הפרסום מהבוקר (חמישי) של עמדת המשרד להגנת הסביבה לגבי בלימת פיתוח תחנות כח בגז תוזמן בדיוק ליום חתימת ההסכם למכירת תחנת רמת חובב מחברת החשמל לקבוצה הכוללת את שיכון ובינוי וחברת אדלטק. המשרד פרסם עבודת מטה מקצועית שמצדיקה הקפאה וביטול של תכניות רבות להקמת תחנות כח מונעות בגז, מסוג "פיקריות" – תחנות המשמשות לייצור חשמל בשעות ביקוש שיא. במשרד האנרגיה רואים בהכרזה מאתמול צעד פופוליסטי שנועד לתפוס כותרות ולא לקדם שינוי.

בתגובה לפרסום מביעים גורמים במשרד האנרגיה תמיהה כיצד מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד יהלומי, שנכנס לתפקידו לפני ימים ספורים בלבד, הספיק לבחון את עבודת המטה ולקבוע את דעתו. תמיהה נוספת הועלתה לגבי השאלה מדוע במשרד להגנת הסביבה ביצעו עבודה שפולשת לתחום האחריות של משרד האנרגיה מבלי להתייעץ עם גורמי המקצוע במשרד. "כך פועלים מי שרוצים לתפוס כותרות ולא מי שרוצים לשנות את המדיניות", אומרים הגורמים. עם זאת, עמדת המשרד להגנת הסביבה ידועה עוד לפחות מנובמבר 2019, הרבה לפני שהושלמה עבודת המטה.

במשרד האנרגיה מדגישים כי בשנים האחרונות מתחשב המשרד בשיקולים סביבתיים באופן חסר תקדים, ומתייעץ עם הציבור וגם עם המשרד להגנת הסביבה, אף שאחריותו הישירה היא על תחום האנרגיה ולא על תחום הסביבה. במשרד טוענים בעקביות כי לא יאפשרו להקים תחנות כח שאינן נדרשות, אך מכינים שפע של תכניות להקמת תחנות כח כמלאי פוטנציאלי.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

רק אתמול (רביעי) הודיע שר האנרגיה יובל שטייניץ על הפחתת מגבלת המקסימום לשימוש בפחם ל-24.9% מתמהיל הדלקים ב-2020, לעומת 30% ב-2019. החלטה זו מבוססת על הגברת כושר אספקת הגז בזכות חיבור מאגר לוויתן, ומדיניות עקבית להפחתת השימוש בפחם.

גם השר שטייניץ לא רווה נחת מהודעת המשרד להגנת הסביבה, וביקר אותה ברמז עבה בדבריו הבוקר בטקס החתימה: "אנחנו לא שרלטנים ולא צועקים סיסמאות, אבל כל מה שאפשר לעשות תוך שמירה על ביטחון אנרגטי נעשה. נפחית פחם ונחליף אותו בגז ובאנרגיות מתחדשות".

ברור שישראל תתבסס בעתיד על אנרגיות מתחדשות, השאלה היא מה הדרך לשם

לאף אחד במשרד האנרגיה או ברשות החשמל אין ספק כי בסופו של דבר יתבסס משק החשמל הישראלי על אנרגיות מתחדשות. מה שנותר להתווכח עליו הוא מהי מדיניות המעבר האחראית, ובייחוד מה צריך להיות המקצב שלה.

במשרד להגנת הסביבה מדגישים את התועלת הכלכלית והבריאותית של ביטול תחנות כח בגז, על מנת לסיים את ה'התמכרות' של מדינת ישראל לייצור חשמל מגז טבעי, בשעה שבאירופה כבר מתכננים כיצד להיגמל מהשימוש בו. במשרד האנרגיה מצביעים על כך שהשימוש בסוללות, האוגרות אנרגיות 'ירוקות' כמו אנרגיית הרוח והשמש, הוא בהכרח מוגבל לשעות ספורות ואינו יכול לספק ביקושים בשעות שיא. לכן סבורים במשרד האנרגיה שנכון להקים, וגם לשלם, על תחנות כח בעודף מסוים, כגיבוי, ובמקביל לפתח ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בכמויות גדולות, במקביל למתקני אגירה בסוללות.

את ההגיון של משרד האנרגיה ביחס לתחנות הגז הטבעי אפשר להמשיל לפוליסת ביטוח – משלמים כל הזמן את הפרמיה כדי לישון בשקט, בתקווה שלא להיזקק לזה. במקרה של משק החשמל, כדי להבטיח את אספקת החשמל, מצדיקים במשרד האנרגיה את ייקור החשמל, על מנת לממן הקמת תחנות כח לשעת מחסור, שהשימוש בהן יהיה מצומצם ורק כשאין ברירה אחרת.

הביטוח הזה בנוי משתי שכבות – האחת היא תכניות מאושרות לבניית תחנות כח בכל רחבי הארץ, מבלי להבטיח כמה מהן יצאו לפועל, והשכבה השנייה היא התחנות עצמן, שהמשרד אינו מבטיח להן כמה חשמל ייצרו. מה שכן מובטח להן אלו תשלומי זמינות – תשלום מופחת, שמאפשר מאפשר לממן את ההקמה כמעט ללא סיכון פיננסי, אך לא מבטיח רווחיות גבוהה.

הקפאת תחנות תפגע קודם כל ביזמים במשק הגז

יישום תכנית המשרד להגנת הסביבה, לפיה יוקפאו תכניות להקמת תחנות כח פיקריות, תוביל לפגיעה משמעותית ביזמים שמקדמים את התכניות הללו בוועדות התכנון. במקביל תגבר הרווחיות של בעלי תחנות הכח הקיימות, שיעבדו יותר שעות בשנה, ברציפות מוגברת, בכדי להטעין את מתקני אגירת החשמל שיוקמו במקום תחנות כח חדשות. מי שעוד עשוי להיפגע אלו המחזיקים במאגרי הגז, שקצב הגידול במכירות שלהם ייפגע, על אף שהגידול עצמו צפוי להימשך בכל מקרה.

אורי אדלסבורג, בעל השליטה בחברת אדלטק, ביטא הבוקר בטקס את שאיפותיו ללא כחל וסרק: "זה הטקס הרביעי שלנו. אתם קמע המזל שלנו. כל כמה שנים אנחנו נפגשים בטקס לתחנת כח נוספת שלנו וזה כיף גדול . אנחנו מקווים להיפגש בעוד תחנות כח שנוכל להמשיך ולהקים במדינה".

במשרד להגנת הסביבה ידרשו הקמת מתקני אגירה במקום תחנות חדשות, או בתוכן

ככל הנראה, בשבוע הבא יעלו לדיון במועצה הארצית לתכנון ובנייה שתי תכניות להקמת תחנות כח חדשות, והות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות) תדון בשלוש תכניות נוספות. תכניות אחרות נמצאות בשלבי דיון מוקדמים יותר. הדיון בהקמת התחנות החדשות אינו כולל בחינה של הקמת מתקני אגירה במקומן, או בתוכן. עובדה זו בלבד מצדיקה בעיני המשרד להגנת הסביבה את 'פתיחת החזית' מול משרד האנרגיה.

במשרד הודיעו שישנו את העמדה שהציגו עד כה בוועדות התכנון,

ויתמכו מעתה בעמדה יותר רדיקלית – הקמת מתקני אגירה כחלופה מוחלטת להקמת תחנות כח פיקריות חדשות. בדיונים קודמים על הקמת תחנות כח תמכו נציגי המשרד בהקמת תחנות בהספק מקסימלי, ונימקו זאת בכך שברגע שכבר מוצאים קרקע שמתאימה להקמת תחנת כח, עדיף לרכז את ההספק הנדרש בפחות רצועות קרקע.

יש לציין שחלק מהיזמים שמקדמים את התחנות מוכנים בהחלט לשקול רכישת סוללות במקום חלק מההספק המתוכנן של תחנות הכח, אך הרוח הנושבת בוועדות התכנון כיום עדיין לא מאפשרת דיון במתקן אגירה במקום תחנת כח, או בשילוב של תחנה בהספק מוקטן ומתקן אגירה לידה.