אחת המחלוקות המרכזיות בגיבוש התכנית הממשלתית לעידוד תעסוקה היא יישום 'המודל הגרמני', שמאפשר העסקה גמישה, שמירה על רצף תעסוקתי והשלמת שכר על ידי המדינה למי שמועסק במשרה חלקית (במקום דמי אבטלה).
בטיוטת המלצות לתכנית הממשלתית – אותה מנסחים מנכ״לי משרד רה״מ, משרד האוצר ומשרד הכלכלה – טיוטה שפורסמה השבוע, לא מופיע המודל שזכה לתמיכת ההסתדרות, המעסיקים, שר הכלכלה עמיר פרץ, ושר העבודה והרווחה איציק שמולי. הטיוטה שהתפרסמה עדיין איננה סופית, והעבודה עליה בהובלת מנכ״לי האוצר ורה״מ, נמשכת.
כבר לפני כשלושה שבועות אמרה מנכ"לית האוצר, קרן טרנר, שהמודל לא מתאים לישראל וש"נבחנים מודלים אחרים". מודל שכן שמופיע בטיוטה, מאפשר תשלום דמי אבטלה חלקיים לעובדים חדשים, ולא נוגע לעובדים קיימים. בנוסף, הוא מוגבל לארבעה חודשים בלבד.
על רקע זה מבהיר שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, שמבחינתו הדרך להחזרת המשק לעבודה היא עודנה העסקה גמישה. פרץ אומר ל׳דבר׳ ״מתווה החל"ת הגמיש שגיבשתי יחד עם בכירי משרדי, הוא התאמה של המודל הגרמני לאתגרים בישראל, זו הדרך המהירה ביותר להחזיר עובדים למעגל העבודה בישראל״.
לדבריו באמצעות מודל זה ניתן יהיה להגדיל את היקפי המשרה בהתאמה להגדלת הפעילות בכל יחידה עיסקית ולשמור על יחסי עובד מעביד. "בגרמניה השימוש במודל הזה, החזיר כ-10 מיליון עובדים למעגל העבודה״, מוסיף פרץ, ״המודל הגרמני הוריד את האבטלה מ-20% ללא השימוש במודל, ל-6% בלבד אחרי הפעלתו״.
התעשיינים מביעים הסתייגות מההסכמות המסתמנות ומבהירים: ״ההצעה שפורסמה היא לא יישום של המודל הגרמני, והמודל הגרמני עדיין נחוץ, תוך התאמה למערכת הישראלית כמובן״.
נתנאל היימן, מנהל אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, מסביר ל'דבר' על לאקונה אפשרית במנגנון שהוצע להחזרת עובדים מחל"ת: "אם אכן ההצעה היא להשלמת שכר רק עבור עובדים שלא עבדו בעבר בעסק, היא אף עלולה לייצר נזק דווקא לעובדים.
״המשמעות היא שלמעסיק עדיף לפטר עובד קיים, על מנת לשכור עובד שחוזר מאבטלה במשרה חלקית שהמדינה בעצם מסבסדת חלק מהשכר שלו. כדי למנוע את זה, יצטרכו ליצור מנגנון בירוקרטי שיבחן אם יש ניצול לרעה – כמו שהאוצר עשה עם מענקי החזרה לעבודה שכוללים אלף תבחינים, ומעט עסקים באופן יחסי ניצלו את זכאותם בו״.
"ההצעה שלנו הייתה הרבה יותר פשוטה", מוסיף היימן, "אם אדם יושב בבית, שיחזור לעבוד אפילו ב-50% משרה, ויקבל השלמה על חשבון דמי אבטלה. יש לנו מעסיקים שאומרים: הביקושים ירדו, אם הייתי יכול לעבור ל-4 ימי עבודה או לקצר שעות עבודה – לא הייתי מוציא כל כך הרבה עובדים לחל"ת. אבל במצב הנוכחי המדינה אומרת לך שזה 0 או 100 – או שיש חל"ת או שאין״.
לפני כמה שבועות התבטאה מנכ"לית משרד האוצר החברה בוועדה נגד אימוץ המודל, ואמרה כי "אנחנו חושבים על מודולים להחזרה לחל"ת, אבל לא לסבסד שכר לכל המועסקים". על פי הערכות, קיים חשש מניצול לרעה של המודל על ידי מעסיקים, שידווחו על מועסקים במשרה חלקית אך ידרשו מהם בפועל לעבוד באופן מלא.
מנגד, זכה המודל לתמיכה של ראשי המשק. במכתב עליו חתומים יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים רון תומר, יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי ושר העבודה והרווחה איציק שמולי נכתב: "הגיעה השעה להחיל, לצד השימוש במודל החל"ת, מסלולים תומכי תעסוקה בדמות המודל הגרמני ומסלול לסבסוד תעסוקה והכשרה מקצועית".
