"אין שום דבר מובנה במערכת שמבטיח לנו התאוששות"; "ניתקנו את הקשר בין עובד למעביד וזה פחות או יותר אבוד"; "אם הקימו ועדת חקירה למלחמת יום כיפור, אז צריך גם לעניין הזה. הנזק די דומה, ובניגוד להערכת מודיעין – הכל גלוי וידוע, כולל תכנית פעולה מוכנה"; "בישראל לא צריך להציל את הכלכלה אלא לברוא אותה מחדש".
את הביקורת החריפה משמיע פרופסור בנימין בנטל, ראש תחום כלכלה במרכז טאוב למדיניות חברתית ולפני כן פרופסור בפקולטה לכלכלה באוניברסיטת חיפה.
בחודש יולי פרסם נייר עמדה ראשון, ביחד עם חוקרים ממכון אהרן (פרופסור צבי אקשטיין ודוקטור סרגיי סומקין). המסמך התמקד בהפקת לקחים מהגל הראשון, והמלצותיו היו פשוטות: בבריאות – במקום סגר, יש לקיים מערך מוצלח של בדיקות, מערב וניטור, מדיניות שהצליחה בטאיוואן ודרום קוריאה. בכלכלה – שם המשחק הוא לייצר ודאות. כך ביצירת חל"ת גמיש (המודל הגרמני), תקציב עד סוף 2021, והגדרת יעדי תעסוקה.
כל זה כבר לא יקרה. מערך קטיעת שרשראות ההדבקה בישראל יהיה מוכן כנראה רק בסוף אוקטובר. המודל הגרמני, לטענתו כבר לא רלוונטי במגזר הפרטי, כי מאות אלפים כבר נותקו ממקומות העבודה, תקציב אין אפילו ל-2020 ויעדי תעסוקה נשמעים כיום כמו חלום.
במאמר השני של הצוות שפורסם לאחרונה, תוארו הנזקים של כשלי הטיפול במגפה: "כל 1,000 נגועים למיליון שווים עוד אחוז אחד של נזק לתוצר. יש קורלציה חזקה ומובהקת בין שיעור הנדבקים לבין שיעור הנזק הכלכלי". עוד נטען שם כי "התכווצות התוצר לנפש גבוהה בכ-6.5 נקודות אחוז במדינות שנקטו בסגר גורף בהשוואה למדינות שנקטו מלכתחילה במדיניות בריאותית של סגר ממוקד".
הגישה שאתה מציג מחברת בין האינטרס הבריאותי לבין האינטרס הכלכלי. שמירה על הבריאות היא שמירה על הכלכלה ולהיפך. זה מנוגד לתפיסת 'האיזון בין הבריאות לכלכלה', שרווחת בשיח הציבורי וגם אצל ראש הממשלה
"זה די נכון. הצבענו על הרבעון השני של 2020 בהשוואה בינלאומית ויש קורלציה הדוקה בין מספר הנגועים המאומתים, עם כל בעיית המדידה הקיימת, לבין הנזק הכלכלי במדינות השונות".
אז בראיה משולבת, מה קרה כאן?
"לא צריך להיות מדען גדול בשביל להבין איך לטפל במגיפה. בין השאר, מה שמאוד חשוב זה לשדר אמינות ולהסביר לציבור מה אתה עושה ולמה ולא להוציא הנחיות שהציבור לא מבין ונראות לו שרירותיות. כשאמרו אסור מעבר ל-500 מטר, גם לא לספורט, מה ? למה ? כל מיני דברים מהסוג הזה. ההידבקויות המשמעותיות הן באירועים המוניים, במיוחד במקומות סגורים – כמו בעולם. עכשיו יש התפרצות במינכן – זה מה"אוקטוברפסט" – שהוקדם וכבר קרה".
הסיוע הכלכלי בישראל נמוך מדי?
"אני לא בטוח. ישראל ממוקמת די באמצע. ברבעון השני ישראל הגבירה את ההשקעות הציבוריות משמעותית יותר ממדינות אחרות, לפי אחוזי תוצר. היקף דמי האבטלה, הוא גם די קרוב לאמצע.
"החריגות של ישראל כלפי מטה היא בסיוע לעסקים – וזו בעיה, כי אז אין מי שיעסיק את האנשים. התמיכה במגזר העסקי בערבויות להלוואות ומענקים ישירים הם הרבה יותר נמוכות מאשר במדינות אחרות בעולם. במיוחד בעסקים קטנים, שנקלעו לכשלים וקשיים תזרימיים מאוד רציניים, ולכן רואים הרבה פשיטות רגל".
מה לגבי הטענה שהסיוע איטי מדי ולא סדיר?
"לגבי המהירות, אני מסכים. לגבי חוסר סדירות – זאת גם נקודה חשובה. באירופה גם יש עדכונים של התוכניות תוך כדי, אבל בסך הכל, אנשים יודעים לאן הם הולכים עם לוח זמנים. בישראל, כל יומיים יש תכנית חדשה, כאשר היא לא באמת חדשה ואף אחד לא יודע מה בדיוק קורה.
"נתניהו הופיע באחת ההופעות הראשונות שלו, היה לידו, ראש רשות המסים, ערן יעקב ואז הוא אמר – תראו אנחנו מאמצים את השיטה האמריקאית, אנשים ימלאו טפסים באינטרנט וטראח למחרת, הכסף יהיה אצלם בבנק. והמסכן הזה עומד לידו ומהנהן כאשר היה ברור שאין לזה שחר. המערכת לא מוכנה, וכנראה עד היום היא לא מוכנה. זה מאפיין את המערכת הישראלית. אלו כשלים בביצוע".
עשרות אלפי אנשים נשלחים לבידוד, ואין החלטה מי נושא בעלות הזו.
"נכון, כשאדם נשלח לבידוד, הוא צריך פיצוי ואם הוא לא מקבל אותו זה מסוכן. זאת התערבות כלכלית שנדרשת לבלימת המגיפה. צריך למנוע מניפולציה, כך שלפחות משיקולים כלכליים, אנשים לא יסתירו את המחלה או החשש למחלה".
בישראל לא צריך להציל את הכלכלה, אלא לברוא אותה מחדש
לישראל יש את הכלים לצאת מהמשבר?
"ברמה הכלכלית אנחנו עדיין במצב יוצא דופן בשוק העולמי, אפשר לגייס כספים פחות או יותר בריבית אפס. 0.7%. השווקים נותנים אמון מאוד גדול בישראל, ועכשיו זו הזדמנות פז – אתה לוקח הלוואות בזול, משקיע, כולל בהון אנוש, ששיפור מערכת החינוך.
"הסקטור הערבי בכלל לא מחוברים לרשתות דיגיטליות – אז אתה רוצה למידה מרחוק .אני מדבר על המשק כמו שהוא- ניאו-ליברלי. תן להם הזדמנות. צריך לתת להם הזדמנות שווה וזה באמת דורש השקעות, ויהיו להם פירות".
וממה שאתה רואה לממשלה אסטרטגיית יציאה שהיא מפעילה?
"בינתיים אין כזו. בתכניות הגרמניות, יש מנגנון אוטומטי כזה – כשיש משבר אז המדינה מטפלת בריכוך המשבר גם למעסיקים וגם לעובדים. אחר-כך באופן אוטומטי – הכל נוסע ברברס. המשק חוזר, התעסוקה עולה והממשלה יוצאת מהמשחק והכל חוזר למה שהיה. התוכנית הגרמנית קיימת בספר החוקים שלהם כבר כמעט 100 שנה, אבל הפעלה מאסיבית שלה הייתה ב-2008".
בנטל טוען שבישראל לא צריך לדבר על אסטרטגיית יציאה כפשוטה, אלא בשאלות הרבה יותר יסודיות, כי לא שימרנו את הזיקה בין עובדים ומעבידים. "כל הסיפור של החל"ת, אנשים פשוט נפלטו החוצה בהמונים. אין שום מנגנון שאומר 'אה – מצב המעביד ישתפר אז הוא יחזיר את אותם עובדים לעבודה. זה לא מובנה בתכנית הישראלית וזה פחות או יותר אבוד.
"יש את התכנית שנתנה סובסידיה למעסיקים שהגדילו את מצבת כח האדם שלהם – שזה בסדר, אך היא כמעט לא מנוצלת. היא מסובכת להפעלה, כנראה כי האוצר לא סומך על אנשים. הצעתי את זה בפורום מסויים ושמעתי שוב ושוב "ירמו אותנו", הוא אומר.
אבל זה לא הם מחליטים , אלא הממשלה
"ברור שזו המערכת הפוליטית, אבל כשאתה שואל את עצמך, למה מערכות לא מתנהלות טוב, זה שילוב של הרבה דברים. למה הימ"חים לא היו מוכנים ב73' ? אתה תמיד יכול לומר שר הביטחון, אבל זה הבלאגן הישראלי. לפעמים זה נח לאנשים בצמרת שיש בלאגן".
למה לדעתך הממשלה בישראל לא מאמינה לאזרחים?
"גם במדינות אחרות לא מאמינים, אבל יש מערכת בקרה דיגיטלית. אז אם אין מערכת בקרה טובה, ואז אתה לא יכול להפעיל מכשירים שתלויים בבקרה, גם אם אתה רוצה.
"אני מבין שניסו לעשות בשירות הציבורי משהו שקצת דומה למנגנון הגרמני עם חל"ת חלקי, אבל לא בסקטור הפרטי. לכן, תהיה פה בעיה. אסטרטגיית היציאה תצריך גם התערבות ממשלתית. אין שום דבר מובנה במערכת שמבטיח לנו התאוששות".
גם אם נתגבר על הנגיף ?
"נכון. כל הסיפור של להחזיר עובדים לעבודה זה מסובך. יחסי עובד-מעביד זה יחסים בין אנשים והם לא כמו לבחור עגבניה לפי הצבע שלה. לבחור מעביד ולבחור עובד זה תהליך מאוד מורכב. שניתקת את הקשרים האלה, הרבה מהתהליכים האלה יצטרכו לחזור על עצמם. אלו תהליכים יקרים ומסובכים.
"משהו שמחכה במעט את המערכת הגרמנית בדיעבד צריך להיות. יצטרכו לתת סיוע לעובדים גם בחיפוש עבודה, בהכשרה מקצועית – בעיקר אנשים שנפלטו בהמוניהם, עם כישורים נמוכים יחסית. הממשלה תצטרך לעזור גם ביצירת אינפורמציה – תכניות שיאפשרו מפגש יעיל בין עובדים למעסיקים פוטנציאליים".
אתה חוזר על הטענה שבעצם שום דבר כאן הוא לא סוד גדול, אולי מה שאתה מיחס למחדל מטעם הממשלה הוא בעצם מעשה מכוון?
"זה שאנחנו בפני שוד ושבר כרגע זה ברור לגמרי, אבל אני לא חושב שהקורונה זו קונספירציה. אנחנו יודעים שהכשל הזה נח מאוד לחלק. נתניהו קצת איבד שליטה, אבל עכשיו הוא החניק את ההפגנות – הצלחה אדירה מבחינתו. יש פה אירוע שלא הונדס על ידי אף אחד ואתה שואל באיזו מידה אנשים מנצלים אותו. אני לא חושב שיש פה כוונת מכוון לנסות לערער את אושיות החברה או אושיות הכלכלה".
אז מה הפתרון?
"בחנו מי הן המדינות שהתמודדו בצורה הכי טובה ואיך הן עשו את זה. מעבר לטאיוואן ודרום קוריאה, שכבר היו מתורגלות בהתמודדות עם נגיף מדבק (SARS בטאיוואן, MERS בדרום קוריאה. א.ר.). הם היו מוכנים בתחומי הבדיקות, הבידוד והחקירות הרבה יותר טוב.
בקורונה הכל גלוי וידוע, כולל תכנית פעולה מוכנה
בנטל מצביע על פינלנד שבלטה לטובה בנתונים שהוא סוקר. כמו ישראל, אין להם נסיון עם מגיפה, אבל מבחינתו, הדמיון לא נגמר שם. "מסתבר שגם פינלנד היא מדינה מאוד מגוייסת. הם חיו באווירה של משבר בטחוני מתמיד – מול ברית המועצות. הם פשוט שלפו החוצה את מחסני החירום בנוגע לרפואה. חלק היה פעיל וחלק לא היה תקין, אבל הם הפעילו מערכי חירום ואז גם מהר מאוד עלו על רעיון קטיעת שרשראות ובנו מערך אפידמיולוגי מתאים והתוצאה דומה מאוד ל2 המדיניות האסיאתיות".
אז למה זה לא קרה בישראל?
"זה אבסורד עוד יותר גדול. המערכים הצבאיים לא הופעלו. זה משבר שכולם ידעו כבר בדצמבר- ינואר שהוא עומד להתרחש. במלחמת יום כיפור היה עניין של מודיעין, ולפרש אותו נכון. פה הכל היה גלוי".
הם הופעלו בבני ברק
"נכון, אבל לא מערך החקירות. כל המערכים האלה עדיין לא מתפקדים ועכשיו אנחנו סומכים על הצבא שאולי בנובמבר יהיה מוכן. היינו כבר במצב שעובר שבוע בדיקה לתוצאות שלה.
"אם הקימו ועדת חקירה למלחמת יום כיפור, אז צריך גם לעניין הזה. הנזק די דומה, ובניגוד לדילמה של הערכות המודיעין – בקורונה הכל גלוי וידוע, כולל תכנית פעולה מוכנה, שחיבר פרופ' רן בליצר ב-2007. היה צריך לשלוף אותו ולהתחיל לעבוד, כולל העברת הסמכות לצבא – ושום דבר מזה לא קרה.
"דיברתי עם חבר טוב במערכת הביטחון – שאמר לי , בלבנון השניה היה אותו סיפור. היו תכניות פיקס. כשהגיעה המלחמה, אף אחד לא שלף את התכניות והתחילו לאלתר והתוצאה ידועה. למה זה ככה ? לא יודע. אנשים לא רצו להיכשל, אבל ככה זה פה. אני חושב שמי אחראי, זה עניין לועדת חקירה. אם הקימו למלחמת יום כיפור, אז צריך גם לעניין הזה. הנזק די דומה, ובניגוד להערכת מודיעין – הכל גלוי הכל ידוע".
