משרד העבודה פרסם את נוסח התקנות שיקבעו את מדרג האחריות בתחום הבטיחות באתרי הבנייה. לפי התקנות המוצעות, על מזמיני הבנייה וקבלני הביצוע תוטל 'אחריות על' לפקח אחר קיומן של הוראות וחוקי הבטיחות ולנקוט בכל האמצעים הנדרשים על מנת להבטיח כי הן מתבצעות כלשונן. בנוסף קובעות התקנות כי אחריותו של מנהל העבודה באתרי הבניין תהיה לבטיחות בלבד, וכי על הקבלן מבצע העבודה תחול החובה לוודא שלא יבצע עבודות נוספות, מעבר לתחום זה.
נוסח התקנות פורסם לצורך קבלת הערות הציבור, ואז יעלה להצבעה בוועדת העבודה והרווחה.
בדברי ההסבר לתקנות נכתב כי "במסגרת חקיקת הבטיחות הקיימת, לא ניתן משקל מספיק לאחריותו של מזמין עבודות הבנייה, ומשכך, נוצר מצב בו אין תמריצים למזמין לפעול לקידום הבטיחות באתר בו מבוצעות עבורו עבודות בנייה, ולהיות מעורב יותר במניעתן של תאונות עבודה".
במשרד הסבירו כי "במצב החוקי הקיים, מי שנושא בעיקר האחריות הוא מנהל העבודה, שהינו לרוב עובד שכיר מטעמו של מבצע הבנייה ואיננו בעל יכולת שליטה במשאבים הכספיים הנדרשים לצורך השקעה בבטיחות ובנקיטת פעולות למניעת היפגעות באופן יזום, ובמיעוט יחסי של המקרים – גם מבצע הבנייה".
התקנות קובעות כי על המזמין תוטל אחריות להקצות משאבים בתחומי הבטיחות (הקצאת כוח אדם, תקציב ועוד) ועיגונם בהסכם ההתקשרות עם הקבלן המבצע. כמו כן, מוצע להטיל על המזמין חובת מינוי בעל תפקיד מטעמו אשר ישמש כנציגו באתר הבנייה, באמצעות העברת דו"ח רבעוני המפרט את מצב הבטיחות באתר הבנייה ואת פערי הבטיחות שבהם נדרשת מעורבותו.
בנוסףך מוצע כי הקבלן מבצע הבנייה יהיה אחראי על קיומן של תקנות הבטיחות בשטח בדרך של ביצוע בקרות ופיקוח על כלל העובדים באתר – אלו המועסקים על ידו ישירות ואלו המועסקים באמצעות קבלני משנה. כמו כן יהא הקבלן המבצע אחראי לאספקת אמצעי הבטיחות, לכתיבת תוכנית בטיחות באתר וליישומה. התקנות יחדדו גם את אחריותם של קבלני המשנה באתרי הבנייה להבטיח כי עובדיהם ישתמשו בציוד מגן אישי ויעברו הדרכה לפי חקיקת הבטיחות בתחומי עבודתם.
לצד זאת, מציעות התקנות החדשות לעגן את תפקידם של גורמים נוספים באתרי הבנייה כגון: מנהלי הפרויקט, שיהיו אחראים לבקר את הביצוע בהתאם לתקנות התכנון והבנייה; לכתוב את תוכנית הבטיחות באתר ולפקח על קיומה; לוודא את הדרכת העובדים מדי 30 יום ולעדכן את הקבלן על סיכונים ועל צורך בהקצאת משאבים נוספים לבטיחות. כמו כן מוצע להסדיר קביעת חובה רגולטורית למינוי 'אחראי לביצוע שלד הבניין' שימונה מטעם הקבלן המבצע, ו'אחראי לביקורת על הביצוע' שימונה מצד בעל היתר הבנייה (שהוא על פי רוב היזם) ואשר נוכחותו תידרש באירועים מרכזיים כגון בעת הקמת שלד הבניין, עבודות ביסוס ועוד ואשר יידרש לדווח למזמין העבודה על המצב הבטיחותי באתר.
עד היום, האחריות הבטיחותית באתרי הבנייה נפלה כולה על כתפיהם של מנהלי העבודה. התקנות הנוכחיות, שנולדו כתוצאה מההסכם בין ההסתדרות והמדינה מיולי 2018, מגדירות עוד שורה של גורמים שיחלקו עימם באחריות זו, ואף ייטלו מהם את חלקה – זאת בנוסף לעוזרי הבטיחות שהקבלנים מחויבים למנות באתרים גדולים מאז תחילת 2019. ההצעה מגדירה גם כי מנהלי העבודה יידרשו לעמוד אחת לחמש שנים בבחינה עיונית ממשלתית.
ישנם מקרים בהם מזמין העבודה פטור מאחריות
במבנים נמוכים הנבנים בשיטת בנה ביתך, הנבנים על ידי אדם פרטי, נקבע כי האחריות המלאה על הבטיחות תחול על הקבלן המבצע, ולא על המזמין. כמו כן נקבע כי במבנים אלו ובמבנים נמוכים אחרים, וכן בעבודות שיפוץ, ובעבודות סלילת כבישים, מגרשי חניה או הנחת מסילות ברזל – לא תחול החובה למנות מנהל עבודה.
עוד מציעות התקנות לטייב תהליכי עבודה שונים באתרים, בין היתר באמצעות הטלת חובה על הקבלנים המבצעים להכין תוכניות בטיחות ובקרה לכל אתר בלא קשר למספר העובדים בו, דרישה לאישור תוכניות אצל מהנדס בעבודות מסוימות כגון התקנת גידור ופיגומים, חובה על התקנת נקודות עיגון במסתורי כביסה שישמשו לאבטחת עובדים בגובה (כגון מתקיני מזגנים), חובת התקנת מעלית באתרי בניה באמצעות חברת מעליות מורשית ועוד.
יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ, יצחק מויאל, אומר ל'דבר' כי ההסתדרות תדרוש חלוקת עבודה בין כלל בעלי התפקידים באתר, במקום שכלל האחריות במקרה של תאונה תוטל על מנהל העבודה בלבד. "לא נסכים שתוטל אחריות נוספת מעבר למה שקיים כיום בחוק ובתקנות על מנהלי העבודה, שכבר כיום קורסים תחת הנטל. אנחנו דורשים לחלק את האחריות המוטלת עליהם כבר כיום, בין גורמים נוספים באתרי הבניה. נדרוש שעל כל בעל תפקיד באתר תוטל אחריות, ובכלל זאת על קבלני המשנה".
מויאל הוסיף: "בשלב זה אנחנו מכינים את עמדתנו באופן יסודי, כדי שחלוקת האחריות תהיה באמת צודקת ואחראית".
