ראש ממשלת אתיופיה אביי אחמד הודיע הבוקר (חמישי) כי הורה לצבאו לפתוח במתקפה על מקלה – בירת המחוז הבדלני תיגראי. המתקפה הזו מגיע לאחר שפג תוקף האולטימטום שהציב אביי לשלטונות המחוז הבדלני בצפון המדינה. אביי מסר כי מדובר ב"שלב האחרון" של מלחמת האזרחים שפרצה לפני שלושה שבועות, ויצרה משבר הומניטרי חמור, עם אלפי הרוגים ורבבות פליטים שנסו לסודאן השכנה.
"72 השעות שניתנו לחונטה העבריינית להיכנע באופן לא-אלים חלפו, וכעת מבצע אכיפת החוק שלנו הגיע לשלבו הסופי", אמר אביי. "השער הלא-אלים האחרון שהחונטה יכלה לעבור דרכו נסגר כעת סופית".
דובר צבא אתיופיה איים כי במתקפה על מקלה – בה מתגוררים כחצי מיליון תושבים – "לא יהיו רחמים", וקרא לאזרחים לברוח משם לפני תחילתה. אולם ראש הממשלה הדגיש בהודעתו הבוקר שהלוחמים ישתדלו להימנע מפגיעה באזרחים, באתרי מורשת ובבתי תפילה. הוא קרא לתושבי העיר "לפרוק את נשקם, להישאר בבית ולהתרחק מיעדים צבאיים".
אביי טען גם כי אלפי לוחמים מהכוחות התיגריניים כבר נכנעו בימים האחרונים. נציגי האו"ם דיווחו אמנם על אנשים הנמלטים ממקלה, אולם בכלי התקשורת המדווחים מתיגראי מציינים עוד מתחילת המשבר כי קשה לאמת את הטענות שמשמיעים שני הצדדים במלחמה, כיוון שרשתות הטלפונים והאינטרנט באזור נותקו. לפיכך לא ברור כמה אנשים נמלטו מהעיר, ואם יש בהם גם לוחמים תיגרינים.
מנהיג המורדים, נשיא מדינת המחוז תיגראי דברציון גברמיכאל, אמר בנוגע לאולטימטום של ראש ממשלת אתיופיה כי "אנחנו אנשים של עקרונות ומוכנים למות בהגנה על זכותנו לנהל את המדינה שלנו".
מקלה שוכנת באזור הררי, ולתושבי המחוז ניסיון עשיר בלוחמה בו, כך שהמלחמה צפויה להיות ארוכה ומתישה. אם מקלה אכן תיכבש, צפויים מנהיגי התיגרים, יחד עם רבע מיליון החיילים שלהם, להמשיך במלחמת גרילה.
לפי דיווחים שהגיעו ל'דבר' ממקלה בשבועיים האחרונים עולה כי לא רק התקשורת נותקה, אלא גם החשמל, כל הבנקים נסגרו, הדרכים נחסמו ובעיר יש משבר מזון, אנרגיה ותרופות. כמו כן הגיעו ל'דבר' דיווחים של תיגרינים החיים באדיס-אבבה הבירה ונרדפים על רקע אתני מאז פרוץ הלחימה.
הבוקר הודיע האו"ם על מחסור חמור של מזון ודלק בתיגראי, כשלדבריו מיליון איש נעקרו מבתיהם. יותר מ-600 אלף תושבים באזור הנסמכים על משלוחי מזון של האו"ם לא קיבלו אותם החודש. באו"ם טענו כי מחסומים שהוצבו בדרכים בתיגראי מונעים מאנשי הארגון להביא את המזון לפליטים ולתושבים העניים.
לפני תום האולטימטום הגיעו שליחי מהאיחוד האפריקאי לאתיופיה בניסיון אחרון למנוע הסלמה נוספת. אולם אביי, שרק לפני שנה זכה בפרס נובל לשלום, חזר ודחה את ניסיונות התיווך של הקהילייה הבינלאומית ואמר שמדובר ב"התערבות" בענייני ארצו. הוא טוען כי על העולם להבין את מצוקתו, וכי מטרת המבצע לשמור על שלמותה הטריטוריאלית והשלטונית של אתיופיה.
אביי הוא בן אורומו, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר באתיופיה, והוא עלה לשלטון ב-2018 באמצעות ברית שנוצרה בין מפלגתו לבין המפלגה הגדולה ביותר של קבוצת האמהרה. עד הבחירות האחרונות, בהן נערך מהפך פוליטי, תפסו התיגרים את השלטון במשך כמעט שלושה עשורים באתיפיה, בת 110 מיליון התושבים ולמעלה מ-70 קבוצות אתניות. במסגרת השינויים שהנהיג אביי נדחקו התיגרים לשוליים, ובחודשים האחרונים דווח על רדיפה של תיגרינים ברחבי המדינה כאשר עיקר המאבק בין הממשלה לתיגרינים הוא על משאבים, קרקעות, קרנות סיוע וקרנות השקעה שהשלטון התיגרי הפנה לאורך השנים לחיזוק מדינת המחוז תיגראי.
בספטמבר השנה קיימה תיגראי בחירות מקומיות בניגוד להוראת הממשלה הפדרלית, צעד שהעמיק את המתיחות בין שלטונות המחוז לבין הממשלה הפדרלית. לאחר מכן הכריזה הממשלה הפדרלית כי הממשלה התיגרינית איננה חוקית, מה שהוביל את השלטונות בתיגראי להשתלט על בסיסים צבאיים שהיו בשטחה.
