תושבי קליפורניה הצביעו במשאל העם הצמוד לבחירות לנשיאות, בעד 'הצעה 22', ויישארו במעמד קבלנים עצמאיים. בעקבות ההצבעה, נהגים באפליקציות כמו 'אובר' ו-'ליפט', כמו גם שליחים באפליקציות שירותי משלוחים כמו 'אינסטקארט' ו-'דורדאש' יישארו במעמד של קבלנים עצמאיים ולא יוכרו כעובדים שכירים.
ההצעה מחייבת את בעלי האפליקציות לשפר במעט את תנאי העבודה, אך מונעת מהעובדים הכרה כעובדים שכירים וזכות לייצוג בארגון עובדים.
במהלך הקמפיין, השתמשו החברות בטקטיקה מפוקפקת, של יצירת ארגון בעל שם פרוגרסיבי, אשר ממליץ על הצבעה בג'ו ביידן לנשיאות, ביחד עם המלצות פרוגרסיביות אחרות, כאשר דווקא בהצעה 22 ההמלצה היא בעד, בעוד ג'ו ביידן עצמו, בדומה לנציגים פרוגרסיביים, מתנגדים לה נחרצות.
החברות המפעילות את האפליקציות השקיעו בקמפיין סכום שיא אמריקאי של 205,7 מיליון דולר. ההצבעה עצמה נעשתה במשאל עם מדינתי, המצורף לפתק ההצבעה לנשיאות ארצות הברית וזכתה לרוב של כ-58% מהמצביעים. בקמפיין הנגדי תמכו בעיקר ארגוני עובדים, וגייסו סכום של מעט יותר מ10 מיליון דולר, פי 20 פחות מחברות האפליקציות.
ההחלטה במשאל צפויה להפוך על פיה פסיקה של בית המשפט בקליפורניה, שקבע כי לנהגים מגיעה הכרה כשכירים. ברקע הפרשה, ישנה פסיקה אחרת, שהובילה לחוק מדינתי בקליפורניה, אשר קובע תבחינים בין קבלן עצמאי לעובד שכיר המכונה AB5.
תבחין מרכזי בחוק, ש'אובר' ו'ליפט' לא עומדות בו הוא העובדה שהאפליקציה קובעת את עלות הנסיעה, בשונה, למשל, מטכנאי, אינסטלטור או רואה חשבון עצמאי, שקובעים את התעריף של עצמם באופן חופשי.
