אתיופיה האשימה אתמול (שבת) את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ב"הסתה למלחמה", וזימנה את השגריר האמריקאי באדיס אבבה ל"שיחת הבהרה". זאת לאחר שבשיחת הטלפון ההיסטורית בה הכריזו ישראל וסודאן על נורמליזציה ביחסים, אמר טראמפ כי מצרים לא תוכל להשלים עם סכר התחייה שבונה אתיופיה על הנילוס, והיא עשויה "לפוצץ את הסכר".
משרד ראש ממשלת אתיופיה פרסם למחרת השיחה תגובה רשמית. "הצהרות אקראיות של איומים לוחמניים במטרה שאתיופיה תיכנע לתנאים לא הוגנים עדיין רווחים בשפע", נמסר בתגובה, "איומים ועלבונות אלו לריבונות האתיופית הם מטעים, לא מועילים ומהווים הפרות ברורות של המשפט הבינלאומי".
עוד נמסר כי "אתיופיה לא תתמוטט בפני תוקפנות מכל סוג שהוא וגם איננו מכירים בזכות שהיא מבוססת לחלוטין על הסכמים קולוניאליים. אנו עדיין מבקשים לחזור שוב על מחויבותנו להסדרה בדרכי שלום של סוגיית סכר התחייה בהתבסס על שיתוף פעולה, אי התערבות, אמון הדדי והעיקרון של שימוש צודק והוגן".
"בשבועות האחרונים מפלס המתח שוב גבר"
"המשא ומתן בין אתיופיה, מצרים וסודאן בנוגע לסכר התחייה תקוע", אומר ל'דבר' ד"ר משה טרדימן, מייסד-שותף ומנהל המכון לחקר ביטחון סביבתי ואיכות חיים, "סבב שיחות שהתנהל בתיווכה של ארה"ב הסתיים בפברואר 2020 בכישלון לאחר שאתיופיה האשימה את ארה"ב שאינה מתווך הוגן, ושהיא ניצבת לצד מצרים ולכן לא הגיעה לטקס החתימה על ההסכם".
מהו סכר התחייה עבור אתיופיה?
"הסכר הוא הפרויקט ההידרואלקטרי הגדול ביותר באפריקה, הממוקם על הנילוס הכחול שמספק כ- 80% ממי הנילוס המגיעים למצרים.
"הסכר ממוקם לא רחוק מהגבול בין אתיופיה לסודאן, ולאחר שתושלם בנייתו, הוא עתיד לספק 6.45 ג'יגהוואט חשמל, שאת העודפים ממנו אתיופיה תמכור למדינות השכנות כולל למצרים.
"אולם, בראש ובראשונה, הסכר נועד לפתור את סוגיית היעדר החיבור לחשמל של מרבית האוכלוסייה באתיופיה, המונה כ-110 מיליון נפשות. נכון להיום, כ-70% מאוכלוסיית אתיופיה לא מחוברים לחשמל. הסכר הוא מסמל עבור האתיופים את 'אתיופיה החדשה', והם רואים בו פרויקט לאומי מרכזי".
מדוע הסכר מאיים על מצרים?
"מבחינת מצרים, שאוכלוסייתה מונה 'רק' 101 מיליון נפשות, הסכר מהווה פגיעה בביטחון הלאומי. אחרי שמצרים נאלצה להשלים עם בניית הסכר, היא חרדה ממילויו, משום שזה צפוי להפחית את אספקת המים בנילוס בכ-10% במשך שש שנים, ועלול לפגוע בחקלאות ובמשק המים המצרי, השרוי גם כך במשבר, כמו גם ביכולתו של המשטר המצרי לספק מים לאוכלוסייתו הגדלה במהירות.
"בשל כך מנסה מצרים להאריך את משך מילוי הסכר כמה שיותר, ולמשוך כמה שיותר זמן לפני תחילת מילויו. מצרים טוענת לזכויות היסטוריות על השימוש במי הנילוס, ואף מתעקשת שעל פי ההסכמים הבינלאומיים שנחתמו ב-1929 ו-1959, מגיעה לה כמות של 55.5 מיליארד מטר מעוקב מים מהנילוס מדי שנה. על פי אותם הסכמים, סודאן מקבלת 18.5 מיליארד מטר מעוקב מים.
"מצרים מצדדת ביישוב המשבר באמצעות משא ומתן, היא לא מתכוונת לפעול צבאית נגדו. אמנם, היא קיימה במהלך הקיץ מגעים עם דרום סודאן וסומלילנד (יישות מדינית במתפקדת במדינה ריבונית אך הקהילה הבינלאומית רואה בה חלק מסומליה, א.ל) בנוגע להקמת בסיסים צבאיים בשטחן, אך אתיופיה מנעה יוזמות אלו".
למה הסכר חוזר עכשיו לכותרות?
"בחודשים האחרונים נרשמו כמה כישלונות נוספים סביב שולחן המשא ומתן, ובינתיים הסתיים השלב הראשון של מילוי הסכר, בעקבות הגשמים הכבדים שירדו באתיופיה ושגם גרמו לשיטפונות ההרסניים בסודאן, שיטפונות שגוו את חייהם של מאות בני אדם ביולי האחרון.
"בעקבות הקיפאון הורה טראמפ על הפסקת סיוע החוץ האמריקני לאתיופיה, המוערך בכ-130 מיליון דולר. צעד זה רק מאשש את תחושותיהם של מנהיגי אתיופיה שממשל טראמפ תומך בעמדה המצרית והוא לא מתווך הוגן.
"בשבועות האחרונים מפלס המתח שוב גבר. ממשלת אתיופיה אסרה על טיסות מעל הסכר וגנרל אתיופי בכיר בשם ילמה מדרסה אמר שאתיופיה 'מוכנה להגן על הסכר מפני כל מתקפה'".
ישראל מעורבת במאבק על הזה?
"ישראל מקיימת כעת קשרים עם כל המדינות המסוכסכות סביב הסכר, אבל נשמרת שלא להיות מעורבת בו. ואם כן, אז באופן קונסטרוקטיבי ותורם ליישוב הסכסוך.
"ב-2018, למשל, התפרסמו דיווחים בתקשורת הערבית לפיהם ביקשה מצרים מישראל לסייע לה במשבר סביב סכר התחייה ולהפעיל את השפעתה על אתיופיה במטרה להחזירה אל שולחן המשא ומתן. אתיופיה חזרה מאז מספר פעמים לדיונים אבל לא נרשמה בהם כל פריצת דרך".
