לא רק זהותו של הנשיא האמריקאי הבא תיקבע ב-3 בנובמבר, אלא גם עתידן של אפליקציות הנסיעות והמשלוחים מסוגן של 'אובר' ו'ליפט'. במדינת קליפורניה לפחות.

יום הבחירות שיתקיים בארצות הברית בעוד כשבועיים כולל, לצד בחירת הנשיא, הסנאט ובעלי תפקידים במדינות השונות, גם שורה של משאלי עם. אלו משתנים בין מדינה למדינה, וכוללים על פי רוב הצבעה של 'כן' או 'לא'  בנוגע לסוגיות שעל הפרק בכל מדינה.

בקליפורניה תעלה למשאל הצעה על פיה חוק AB5 שנחקק בשנה שעברה, ואשר מחדד את ההבדלים בין עוד שכיר וקבלן עצמי,  לא יחול על נהגי אפליקציות ההסעות והמשלוחים.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

ההצעה השנויה במחלוקת זכתה לשם הקליט 'הצעה 22', ולתוצאות משאל העם על אודותיה צפויות השלכות הרבה מעבר למדינת קליפורניה. 

הכסף הגדול מול העובד הקטן

185 מיליון הדולרים שהשקיעו חברות האפליקציות בקמפיין למען הצעה 22, לעומת 10 מיליון בלבד שהצליחו לגייס ארגוני העובדים לקמפיין הנגדי, ממחישים עד כמה קריטית הסוגיה עבורן. "זו לא תהיה אותה חברה" אם החוק יוחל עליה, טען בא כוחה של חברת 'אובר' בדיון משפטי בנושא.

הפגנה של עובדי אובר ליד שדה התעופה בלוס אנג׳לס. (צילום: AP Photo/Damian Dovarganes)

החוק כולל תבחינים המגדירים מתי קבלן הוא אכן עצמאי, ומתי הוא עובד הזכאי ליהנות מיחסי עובד-מעביד. תבחינים מרכזיים הם היכולת לקבוע את התעריף באופן עצמאי, יכולת לעבוד בפלטפורמה אחרת והיותו "חופשי משליטה והכוונה" של החברה בעלת האפליקציה.

התאגידים שמפעילים את האפליקציות טוענים שהנהגים הם קבלנים, ושהעבודה העצמאית כקבלנים, החוסכת כסף רב לתאגידים המפעילים את האפליקציות, היא העדפה של הנהגים עצמם. מרבית הנהגים, וכמוהם המחוקקים במדינת קליפורניה, חושבים אחרת. על פי הוראת החוק, בכך ש'אובר' קובעת בעצמה את התעריף בעבור הנהגים היא למעשה מאפשרת להם לתבוע אותה כך שתחויב להתייחס אליהם כשכירים, ולא כקבלנים עצמאיים.

בין משאל העם לבית המשפט

החוק אמנם לא מחיל באופן אוטומטי יחסי עובד-מעביד על נהגי האפליקציות, אך הוא מהווה עילה לתביעות כנגד החברה המפעילה, וכמה כאלו כבר הוגשו. לחברות האפליקציות סיבות טובות לחשוש מבית המשפט. 

בית הדין לערעורים בקליפורניה פסק השבוע כי על 'אובר' ו'ליפט' להגדיר את נהגיהן כשכירים.  לפי דיווח באתר ביזנס אינסיידר, הדיון לאורך המשפט היה ניתן להבין כי השופטים אינם נוטים לצד התאגידים. 

בין הסוגיות שהטרידו את השופטים היתה העובדה שהנהגים אינם מתוגמלים על זמן ההמתנה בין נסיעות, המהווה כשליש מזמן העבודה בממוצע, לפי מחקר של חברת "פר ופירס" מ-2019. מצב זה נוח כמובן לנוסעים ולמפעילי האפליקציות, כיוון שהוא מאפשר ריבוי נהגים של ממתינים וזמינות גבוהה, אבל מוריד את התגמול השעתי בפועל לו זכאים הנהגים על עבודתם.

"זו גניבת שכר, החוסה תחת סיווג שגוי של יחסי העבודה" טען בדיון עורך הדין מתיו גולדברג, מטעם התביעה הכללית בקליפורניה. גולדברג הדגיש כי לעובדים אסור לוותר על זכאותם לשכר מינימום, וכי מתן אפשרות כזו מהווה לחץ פסול להורדת השכר במדינה. 

למרות איומי החברות כי הפסיקה עשויה להביא לפגיעה משמעותית בשירותי האפליקציות, באם לא תתקבל 'הצעה 22', פסקו השופטים כי תיקון הנזק שנעשה לנהגים חשוב יותר מ"הגנה על בעלי המניות של אובר וליפט ועל משתמשי השירותים שלהן".

אם תתקבל 'הצעה 22', סביר להניח שהתביעות המשפטיות יבוטלו. מכיוון שקליפורניה היא שוק מרכזי לאפליקציות, למשפט ולמשאל העם צפויה השפעה דרמטית על גורל החברות.