הפצצה שהטיל ביום שני מנכ"ל הביטוח הלאומי צריכה להטריד כל ישראלי: אם לא יהיה שינוי בקרוב, בקיץ הזה ימצאו עצמם מאות אלפי מובטלים ללא דמי אבטלה בכלל, או במילים אחרות – ללא הכנסה.

לפי התחזיות, כבר בחודש יוני תסתיים זכאותם של של 134 אלף עובדים. ביולי המספר הזה כבר יעלה ל-262 אלף, ועד סוף אוגוסט מספר העובדים בחל"ת ללא דמי אבטלה יגיע ל-369 אלף מובטלים. לא מדובר רק בצעירים: ככל שיחלוף הזמן ישללו דמי האבטלה מיותר ויותר מבוגרים, רבים מהם מפרנסים משפחות. באוגוסט ישללו קצבאות מיותר מ-33 אלף מובטלים בני למעלה מ-45.

(עיצוב: אידאה)

נערכים לסוף הסגר במקום לשגרת הקורונה

הצעת החוק להארכת דמי האבטלה שהציג האוצר קובעת 26 ימי עבודה, בין ה-15 למרץ ועד ה-19 באפריל, שלא ייחשבו במניין ימי האבטלה של מחוסרי העבודה והנמצאים בחל"ת, כך שזכאותם לדמי אבטלה תוארך. ה-19 באפריל נבחר כתאריך שמציין את סוף הסגר ותחילת החזרה לשגרה של המשק, אלא שהמציאות רחוקה מלהתיישר למסגרת זו.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

נתוני הביטוח הלאומי מלמדים כי ישנם עדיין מעל 737 אלף עובדים מפוטרים או בחל"ת, שמתקרבים בצעדי ענק למיצוי ימי הזכאות שלהם לדמי אבטלה. מדובר ב-18% אבטלה בישראל – שיעור שהיה נשמע עד לפני מספר חודשים דמיוני. על רקע נתוני התחלואה העולים, כלל לא בטוח שמצב זה הולך להשתנות בקרוב. הסגר אמנם נגמר, אבל ככה נראית שגרת הקורונה.

אין להם איפה להיקלט

אז מה ההיגיון שמאחורי שלילת קצבאות האבטלה? מעבר לניסיון להקטין את הוצאות הממשלה, קיימת בצמרת הכלכלית תפיסה לפיה הארכת הזכאות לדמי האבטלה תייצר תמריץ לעובדים שלא לחזור לעבודה. אפשר לבקר תפיסה זו או להסכים אתה, אך בכל מקרה במציאות הכלכלית הנוכחית – היא איננה תקפה.

(עיצוב: אידאה)

על פי נתוני הלמ"ס, מספר המשרות הפנויות צנח בחודשים האחרונים, ועמד בחודש מאי עמד על 42 אלף בלבד. לצורך ההשוואה, לפני משבר הקורונה נע מספר המשרות הפנויות סביב ה-100 אלף, וזאת במציאות ובה הרבה פחות מובטלים. באותו הדו"ח מצוין כי בענף המידע והתקשורת מספר המשרות הפנויות בחודשים מרץ עד מאי נמוך ב-55% מהממוצע בשנת 2019- לפני משבר הקורונה. בענף המסחר והקמעונאות המצב גרוע עוד יותר- מספר המשרות הפנויות נמוך ב-64% מהממוצע לפני משבר הקורונה.

(עיצוב: אידאה)

התחזיות לגבי שוק התעסוקה נראות קודרות גם בעתיד הקרוב. לפי נתוני הלמ"ס, 22.6% מהעסקים צופים פגיעה חמורה בהכנסות (מעל 50%) בחודש יוני. גם החזרה מחל"ת תהיה אטית, וחלקית.

בענף המזון והמשקאות, שבו מספר העובדים הגדול ביותר שנמצאים בחל"ת, מעריכים המעסיקים בתרחיש האופטימי כי יחזרו רק 38% מהעובדים בחודש הקרובה, ובתרחיש הפסימי 15% בלבד.

בענף המסחר והקמעונאות מדובר בחזרה של 34% מהעובדים במקרה האופטימי ביותר, ורק 10% בתרחיש בפסימי. גם על פי סקר צפי התעסוקה של חברת מנפאוור מרבית המעסיקים בישראל אינם צופים עלייה בתעסוקה אצלם ברבעון הקרוב.

למנוע את האסון החברתי

ללא שינוי בתנאי הזכאות, בחודש אוגוסט יווצר מעמד חדש בישראל: עניי הקורונה. משפחות בעלות חיסכון ינצלו את מה שנותר להם אחרי שלושה חודשים ללא עבודה, ומשקי בית עניים עלולים להגיע לרעב ממש. מעבר לפגיעה בהם, ירידה כל כך משמעותית בכוח הקנייה עלולה להעמיק את המיתון שהמשק נמצא בו, מה שרק יחריף את הבעיה.

במרבית המדינות העשירות הפנימו את הבעיה והאריכו משמעותית את תקופת הזכאות לתמיכה. ניו זילנד ואוסטרליה האריכו את הזכאות לספטמבר, בבריטניה עד לאוקטובר, בארה"ב לנובמבר, ובסינגפור – עד לסוף 2020.

בינתיים בישראל מסרבת ההנהגה הכלכלית להעביר את המסר שהזכאות לדמי אבטלה תוארך ככל שיידרש עד ליציאה מהמשבר. אתמול שלח יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד פנייה לראש הממשלה, בה דרש ממנו לפעול בנושא. יחד עם קריאתם של מנכ"ל הביטוח הלאומי גיורא שפיגלר ושר העבודה והרווחה איציק שמולי, יש לקוות שההנהגה הכלכלית תתעשת, ותמנע את האסון החברתי שבפתח.