רבים מאזרחי ישראל הלכו לישון אתמול מודאגים. הבשורה על הגבלות חדשות שיפגעו בפעילות העסקית זורקות מאות אלפי ישראלים לחרדה כלכלית קיומית. בימים הקרובים צפוי משרד האוצר להציג תכנית כלכלית. תכנית שכזו חייבת ליצור שינוי תפיסתי – מעבר מתגובותיות ופתרונות רגעייים, טלאי על טלאי, לתכנון, הנחת רשת בטחון ארוכת טווח ומתן ודאות.

נגיד בנק ישראל התייחס גם הוא לצורך בתכנית כזו במסיבת העיתונאים שערך אתמול "יש חשיבות עצומה לכך שההחלטות על סיוע יתקבלו מבעוד מועד, ועל סמך פרמטרים ידועים מראש, על מנת שהציבור יוכל להיערך".

בשביל ליישם תכנית כזו, השורה החשובה ביותר היא השורה התחתונה: כמה כסף יוקצב ליישומה. בעניין זה יש חדשות טובות, ורעות. נתחיל ברעות.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

החדשות הרעות – מעט כסף הובטח, עוד פחות יצא בפועל

מדינת ישראל הקצתה כ-50 מיליארד שקלים, סיוע ישיר למשק, במסגרת תכנית החילוץ.  8 מיליארד שקלים נוספים הוזרמו באמצעות דמי אבטלה מהביטוח הלאומי. התכנית הקמצנית עומדת על פחות מ-4% מהתוצר המקומי. לשם השוואה, מדינות רבות אחרות כמו גרמניה, ארה"ב, דנמרק, בריטניה וצרפת הוציאו סכומים משמעותיים יותר, הנעים בין 6 ל-12 אחוז תוצר.

אם זה לא מספיק, על פי פרסום דו״חות הביצוע של משרד האוצר אתמול, רק 42% מהתקציב שהוקצה, יצא עד כה. רק 21 מיליארד שקלים הגיעו לאזרחים.

נתוני הביצוע כל כך נמוכים, שבנק ישראל עדכן כבר עכשיו כלפי מטה את התחזית להגדלת הוצאות המדינה עד לסוף השנה : 4.5% בלבד במקום 7%. כנראה שגם בבנק ישראל מעריכים  שהסיוע שהובטח לאזרחי המדינה לא ימומש במלואו.

החדשות הטובות – יש כסף, והרבה 

למדינת ישראל יש מרחב תמרון כלכלי גדול. היחס בין החוב של ישראל, לגודל הכלכלה שלה (חוב-תוצר) נשאר נמוך בהשוואה בינלאומית, גם אל מול התחזיות של מדינות מפותחות אחרות לשנה הקרובה.

החוב של ישראל בהשוואה בינלאומית. (נתונים: תחזיות בנקים מרכזיים וחברות דירוג אשראי | גרפיקה: אידאה)

אם ישראל תגדיל את החוב שלה בעוד 25% (כעת עומד על 75% מהתוצר) ותתמקם בין ממוצע המדינות המוצגות בגרף, היא תוכל להזרים למשק 325 מיליארד שקלים נוספים. תכנית חילוץ גדולה פי 15 ממה שניתן עד עכשיו. כל אחוז חוב-תוצר נאמד בכ-13 מיליארד שקלים. לפני מקבלי ההחלטות עומדים כל הכלים להחלטה על תכנית שתעניק בטחון סוציאלי בזמן המאבק למיגור המגפה.

הגדלה של תכנית החילוץ תגדיל גם את הפעילות הכלכלית במשק (התוצר). נגיד בנק ישראל אמר אתמול שהמשבר מתפתח למשבר של ביקושים: אנשים מוציאים פחות כסף, בין השאר בגלל הפגיעה בשכרם, והחשש לעתידם הכלכלי. תכנית שתבטיח יציבות, תשפיע לטובה על הביקושים, תגדיל את התוצר, ותקטין את הגדילה בהיקף החוב היחסי.

אם יש מי שדואג מדירוג חברות האשראי, נגיד בנק ישראל קורא לו להרגע. אמיר ירון אמר אתמול: ״כל עוד הגירעון הוא תוצאה של טיפול במשבר, גם אם יהיה בו גידול, השווקים הפיננסיים יאפשרו לממשלה להמשיך לממן את הגירעון בריביות נמוכות מאד״.

לא צריך לחכות לקפיצה אקספוזנציאלית בנתוני התחלואה. מדינת ישראל יכולה להציג תכנית כלכלית רחבה וגמישה שתתאים את עצמה לנסיבות המשתנות, בלי לסבול מתסמונת השמיכה התקציבית הקצרה. תכנית כזאת צריכה להיות "מרופדת" מספיק כדי להגיב לכל שינוי, בלי מחאות, וללא ״מלחמות עולם״ על כל שקל. מה שנדרש כעת זה מנהיגות כלכלית שתדע להוביל את שינוי הפרדיגמה. מיליוני ישראלים ממתינים לכך.