שתי מלחמות פרצו בחודשים האחרונים, בצדדים שונים של העולם, מסיבות שונות ועל רקע שונה. אך יש דבר אחד שמשותף לשתיהן. הן מסמנות שינוי בולט ביחס לשדות הקרב של השנים האחרונות: העולם כמעט ולא נחשף לתיעוד חזותי מהחזית. את הלחימה בסוריה, ועד השנה גם את זו שבאזור הקווקז, אפיינו צילומי הסמארטפונים מתוך קרבות, מהווי הכוחות הלוחמים, ואפילו תיעוד של מעשי טבח והוצאות להורג. כל אלה נעדרים לחלוטין מהמלחמות באתיופיה ובנגורנו-קרבאך.

 2020 היא השנה בה המלחמות, והמידע הזורם מהן החוצה לעולם, חזרו כמה עשורים אחורה

האזרים למדו את הלקח

באפריל 2016 נכבש הכפר תאליש, שבצפון-מזרח נגורנו-קרבאך, ידי חיילים אזרים. תמונות של גופותיהן של שלושה קשישים, כנראה היחידים שלא נמלטו מהכפר, שעברו התעללות צולמו בסמארטפונים של החיילים ופורסמו ברשתות החברתיות. משם הן הופצו בתקשורת.

עוד באותה מלחמה שהארמנים קוראים לה "מלחמת 4 הימים", ערף חייל אזרי את ראשו של חייל ארמני-יזידי. החייל האזרי לא רק שלא נשפט על מעשיו, הוא אפילו עוטר באות כבוד. הסמיכות של המאורע לרצח העם שדאעש עשו ביזידים באוגוסט 2014, הביא לפרשה לתהודה רבה בעולם.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

אזרבייג'ן הפיקה מאז לקחים, ותופעות כאלה של אלימות קיצונית נעלמו לאחרונה מהמרקע. אולי בעצת גנרלים טורקים, שבעצמם זכו למהלומות תקשורתיות אחרי שמורדים שסייעו להם בסוריה צילמו את עצמם עורפים ראשים מספר פעמים בין 2014 ל-2016.

הזוועות אליהן הורגלנו, סרטונים שצולמו בסמארטפונים, שזוהו עם הברבריות של דאעש, כבר לא מציפים את הרשתות. זה לא במקרה, ולמרבה הצער, זה גם לא מעיד על שעריפות הראשים נפסקו.

תושב נגורו- קראבך הולך לצד שרידי רקטה שנורתה על האוכלוסייה הארמנית באזור. 7 באוקטובר (AP Photo/Dmitri Lovetsky)

המידע על הלחימה שנערכה בחודש וחצי האחרונים בנגורנו-קרבאך, מוגבל מאוד. ממשלת אזרבייג'ן לא פרסמה במשך 44 ימי המלחמה אפילו פעם אחת את מספר ההרוגים והפצועים בקרב חייליה.

אחרי שנגמרה המלחמה, בנאום שנשא לאומה, אמר הנשיא אילהם אלייב, כדרך אגב, שכל משפחות 1,500 החיילים שנהרגו יזכו לבית במתנה מהמדינה.

הארמנים, לעומת זאת, פרסמו את מספר החללים ואת שמותיהם מדי יום. המספר הזה הגיע ל-1,302 חיילים שנפלו, נוסף ל-23 שבויים ו-54 אזרחים שנהרגו מאש אזרית.

מפות הכיבוש שמפרסמים הצדדים הלוחמים שונות מאוד. בשבוע שעבר הודיע נשיא אזרבייג'ן על כיבוש העיר האסטרטגית שושי (שוּשה בשפת האזרים), אולם מסרטים ותמונות שפרסמו הארמנים הסתבר שהם עוד נלחמים על העיר. רק יממה לאחר מכן, שעות ספורות לפני שפורסם הסכם הפסקת האש, נסוגו הארמנים מהעיר.

החיילים כבר לא מסתובבים עם סמארטפונים, מה שמקשה על מעקב מדויק אחרי מיקומם בשטח. הסרטונים והתמונות שכן מתפרסמים מהמלחמה הזו הם צבאיים וממלכתיים, ובאים ממשרדי הביטחון של המדינות. אפילו אלפי שכירי החרב הסורים שטורקיה סיפקה לאזרבייג'ן כדי שישמשו כבשר תותחים בשדה הקרב לא נושאים עמם טלפונים ניידים. לפי 'המרכז הסורי לזכויות אדם' (SOHR), ארגון אמין היושב בלונדון, נהרגו לפחות 250 סורים בנגורנו-קרבאך, אך אין לכך תיעוד מצולם.

ממשלת אתיופיה ניתקה את קווי התקשורת

בתחילת החודש פרצה מלחמת אזרחים באתיופיה. מדובר במלחמה של ממש עם טנקים, ארטילריה והפצצות אוויריות. מומחים מזהירים כי הלחימה במדינת המחוז תיגראי עשויה להמשך זמן רב ולהביא לאסון הומניטרי כבד, משום הממשלה המורדת במחוז מחזיקה בין היתר בנשק כבד, טנקים, נגמשים ומערכות נגד מטוסים.

אתיופים קוראים דיווחים על מלחמת האזרחים בתיגראי. אדיס אבבה, נובמבר 2020 (צילום: AP Photo/Samuel Habtab)

על פי מכון המחקר העצמאי 'אינטרנשיונל קרייסיס גרופ", הצבא המחוזי של תיגראי, והמיליציות הקשורות אליו, מונים כרבע מיליון חיילים. אנשי מכון מעריכים גם שכוחות בצבא אתיופיה, המזוהים עם התיגרים, עשויים לערוק לשורות תיגראי.

תמונות וסרטונים מהמלחמה הזו לא פורסמו. הממשלה הפדרלית ניתקה את קווי התקשורת והאינטרנט במדינת המחוז המורדת, ואין כל מידע על מספר הנפגעים בלחימה. לפחות תשעה  ישראלים שוהים כעת בתיגראי, והקשר עם כולם חוּדש רק אחרי שבוע של לחימה.

2020 תיזכר כשנת הקורונה וכשנה בא טראמפ הובס ועזב את הבית הלבן. אך לצד אלו, מסתמן בה שינוי נוסף, 2020 היא גם השנה בה המלחמות, והמידע הזורם מהן החוצה לעולם, חזרו כמה עשורים אחורה, לתקופה בה הדרך היחידה של החיילים בשדה הקרב לתקשר עם העולם היא דרך מערכות הקשר הצבאיות.