את שנת המאה להקמתה, קיוותה ההסתדרות לציין בשורת אירועים חגיגיים, אלא שמגיפת הקורונה כפתה על ארגון העובדים הגדול במדינה סדר יום אחר. ההסתדרות מצאה עצמה – לא בפעם הראשונה בתולדותיה – מתייצבת בחזית המאבק למען העובדים, בתקופה של משבר כלכלי שהמדינה לא ידעה כמוהו. בימים של סחרור פוליטי מתמשך, בחרה ההסתדרות להיות "המבוגר האחראי", ולבלום כל ניסיון לנצל את המשבר לפגיעה בעובדים ובעובדות, בשכבות המוחלשות ולראשונה גם בעצמאים.

היד תמיד על הדופק. היום (חמישי), ערב הכניסה לסגר הכללי השני, חתמו יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, והממונה על השכר באוצר, קובי נתן, על הסכם שמסדיר את תנאי העבודה במגזר הציבורי במהלך הסגר.

***

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

16 במרץ 2020. כבר ביום הסגר הראשון, חתם יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, על הסכם שאפשר את הוצאתם של מרבית עובדי המגזר הציבורי לחופשה כפוייה, על חשבון ימי החופשה הצבורה שלהם.

"המשק הישראלי בסכנה, גם אנחנו נכנסים תחת האלונקה", הבהיר אז בר-דוד. ההסכם אפשר למדינה ליישם צעדים לבלימת המגיפה, מבלי להעמיס מאות אלפי עובדים נוספים על מערכת הביטחון הסוציאלי ודמי האבטלה.

17 במרץ 2020. יום לאחר תחילת הסגר, ההסתדרות מעבה את מערך המענה והסיוע בחדר המצב שלה כדי להיענות לעליה של פי עשרה במספר הפונים בשאלות אודות זכויותיהם כעובדים.

משאית אוכל של ההסתדרות בבית החולים הדסה עין כרם (צילום: באדיבות ההסתדרות)

ימי הסגר. עובדי ההסתדרות יוצאים למבצעי חלוקת שי והעמדת דוכני אוכל, כאות תודה לעובדי מערכת הרפואה ומד"א, עובדי שירות התעסוקה, הביטוח הלאומי ועובדים חיוניים נוספים. מאוחר יותר הקימה ההסתדרות קרן סיוע לעצמאים שנקלעו למצוקה וחילקה אלפי חבילות מזון למשפחות.

6 באפריל 2020. ההסתדרות משיקה לחבריה תכנית הלוואות מיוחדת, בריבית מסובסדת, כדי לסייע לעשרות-אלפי משפחות לעבור את התקופה הקשה.

3 במאי 2020. ההסתדרות וארגוני המעסיקים קוראים לממשלה לנטוש את מדיניות החנק התקציבי, ולאמץ, בדומה למרבית מדינות ה-OECD, מדיניות כלכלית מרחיבה, המבקשת לספק הן לאזרחים והן לעסקים יותר ביטחון, אורך נשימה ו-וודאות בתקופה משברית. זאת, בין היתר, באמצעות הרחבת מנגנוני הפיצוי לעסקים, יצירת מנגנון דמי אבטלה לעצמאים, הארכת ההקלות לקבלת דמי אבטלה בישראל ואימוץ מודלים לתעסוקה גמישה (המודל הגרמני).

23 ביוני 2020. ההסתדרות מצטרפת לדרישת שר העבודה והרווחה איציק שמולי להאריך את תשלום דמי האבטלה לכלל המובטלים עד סוף חודש אוגוסט (בהמשך הוארכה הזכאות לדמי אבטלה עד סוף 2021).

עובדות סוציאליות מפגינות בקבלת שבת מול ביתו של שר האוצר ישראל כ"ץ (צילום: איגוד העובדים הסוציאליים)

6 ביולי 2020. העובדות והעובדים הסוציאליים פותחים בשביתה שנמשכה 17 יום. במהלך השביתה העמידה ההסתדרות לעובדות קרן שביתה בסך 1,000 שקלים לכל עובד ועובדת. בתום מאבקם הגיעו העובדים הסוציאליים לשורת הישגים: פיצוי בסך 11,000-9,000 שקלים בגין תקופת הקורונה, תקציב של 70 מיליון שקלים לאבטחה, וכניסה למשא ומתן לקראת רפורמה במבנה השכר במקצוע, בעלות כוללת של 200 מיליון שקלים.

אפרת לוי, ממנהיגות המאבק: "זאת הנקודה שבה הממשלה צריכה להחליט אם היא רוצה או לא רוצה שירותים חברתיים במדינה, ואם היא רוצה אז שתתכבד ותתקצב אותם ותשמור על הביטחון והבריאות של העובדות, ותיתן שכר שהולם את ההתמקצעות וההשקעה והקושי".

שביתת האחיות בבית החולים שיבא תל השומר (צילום: הסתדרות האחריות)

19 ביולי 2020. האחיות שובתות למשך יום אחד כדי להציל את מערך הבריאות הציבורי. במסגרת ההסכם שהשיגו, הקצתה המדינה 1,600 תקנים נוספים למערך האשפוז ו-400 תקנים למערך הקהילה. על פי ההסכם, למחלקות הקורונה יצטרפו גם 700 עובדי מנהל ומשק.

22 ביולי 2020. ההסתדרות מקימה את ״פורום ארלוזורוב״, לקידום תעסוקה הוגנת ורווחה כלכלית, כחלופה למכוני המחקר הניאו-ליברליים.

4 באוגוסט 2020. ההסתדרות מקימה לראשונה פורום עצמאים, וקוראת ליצירת רשת ביטחון סוציאלית לעצמאים, הכוללת זכאות לדמי אבטלה. היא גם מקצה מיליון שקלים לטובת קרן סיוע לעצמאים.

הפגנת עובדי קרן קרב בכיכר רבין בתל אביב (צילום: דוברות ההסתדרות)

19 באוגוסט 2020. עובדי תוכנית קרב, המפעילה תכניות העשרה חינוכיות לכ-300 אלף ילדים בפריפריה, מוחים נגד הכוונה לסגור את התוכנית. במהלך החודש מלווה ההסתדרות את מאבקם של 4,000 העובדים, עד להסדרת תקצוב התוכנית לשנת תשפ"א.

ניצן שי , עובד במעבדת בריאות הציבור בתל אביב, בהפגנת עובדי המעבדות מול מעון ראש הממשלה בירושלים (צילום: דפנה איזברוך)

30 באוגוסט 2020. עובדות ועובדי המעבדות הרפואיות פותחים בשביתה שנמשכת שבוע. על אף ניסיונות האוצר להתבצר בעמדותיו, ואחרי גרירת העובדות לבית הדין לעבודה, הגיעו העובדות להישגים ולהסכמות על הסדרת תוספות שכר לכל הדרגות, בהיקף של 35 מיליון שקלים.

אסתר קורזין, עובדת במעבדות בתי החולים שערי צדק והדסה בירושלים: "באיזשהו שלב קרסתי, עבדתי בוקר, ערב, לילה ועוד בוקר כדי לפרנס את המשפחה, לא יכולתי יותר גופנית. אחרי 23 שנות ותק מקצועי, השכר שלי עומד על 50 שקלים לשעה בלבד. התביישתי שיראו את תלוש המשכורת שלי, שאף אחד לא יראה את הזבל שאני מרוויחה בעבודה רצינית ומצילת החיים".

1 בספטמבר 2020. ההסתדרות מכריזה על סכסוך עבודה כללי במגזר הציבורי, בעקבות התבטאויותיו של שר האוצר, ישראל כ"ץ, בגנות עובדי המגזר הציבורי ואיומיו בקיצוצי שכר והגבלת זכות השביתה בחקיקה.

ארנן בר-דוד יו"ר ההסתדרות, במעמד ההחלטה על סכסוך העבודה: "המגזר הציבורי, שניהל את המשק בשעת משבר, שהציל חולים, שטיפל במובטלים, הוא זה שרוצים לפגוע בו עכשיו? בכל העולם מצדיעים לעובדי המגזר הציבורי, ורק בישראל יש שיטה: אם מישהו כואב לו, אז משסים ציבור בציבור. הולכים בשיטת השיסוי, האיומים, ההפחדות והזלזול.

האם אנחנו יכולים לשבת בשולחן עגול עם הממשלה והמעסיקים כדי לעשות תכנית שתסייע למדינת ישראל – התשובה היא כן"

״האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו שבחסות הקורונה יבוצע מרחץ דמים לשכר של עובדים במדינת ישראל? התשובה היא לא. האם נרשה שתהיה פגיעה בזכויות הפנסיוניות שצברנו במשך מאה שנות הסתדרות? התשובה היא לא. האם אנחנו יכולים לשבת בשולחן עגול עם הממשלה והמעסיקים כדי לעשות תכנית שתסייע למדינת ישראל – התשובה היא כן.

״אני, כיו"ר ההסתדרות, מצדיע לכל עובדי המגזר הציבורי, על עמידתם בתקופת הקורונה ובתקופה הקשה שממתינה לנו. נמשיך לשאת בכל עבודה ובכל נטל של המשק הישראלי. מי שירצה לנסות לפגוע בנו, ימצא אותנו כחומה בצורה וכאיש אחד נגד הכוונות הללו״.

סכסוך העבודה שהוכרז, מתייחס גם לסוגיית הפיצוי לעובדים הנדרשים להיכנס לבידוד, וכן לכוונה לקצץ בזכויותיהם הפנסיוניות של מבוטחי הקרנות הוותיקות. בעקבות הכרזת סכסוך העבודה, הודיע שר האוצר כ"ץ, שהוא גונז את יוזמת החקיקה שלו, ויפעל בדרך של ניהול משא ומתן מול ההסתדרות בנושא זה.

9 בספטמבר 2020. בתום משא ומתן מרתוני בין הנהלת התאגיד לפיקוח וטרינרי, ההסתדרות ו-ועד העובדים, הושגה שורת הסכמות ביניים בנוגע לתנאי השכר של הרופאים הווטרינרים. כך נמנעה שביתה, שעלולה היתה ליצור מחסור בעופות בתקופת החגים.

17 בספטמבר 2020. נחתם הסכם נוסף בין יו"ר ההסתדרות בר-דוד והממונה על השכר באוצר, שמסדיר את עבודת המגזר הציבורי בתקופת הסגר השני. ההסכם קובע כי 50% מעובדי המגזר הציבורי ימשכו לעבוד כרגיל – בהתאם להנחיות. יתר העובדים יועסקו מהבית, ועובדים שלא יהיה ניתן להעסיקם בתקופת ההסכם, בעקבות המגבלות השונות, ישהו בתקופת הסדר מיוחד בחסות המעסיק ויהיו זכאים לתשלום בגובה 70% משכרם.

ענף התעופה

מסוף חודש פברואר, ליוותה ההסתדרות את המשבר החמור בענף התעופה הישראלי, כשהיא קוראת תחילה לוועדי העובדים להפגין סולידריות ולהעדיף את חברות התעופה הישראליות, וקוראת לממשלה להזרים להן כסף חי בדומה למדינות אחרות.

עם התמשכות המשבר והחרפתו, תיווכה ההסתדרות בין עובדי אל על וההנהלה, במטרה להביא לחתימת הסכמים שיאפשרו לחברה לקבל את סיוע המדינה ולהינצל מסגירה.

הפגנת עובדי אל על מול משרד האוצר בירושלים (צילום: קובי וולף)

שלושה מוועדי אל על, המייצגים את מרבית עובדיה, חתמו בתיווך ההסתדרות על הסכמים קיבוציים להצלת החברה. ההסתדרות אף נאלצה לחתום בשם טייסי אל על על הסכם כדי להציל את החברה. לחברת ארקיע העמידה ההסתדרות הלוואה בסך 1.5 מיליון שקלים, כדי לאפשר את חזרתה לפעילות.

התאגדות מקצועית

גם בתקופת המשבר ההסתדרות לא עצרה את תנופת ההתאגדות של השנים האחרונות.

פעילי ״האגף להתאגדות עובדים״ ליוו בחודש יוני את התאגדותם של 1,100 הרוקחים ברשת סופר פארם. מלבד הרוקחים, התאגדו בהסתדרות בתקופת המשבר גם עובדי ביטוח ישיר, עמותת אש התורה בירושלים, עובדי בית החולים אלישע בחיפה, עובדי חברת I-Digital המשווקת את מוצרי אפל בישראל ואחרים.

הסכם קיבוצי ראשון לעובדי חברת אריקסון ועובדי מפעל אבגול בדימונה נחתם ביולי. ובימים אלה מלווה ההסתדרות גם את מאבקם של עובדי חברת זאפ גרופ לחתימת הסכם קיבוצי ראשון.

המגזר הפרטי

עם החזרה ההדרגתית לשגרה במשק, מאז חודש מאי, החלה ההסתדרות לחתום על הסכמים להסדרת השלכות הקורונה ולהשבת עובדים מחל"ת בחברות המגזר הפרטי, ובהן: פרטנר, בזק בינלאומי, פלאפון, ביטוח חקלאי, שירביט, שטראוס מים, כלל, תרו, הפניקס, הבורסה בתל אביב, ECI, הוט מובייל וסנו.