השטחים החקלאיים במובלעת צופר בערבה הועברו היום (חמישי) לשליטה ירדנית, לאחר 25 שנים בהן הוחכרו לישראל על ידי ממלכת ירדן. העברת השטח התקיימה בטקס צבאי צנוע, אותו לא פקד אף נציג מהממשלה. חקלאי מושב צופר הסמוך, שעיבדו את השטחים החקלאיים עד כה, מחו על העברה חלקית בלבד של התקציב שהובטח להם על ידי הממשלה להקמת חממות חדשות. לדבריהם, עדיין לא הועברו כ-20 מיליון שקלים, והם נותרו ללא מענה וללא פרנסה.

"מפעל חיינו ירד לטמיון, קשה לפנות ולהרוס במו ידינו שטח חקלאי שהשקענו בו כל כך הרבה שנים", אמר ארז גיבורי, חקלאי ממושב צופר באירוע סגירת הגבול. "חבל שהשיקולים הפוליטיים בירדן גברו, ולצערי מפנים אותנו מהמובלעת על רקע זה. לצערי הממשלה עדיין לא העבירה אלינו את התקציב להקמת החממות כפי שהבטיחה ואני מקווה, כי העברת התקציב תעשה בזמן הקרוב, בכדי שיהיה לנו כושר התפרנסות. מדובר על 30 משפחות שנותרו ללא שטחי חקלאות, על גבול ירדן. אין זה עניין של מה בכך ואני קורא לראש הממשלה לסייע לנו בהקדם".

בהסכם השלום בין ישראל לירדן שנחתם ב-1994 נקבע כי שתי מובלעות בתוך שטח ירדן יוחכרו לישראל מטרת עיבוד חקלאי – בנהריים שבעמק הירדן ובצופר שבערבה. החכירה נקבעה לתקופה של 25 שנים, ולאחריה נדרש חידוש על ידי ירדן. באוקטובר 2018, שנה לפני פקיעת הנספח, הודיע במפתיע עבדאללה מלך ירדן כי מדינתנו לא תחדש את הסכם החכירה לאחר 25 שנים מאז חתימת הסכם השלום. בשל מורכבת היחסים הגלויים של מדינות ערב עם ישראל ובשל אוזלת היד המדינית של ממשלת ישראל החלטת המלך לא התהפכה ובחודש נובמבר שנה שעברה ננעלו שערי גדר הגבול באזור נהריים.

נועלים לתמיד את הגבול בין ירדן וישראל. מובלעת צופר. (קרדיט: ארז גיבורי, הערבה התיכונה)

בעוד חקלאי עמק הירדן מבוססים יחסית ובעלי גב כלכלי, עבור הישוב 'צופר' מדובר היה בגזירת מוות מאחר שמרבית המשפחות היו מושקעות בחממות. לאחר מאמצים של משרד ראש הממשלה מול מלך ירדן נדחתה הגזירה בחצי שנה על מנת שהמועצה האזורית הערבה התיכונה וחקלאי צופר יוכלו להכשיר קרקעות חלופיות ולהעתיק את התשתיות החקלאיות מאזור צופר אליהן. בשבועות האחרונים חקלאים צופר עבדו בפירוק המבנים וציוד החממות ממובלעת צופר ופינויים לשטח ישראל.

"משפחות רבות נותרו כעת ללא פרנסה"

ראש מועצה אזורית הערבה התיכונה, ד"ר אייל בלום אמר: "כואב מאוד לפנות אזור חקלאי שעובד לאורך שנים רבות, שהיה אמור להוות שיתוף פעולה בין ישראל לירדן ויישום של השלום ומפונה לצערנו הרב באופן חד-צדדי על ידי הירדנים. הממשלה סייעה לנו בקידום תקציב להכשרת שטח חלופי ואני פונה שוב בקריאה לראש הממשלה ומנכ"ל משרדו, להעביר בדחיפות את השלמת התקציב למעבר החקלאים. יש לזכור, כי המדינה היא ששלחה את החקלאים שלנו לעבד את שטח המובלעת בירדן כמשימה לאומית ביטחונית, בכדי להוות מגן פיזי בגבול בין ישראל לירדן. משפחות רבות נותרו כעת ללא פרנסה. המדינה חייבת להביא תקציבים נוספים ולא לנטוש את החקלאים שפונו משטח ירדן".

בלום ציין כי חקלאי צופר חוטפים מכה כפולה גם בשל משבר הקורונה. "הסגר על שווקי הארץ והעולם וחוסר היכולת לשווק תוצרת חקלאית ופרחים, לא יוכלו החקלאים להתפרנס במידה ולא יועבר התקציב המובטח להקמת החממות בשטח החלופי".

בוכים ורוקדים את שיר השלום- פרידה ממובלעת צופר בערבה (קרדיט: תקשורת יעל שביט)

אמנון גמליאל, יו"ר ועד מושב צופר אמר: "יום טעון ועצוב היום. בשנת 1995, כאשר החל הסכם השלום, מובלעת צופר עברה לריבונות ירדנית. חששנו להמשיך בעיבוד הקרקע במובלעת, מסיבות ביטחוניות, אך בממשלה ראו את הפעילות כאינטרס לאומי. שר החוץ דאז שמעון פרס ז"ל הגיע לערבה לפגישה עם חקלאי צופר והגדיר את המשך הישארותנו שם כראש חץ וסמל לשלום. שנים רבות עמלו שני הצדדים לשמור על יחסים טובים והמובלעת הפכה לנכס ביטחוני חשוב לישראל. לצערנו לא נעשו מספיק מאמצים הן מהצד הירדני והן מהצד הישראלי ולא הצלחנו לשמור על המובלעת, אשר מעבר לסמל וגשר בין העמים, מהווה מקור פרנסה למשפחות תושבי צופר ועל הממשלה לפעול בכדי שנוכל להמשיך לעבוד כאן בחקלאות ולהתפרנס".

ממשרד ראש הממשלה לא נמסרה תגובה לטענות החקלאים.