ארגון קו לעובד והאגודה לזכויות האזרח עתרו לבג"צ בדרישה ליישם את הרפורמה בהיתרי העובדה לעובדים הפלסטיניים. הרפורמה תמנע את גביית דמי התיווך מהעובדים, בסכומים שמגיעים לעיתים למחצית ממשכורתם ויותר. מדובר ברפורמה שהממשלה החליטה עליה כבר לפני ארבע שנים, אך בפועל טרם יישמה אותה, במסגרתה יקבלו העובדים אישורי עבודה אישיים, ישוחררו מהכבילה למעסיק ספציפי ויוכלו לבחור להחליף מעסיקים. העתירה הוגשה כנגד שרי הפנים, הביטחון, העבודה, המשפטים, האוצר והבינוי והשיכון.
כיום ניתנים היתרי העבודה לפלסטינים באמצעות המעסיקים. צורה זו של מתן היתרים כובלת אותם ופוגעת בזכויות העובד שלהם. היא מאפשרת ספסרות בהיתרי עבודה, ומביאה לכך שפלסטינים רבים נאלצים לשלם דמי תיווך שמגיעים עד ל-3,000 שקלים לחודש, עבור הזכות לעבודה בישראל. חשוב להבין שהשכר הממוצע לעובד פלסטיני הוא 5,000 שקלים, והוצאה כזו על דמי התיווך גוזלת מהעובד כמחצית משכרו.
בדו"ח שפרסם בנק ישראל בספטמבר 2019, נמצא כי היקף הסחר בהיתרים אצל עובדים פלסטינים מגיע לקרוב לשליש מהעובדים ומגלגל דמי תיווך אסורים בהיקף הכנסות שנתי שנאמד ב-480 מיליון שקלים. כמו כן נמצא כי שיטת הכבילה למעסיק יוצרת בפועל שרשראות העסקה באמצעות קבלני משנה, שכל אחד מהם גורף רווחי בלתי חוקיים כתוצאה מהסחר בהיתרי העבודה – תוך שבניגוד למטרתה השליטה הביטחונית במיקום העובדים דווקא נפגעת שכן העובד מועסק בפועל עבור קבלנים שכלל אינם רשומים כמעסיקיו תוך שהממשלה איננה יודעת היכן הוא מועסק.
בעקבות עתירה קודמת של קו לעובד, כבר קבע בג"צ כי כבילת העובד למעסיק היא אסורה, ובעקבות כך המליץ צוות בינמשרדי כבר ב-2016 על הרפורמה במתן ההיתרים, המלצות שעוגנו גם בהחלטות ממשלה. בתחילת חודש אוגוסט מתח מבקר המדינה ביקורת חריפה על אי יישום הרפורמה, שנדחתה מספר פעמים והייתה אמורה להכנס לתוקפה באוקטובר 2018. הדחיות החוזרות ונשנות הן על רקע טענות לחוסרים תקציביים, לקשיים טכניים ולתקנים חסרים.
בדיון בוועדה לביקורת המדינה שנערך בעקבות הדו"ח, סירב אלוף משנה שי קרמונה, סגן ראש המינהל האזרחי, להתחייב באשר למועד יישום הרפורמה. "אני לא רוצה לנקוב בתאריך, הנבואה ניתנה לשוטים ואנחנו באירוע מורכב עם הרבה משרדים ורשויות" אמר וציין כי למינהל הוקצו 11 תקנים לצורך איוש הרפורמה במרץ 2019, אך רק חמישה מתוכם אוישו. לדבריו, עד סוף שנת 2020 הוא מקווה שיצא לפועל מכרז לחברה חיצונית שתעסיק שישה תקנים נוספים של 'רכזי תעסוקה'. "אני רוצה להאמין שעד סוף החציון הראשון של 2021 נהיה עם מודל תקין, עובד ומלא" אמר.
ראש הוועדה הבין-משרדית שאמונה הייתה על יישום הרפורמה, מנהל בכיר אגף אסטרטגיה ומינהל במשרד הבינוי והשיכון נתנאל לפידות אמר שהתהליך דרש לחבר את המערכות הטכנולוגיות של רישום הקבלנים, רשות האוכלוסין והמערכת הביטחונית, והדבר לא הושלם בשל בעיות תקציביות. לפידות הטיל את האחריות על כך על כתפי המינהל האזרחי.