שני עובדים זרים מתאילנד, המועסקים בחקלאות, עתרו לבג"ץ בדרישה להקמת קרן אליה יופקדו זכויותיהם הסוציאליות בהתאם לחוק עובדים זרים. התקנות להקמת הקרן אושרו על ידי הכנסת ה-20, אולם לאחר אישורן משך שר האוצר דאז משה כחלון את הסכמתו – והן מעולם לא נכנסו לתוקפן. בעתירה נטען כי מעשיו של השר לשעבר אינם מספיקים בשביל לבטל את התקנות הנוגעות לקרן המבטיחה את תנאייהם הסוציאליים של העובדים הזרים. בג"ץ ידון בעתירה מחר (שני).

חוק עובדים זרים נחקק כבר לפני למעלה משני עשורים, וקרא להתקין את התקנות שמכוחן תוקם הקרן. תכליתה של הקרן כפולה. מחד תפקידה לוודא שקבוצת עובדים מוחלשת זו תקבל את מלוא הזכויות הסוציאליות המגיעות לה כדין, כגון זכויות פנסיוניות ודמי פיטורין. מאידך תפקידה ליצור תמריץ לעזיבת העובדים הזרים את הארץ עם תום אשרת העבודה, שכן רק עם עזיבתם את הארץ הכספים שבקרן משתחררים ומועברים לרשותם. מדובר למעשה בזכויות שמעסיקים מחויבים לשלמם לכל עובד, וגם לעובד זר – אולם בפועל בלא מנגנון זה, מרבית העובדים הזרים בענף החקלאות אינם מקבלים אותם. הסדרים דומים קיימים היום בענפי הבניה, הסיעוד, וכן עבור עובדים שהסתננו לישראל מגבול מצריים ומבקשי מקלט.

למעשה, התקנות להקמת הקרן עבור עובדי החקלאות אושרו ברוב קולות על ידי ועדת העבודה והרווחה של הכנסת  ביולי 2018, אלא שבישיבה נוספת של הוועדה בדצמבר, הודיעה נציגת האוצר כי שר האוצר משה כחלון חזר בו מהסכמתו לתקנות ואף פנה למשרד המשפטים בבקשה כי יימנע מפרסום התקנות ברשומות – כך שלא ייכנסו לתוקפן. ייתכן ושינוי עמדתו של השר נבע מהתקרבות פוליטית בין כחלון ליו"ר תנועת המושבים דאז מאיר צור, אשר הודיע על תמיכתו במפלגת כולנו לקראת הבחירות, ואף קיווה להיות מועמד המפלגה לתפקיד שר החקלאות.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד מיכל תג'ר מארגון קו לעובד ועו"ד חני בן ישראל מהקליניקה לזכויות פליטים ומהגרים במרכז הבינתחומי הרצליה, נטען כי חובתו של משרד המשפטים לפרסם את התקנות החדשות כך שייכנסו לתוקפן – כל עוד לא בוטלו כדין. עוד נטען כי אין די בשינוי עמדתו של שר האוצר לשעבר, לאחר שהתקנות הוקראו ואושרו כדין על ידי ועדת העבודה של הכנסת.

"לו זכויותיהם הבסיסיות של מהגרי העבודה המועסקים בחקלאות היו מכובדות בפועל בידי מעסיקיהם לא הייתה נדרשת הפעלתו של מנגנון כקרן הפיקדון", כתבו עורכות הדין בעתירה. דו"ח שפרסמה קו לעובד בשנת 2014 מצא כי השכר המשולם למהגרי עבודה בחקלאות נמוך בממוצע ב-30% משכר המינימום, ומשולם בלא זכויות נלוות. היקפי הפגיעה הכספית בעובדים הוערכו בכחצי מיליארד שקלים בשנה. בראשית שנת 2019 ביצעה קו לעובדים סקר בקרב אלפי עובדים בענף, ומצאה כי 84% מהעובדים אינם מקבלים את שכר המינימום, 49% חויבו לעבוד שבעה ימים בשבוע ונשללה מהם הזכות ליום מנוחה שבועי, 39% דיווחו כי במגוריהם אין תאי שירותים, ו-33% דיווחו כי מחייבים אותם להמשיך ולעבוד, גם כשהם מדווחים כי הם חולים.

בישראל כיום כ-29 אלף עובדים זרים בענף החקלאות, רובם מתאילנד.