3 הצעות של משרד האוצר ובנק ישראל להתמודדות עם משבר האבטלה, פורסמו בשבוע האחרון, המשותף לכולן: פגיעה בשכבות החלשות ביותר. הצעה אחת, של האוצר, היא להוריד את שכר המינימום; הצעה שנייה, של בנק ישראל היא להפסיק את ההפרשות הפנסיוניות לעובדים שמרוויחים עד 7,000 שקלים; הצעה שלישית, גם היא של בנק ישראל, היא לבטל את הפרשות המעסיקים לביטוח הלאומי. ההיגיון שעומד מאחורי הרעיונות הללו הוא פגיעה בשכר העובדים לטובת חסכון עבור המעסיקים.

3 כלכלנים מומחים מבקרים בחריפות את ההצעות האלו: ד"ר מנדלקרן: ״הצעדים לא יועילו במקרה הטוב, ויגרמו נזק קשה במקרה הרע״, פרופ׳ זעירא: ״אני כבר נוכחתי מזמן שהאוצר לא מבין בכלכלה״, ד״ר נתנזון: ״יש פתרונות טובים בהרבה״.

פרופ' יוסי זעירא. (צילום באדיבות המצולם)

פרופ׳ יוסי זעירא: ״ההצעות יביאו לצמצום הצריכה, והחרפת האבטלה״

״התרומה של הורדת עלות העבודה לעידוד התעסוקה בזמן מיתון, וביחוד במיתון חריף, אינה רבה״ מסביר פרופ׳ יוסי זעירא מהאוניברסיטה העברית. ״המחסום העיקרי בפני הגדלת התעסוקה הוא ירידת הביקוש המצרפי במשק, וכאן המהלכים האלו יכולים דווקא לפגוע״.

״ההצעה להוריד את שכר המינימום תביא לפגיעה בהכנסה בהווה, ולכן בביקושים. השעיית ההפרשה לפנסיה או לביטוח הלאומי הן למעשה פגיעות בהכנסה בעתיד. לשניהם יש השפעה על צמצום הצריכה והגדלת החיסכון. מי שהכנסתו נשחקת בהווה, צורך פחות. מי שהכנסתו בעתיד נפגעת, גם בעתיד רחוק, חוסך יותר וצורך פחות כי לפצות על הפגיעה.

״מאחר ואנחנו במיתון, בו יש להגדיל ביקושים במידת האפשר, נראה שמבחינה זו המדיניות עליה חושב האוצר תפגע בביקוש המצרפי ועלולה להחריף את האבטלה. אך אני כבר נוכחתי מזמן שהאוצר פשוט לא מבין בכלכלה. אין צעדים המתאימים לכל מצב ויהי מה. יש להתאימם לבעיה הספציפית עמה מתמודדים".

ד״ר רונן מנדלקרן, מבית הספר למדעי המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באונ׳ תל אביב. (צילום: שי ממן)

ד״ר רונן מנדלקרן: ״הפחתת עלות העבודה לא תסייע למעסיקים״

״ההיגיון הכלכלי מאחורי ההצעות האלה, ומאחורי הנזק שהן צפויות לגרום להכנסות של עובדים, הוא שהוזלת עלויות המעסיק תגביר את הביקוש לעובדים בקרב מעסיקים, וכך ליותר עובדים תהיה תעסוקה, גם אם ברמת הכנסה נמוכה יותר״, אומר ד״ר רונן מנדלקרן מאוניברסיטת תל אביב. ״אבל מדובר בהיגיון כלכלי בעייתי מאד, משום שעלות העבודה היא לא הגורם המרכזי שעומד מאחורי המשבר בשוק העבודה.

״משבר התעסוקה נובע משתי סיבות אחרות לגמרי. הראשונה היא המגבלות שמוטלות על המשק על מנת להתמודד עם משבר הקורונה. הפחתת עלות העבודה לא תסייע למעסיקים שהפעילות שלהם נפגעה מהסיבה הזו, היא רק תפגע בעובדים בשכר נמוך שמקום העבודה שלהם ממשיך לפעול.

״הסיבה השנייה היא ירידה דרסטית בביקושים, שנובעת משילוב של ירידה בהכנסות של משקי בית רבים וחוסר ודאות עמוק בקרב כל משקי הבית. הצעדים המוצעים לא יועילו במקרה הטוב, ויגרמו נזק קשה במקרה הרע״.

ד"ר רובי נתנזון (צילום: אלבום פרטי)

ד״ר רובי נתנזון: ״הגדלת חובות משקי הבית העניים, במקום חלוקה פרוגרסיבית״

״כל הצעדים האלה לא יגרמו לגידול בתעסוקה, ואם בכלל שוקלים צעדים רחבים, דבר ראשון, צריך לבצע אותם במסגרת עסקת חבילה בין כל השותפים במשק, שזה אומר המעסיקים, ההסתדרות והממשלה״, אומר ד״ר רובי נתנזון מנכ״ל מרכז מקרו לכלכלה מדינית, ״צעדים ללא הסכמה מהסוג הזה יגרמו למאבקים ומשברים במערכת יחסי העבודה. ישנם פתרונות טובים ויעילים בהרבה.

״הדבר השני שיש לעשות הוא להגדיל את התשלומים לנפגעים מהמשבר, שכירים מובטלים, פרי-לנסרים מובטלים, עצמאיים מובטלים ועסקים קטנים שנפגעו. פיצויים אלו יכולים להרחיב מעט את הביקוש המצרפי.

״ישנה גם הסכמה על דרך טובה יותר להקלה על המעסיקים על ידי סבסוד השכר על ידי המדינה. בסופו של דבר מדובר בצעדי מדיניות שמשקפים הפרטה של האחריות הציבורית להתמודדות עם המשבר והעדפה של הגדלת החובות של משקי בית העניים ביותר על פני הרחבת החוב הציבורי שהעלות שלו מחולקת באופן פרוגרסיבי בקרב הציבור (מי שיש לו יותר משלם יותר).

״הצעד המתבקש שהממשלה צריכה לנקוט בו על מנת לצמצם את האבטלה הוא אימוץ של המודל הגרמני או האירופי של סבסוד עלויות ההעסקה עבור מעסיקים ששומרים על העובדים שלהם. מוטב מאוחר מאשר לעולם לא״.