ראש הממשלה בנימין נתניהו חזר היום (שני) בפתח ישיבת סיעת הליכוד על כוונתו לאשר תקציב לחודשים הקרובים בלבד: "צריך להעביר תקציב מיידי כדי שנוכל להזרים עוד כסף לאזרחים ונוכל לתת וודאות ויציבות למשק הישראלי. זה דבר חיוני".
אם עד עכשיו נתלה ראש הממשלה בכך שכל גורמי המקצוע סבורים שמדובר באפשרות העדיפה, מכתב של הכלכלנים הבכירים במשק ושינוי כיוון בצמרת האוצר הורידו טיעון זה מהשולחן. אולי לכן העלה נתניהו טיעון חדש על הפרק: קיצוצים.
"לעשות היום תקציב דו שנתי במקום תקציב מיידי, המשמעות היא קיצוצים מאוד משמעותיים" אמר ראש הממשלה, "זה גזירות כלכליות. זה בדיוק הפוך ממה שצריך לעשות. זה לא הזמן לקיצוצים, זה הזמן להמשיך להזרים כסף לאזרחים. אנחנו צריכים לפתוח את שנת הלימודים בזמן, להעביר למערכת הבריאות כסף להיערך לחורף – וכל זאת נשיג באמצעות תקציב מיידי. זה צו השעה".
המניעים הפוליטיים מאחורי דבקותו של נתניהו בתקציב חד שנתי ברורים: תקציב דו שנתי יקח ממנו נקודת יציאה חשובה ביכולת להפיל את הממשלה. אבל מדוע שתקציב דו שנתי יביא ליותר קיצוצים ו'גזירות כואבות' משני תקציבים חד שנתיים? התשובה לשאלה היא שכנראה שהוא לא.
בתקציב לשנת 2020 לא צפויים קיצוצים נוספים: הקורונה בשיאה, השנה נגמרה והמערכת הציבורית הועב בעבור המערכת הציבורית בישראל, שמעבר לחבילות הקורונה נמצאת בחנק קשה, הכספים שישוחררו בחודשי השנה האחרונים לא יצליחו לכסות על הכל. כך שבכל מקרה, ולמרות חבילות הקורונה – הקיצוץ כבר כאן, ואישור תקציב – חד או דו שנתי ימתן אותם בלבד.
הנעלם הוא תקציב 2021 – שבו כנראה כבר מתוכננים קיצוצים של ממש. העברת התקציב הדו שנתי מקדימה את ההחלטה לגביהם – אך אין סיבה שתיצור קיצוצים חדשים. נתניהו לא מבקש לדחות את הקיצוצים – אלא את מועד ההודעה עליהם.
במקרה הזה אולי ההפך הוא הנכון: בתקציב שיעבור בחודשים הקרובים יהיה קשה להוביל קיצוצים גדולים. בזה שאחריו זה כבר עניין אחר: הקיצוצים יונחו מהר יותר על השולחן. ואם הוא ייפול? גם שנת 2021 תתחיל בחנק של התקציב ההמשכי.