משרד האנרגיה יאפשר ללקוחות תעשייתיים לרכוש גז טבעי נוזלי (גט"ן) מחו"ל, במחיר בסיס של כ-3.5 דולר. עד עתה רכשו לקוחות אלה גז מהמאגרים הישראליים במעל 4.7 דולר. הרכישה תתבסס על עודפי גט"ן שחברת החשמל הזמינה לחודשים הקרובים, ולא תוכל לנצל את כולם במשק החשמל.
המשרד פרסם קול קורא למשווקי גז, שיזכו לעמלת שיווק בגין טיפול בבקשות של לקוחות תעשייתיים שמחוברים לרשת הולכת הגז הארצית, או לאחת מרשתות חלוקת הגז המקומיות.
חברת החשמל תסחור בגז
רשות הגז הטבעי פרסמה שימוע, שנועד להתיר לחברת החשמל למכור עודפי גז נוזלי. לפי השימוע: "בכדי לשמור על רציפות תפקודית בהספקת החשמל, ויצירת יתירות כחלק מהיערכות לשעת חירום, רכשה חח"י (חברת החשמל לישראל, א.ר) מספר מטעני גט"ן במרווחי זמן של שבועיים בין מטען למטען. לפיכך, מטעני הגט"ן אינם מנוצלים עד תום ע"י חח"י".
הסיבה המרכזית להזמנת המטענים היא המחיר הנמוך העולמי של גז נוזלי בתקופה האחרונה, נמוך משמעותית ממחיר הגז במאגרים הישראלים, שנע בדרך כלל בין 4.7 דולר ל-6.4 דולר בחוזה הראשי של חברת החשמל, החוזה היקר במשק.
המחיר במשלוח הקרוב, ביוני, יהיה 2.84 דולר, ובחודשים הבאים 3.54 דולר. המחיר המקובל ללקוחות תעשייתיים גבוה אף יותר ונע בטווח של 8-6 דולר, לכן ההצעה הנוכחית אטרקטיבית במיוחד.
לאור המחיר הנוח, בחרו ברשות הגז לאפשר ללקוחות תעשייתיים לחסוך ברכש הגז באמצעות קבלת חלק מעודפי הגט"ן של חברת החשמל.
למה לא לקנות רק גט"ן כשהוא כל כך זול?
רוב החוזים ארוכי הטווח במשק הגז, כוללים סעיף "TOP) "TAKE OR PAY), שפירושו התחייבות לכמות רכש מינימלית, עליה ישלם הקונה גם אם לא השתמש בגז בפועל. אילוץ זה, ביחד עם השינויים התכופים במחירי הגט"ן והמגבלות הפיזיות של קיבולת הצנרת ותפוקת האניה שהופכת את הנוזל בחזקה לגז, לא מאפשרות להשתמש בגט"ן כחלופה כוללת לגז מהמאגרים, אלא רק בכמות מוגבלת.
לפי ההערכות בשוק, השימוש במצוף הגז הנוזלי בחדרה יעלה השנה ל1BCM (מיליארד מטרים מעוקבים) לעומת 0.8BCM בשנה שעברה. תיאורטית, כמות זו יכולה עדיין לגדול באופן משמעותי, ככל שמחירי הגז הנוזלי בעולם יישארו אטרקטיביים.
חלופה לא מושלמת
על פי רוב, מחיר הגז הנוזלי יקר יותר, משום שהוא כולל עלויות הנזלה, הובלה וגיזוז (העברה מנוזל בחזרה למצב גז). עם זאת, מחיר הגז בישראל כה גבוה לעומת המחיר העולמי, כך שמשתלם לייבא גז לישראל ממרחקים, ולמכור אותו במחיר נמוך בהרבה.
השימוש בגז נוזלי מזיק יותר לסביבה, בשל הולכת הגז באניות למרחקים גדולים, ובשל איבודי כמויות גדולים יותר לעומת גז שלא עובר הנזלה וגיזוז. תהליכים אלה אחראים גם לפליטה של חומרים מזהמים וגזי חממה שאיש לא נדרש לשלם בעבור נזקיהם.
כל גז שיירכש דרך המצוף יבוא, מן הסתם, על חשבון רווחי המאגרים הישראלים עצמם, שימכרו מעט פחות גז. הרכש מחו"ל יפחית את תקבולי המס של מדינת ישראל, שלא רואה ממנו אגורה שחוקה, והוא כולל גם את 80 מיליון הדולר אותם משלמת מדי שנה חברת החשמל עמור שכירת האניה המגזזת.
במשרד האנרגיה שואפים לוותר על השימוש במצוף בחדרה, אחרי שיהיו בישראל 3 מאגרי גז פעילים תקינים, שמספקים ביטחון אנרגטי ויתירות הספקה. כיום, רק מאגר תמר עובד באופן רציף. מאגר לוויתן סובל מתקלות רבות כבר מיום הפעלתו בינואר, מה שגרם למשרד האנרגיה למנוע ממנו להגביר את הפקת הגז, עד שחברת ייעוץ חיצונית תמליץ כיצד יש להפעילו באופן אמין. מאגר "כריש" אמור להיות מופעל בשנה הבאה.
