שר הרווחה החדש איציק שמולי מקבל מערכת רווחה קורסת שספגה שנים רבות של טיפול לקוי. אין ספק שמשבר הקורונה מקשה עוד יותר את מצבה. על הפרק משימות רבות, כולן חשובות, ובראשן דאגה לאנשים החיים בעוני ומניעת מצב בו רבים נוספים מצטרפים אליהם.
פרופ' ג'וני גל, מבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית, וראש תכנית רווחה במרכז טאוב, מסמן חמישה דברים ששר הרווחה הנכנס צריך לטפל בהם.
-
לחזק את תכניות התעסוקה
משרד העבודה והרווחה מפעיל מספר תכניות תעסוקה כמו מרכזי ריאן, אשת חיל, רווחה לתעסוקה ונושמים לרווחה. לדברי גל, "המשרד פיתח מאז 2010 תפיסה שאי אפשר להפריד בין רווחה לתעסוקה. שיש צורך בטיפול הוליסטי בשוק העבודה, לאנשים שהכלים הרגילים, כמו דמי אבטלה והבטחת הכנסה, לא מצליחים לסייע. שורה של תכניות לשילוב בעבודה בכל ההיבטים של החיים: משפחה, הכשרה, שילוב, גם סיוע חומרי וגם עבודה אינטנסיבית של עובדת סוציאלית. זאת משימה מאוד חשובה שיש לבצע בעקבות המשבר, להחליט איפה התכניות ימוקמו ואיך יראו".
2. חשיבה מחודשת על מיקור חוץ
80% מתקציב המשרד מממן פעילות של עמותות. לדברי גל, מדובר במגמה שקיימת הרבה שנים ועכשיו הגיעה לקצה. "מה שהסתבר כשהיינו בתקציב ההמשכי, זה שהרבה עמותות לא מצליחות לשרוד. יש עמותות שהמשרד הפסיק לעבוד מולם בגלל הצמצום בתקציב. המצב הזה מראה את החולשה של גופים חוץ ממשלתיים. אם המדינה הייתה מפעילה את הפרויקטים הפעילות הייתה ממשיכה. צריך חשיבה מחודשת שתגדיר יותר טוב איך עושים את זה. אין באף משרד ממשלתי היקף כל כך גדול של מיקור חוץ".
3. לשקם את המעונות וההוסטלים לנוער
בשנתיים האחרונות משרד הרווחה סוגר מעונות והוסטלים של חסות הנוער ללא סיבה ברורה. הפעלת המעונות מתחלקת בין המדינה, שמפעילה את המעונות הנעולים, ועמותות וחברות שמתקשרות עם המשרד במכרז ומפעילות מעונות והוסטלים של החסות. בשנתיים האחרונות, נסגרו הוסטלים שמפעילות עמותות, לאחר שהמשרד טען שיש תת אכלוס בהוסטלים השונים, וכשתקופת ההיקשרות עם העמותה או הארגון נגמרת, המשרד לא מוציא מכרז חדש להפעלת המקום. חלק מהעמותות טענו שהמצב בו יש תת-תפוסה קשורה בכך שהמשרד הפסיק להפנות נערות להוסטלים. כיום עומדות כנגד המשרד מספר עתירות לבג"ץ בנושא חסות הנוער, כולל עתירה נגד מינויה של אלין אלול לעמוד בראשות אגף תקון, האגף שאחראי על חסות הנוער במשרד. בתחילת החודש פורסם דוח מבקר המדינה בנושא חסות הנוער. לדברי גל זהו נושא הדורש טיפול מעמיק.
4. לשפר את תנאי העובדים הסוציאליים
"יש מצב אבסורדי שהמון אנשים לומדים עבודה סוציאלית, אבל יש המון, כ-700 תקנים, לא מאוישים". לדברי גל, "חייבים לשפר את התנאים כדי להבטיח שאנשים שלמדו יישארו במקצוע ושיהיה מישהו שימלא את התקנים". הוא טוען שיש לטפל בתנאי העבודה של העובדות והעובדים הסוציאליים. "היה מאבק שלא השיג תוצאות גם בגלל המצב הפוליטי. בלי העובדים הסוציאליים המערכת לא תפעל. בלי שהתנאים שלהם יהיו יותר טובים המערכת לא תשרוד, וכנראה שכבר היום המערכת לא מספקת. ראינו בתחילת הקורונה שלא כל העובדות הסוציאליות הוחרגו והוכרו כעובדים חיוניים. חייבים לשפר את התנאים כדי להבטיח שאנשים שלמדו יישארו במקצוע ושיהיה מישהו שימלא את התקנים". בנוסף יש בעיית אלימות קשה ביותר נגד עובדים סוציאליים, שגם לה לא ניתן מענה כרגע.
5. שינוי מהותי בדמי האבטלה והבטחת הכנסה
לדברי גל, "יש להרחיב את הזכאות לדמי אבטלה גם לקבוצות שבאופן מסורתי לא נכללו בה כמו עצמאים ופרילנסרים. על-מנת לעשות זאת, קבוצות אלה יצטרכו להתחיל לשלם דמי ביטוח לאומי. יש גם צורך בהגמשת תנאי הנגישות לתוכנית – בין היתר, על-ידי ביטול מוחלט של ההבחנה בין מובטלים בגילאים שונים. בנוסף, יש צורך בהרחבת תקופת הזכאות לשנה לכל היותר, כשדמי האבטלה מצטמצמים באופן הדרגתי במחצית השנייה של התקופה".
מבחינת הבטחת הכנסה גל מסביר שבמצב הנוכחי, שבו הרבה מהעובדים יעבדו במשרות חלקיות ובשכר נמוך, יש צורך להגדיל את ההכנסות שלהם מעבודה. לדברי גל, "מענק עבודה הוא כלי מתאים לכך, אבל כיום ההיקף שלו מצומצם מדי, רמת המיצוי שלו נמוכה מדי, והוא מגיע לכיסם של הזכאים כשנה לאחר שהם זקוקים לו. על-מנת שהמענק ימלא את תפקידו בעידן הפוסט-קורונה, התשלום יצטרך להיות חודשי ולהתבצע באמצעות תוספת ישירה לשכר. יתרה מכך, יש להגדיל את סכום המענק ואת היקף אוכלוסיית הזכאים לו. קיים גם הכרח ליצור התאמה טובה יותר בין מענק עבודה, הבטחת הכנסה ודמי אבטלה על-מנת לעודד כניסה לשוק העבודה, גם אם חלקית בלבד".
