בשבוע שעבר השיק סטיב ווזניאק, ממיסדי אפל, מטבע קריפטו חדש, המכונה WOZX. ערכו הראשוני עמד על 10 סנט, אך במהלך יום המסחר הראשון שלו בבורסת הקריפטו HTBC ערכו עלה פי 15. במקביל ייסחר ה-WOZX גם בבורסת מטבעות דיגיטליים נוספת.

על פי הצהרת החברה שהקים ווזניאק, EFFORCE, מדובר בחלופה "ירוקה" להשקעות בפרויקטים לחיסכון באנרגיה. בהודעה לתקשורת מוצג המודל העסקי: הכספים שיושקעו במטבע מיועדים לשמש כגורם מימון לחברות ESCO שמתמחות בניהול פרויקטים להתייעלות אנרגטית. הכוונה היא לפרויקטים במגוון ערוצים אפשריים, מהחלפת ציוד חשמלי בזבזני ביעיל, דרך שיפור איטום במבנים קיימים, ועד התקנה של פנלים סולריים על גגות.

ההשקעה הראשונית בפרויקטים מסוג זה היא גדולה מאוד והתגמול, דרך הפחתת ההוצאות על רכישת אנרגיה, מגיע לאט לאט. בשיטה של ווזניאק, הפקת המטבע נעשית באופן שאמור להיות צמוד לכמות האנרגיה שנחסכה על ידי פרויקטים שמומנו על ידי המטבע ולתמרץ השקעה בהתיעלות אנרגטית.

התמורה ב-WOZX אמורה להתחלק בין המשקיעים לבין החוסכים, וניתן יהיה להשקיע אותה מחדש בפרויקטים חדשים. כביכול, מתכון לשרשרת "תעביר את זה הלאה" של פרויקטים לחיסכון באנרגיה.

על מנת להסביר את השיטה, פרסמה החברה מסמך בן 54 עמודים, אבל עיון בו מגלה שחסרים במודל פרטים מהותיים. אין בו שום מידע לגבי אילו פרויקטים רשומים לביצוע, או מה מהדרישות על מנת להתקבל, וגם החישוב של החיסכון באנרגיה באמצעות 'מונים חכמים' מוטל בספק.

שינויים בעלות האנרגיה משנים את כלל המודל העסקי, והיקף הפעילות הכללי של השחקנים המשניים. לשם הדוגמא, מפעל שחוסך בעלויות האנרגיה שלו יכול להציע מחירים תחרותיים יותר, להגביר את הפעילות ובשל כך, ולייצר יותר מוצרים מבלי לחסוך באנרגיה בפועל.

פגם משמעותי ומהותי במסמך של EFFORCE הוא העדר היחס לטכנולוגיית הבלוקצ'יין.  אותה הטכנולוגיה שמאפשרת יומן עסקאות מבוזר, כזה שכל השותפים ברשת שומרים העתק שלו, כדי למנוע  רמאויות וניהול ריכוזי, ועומדת בבסיסם של מטבעות הקריפטו. מדובר בטכנולוגיה בזבזנית להחריד בחשמל, שמאיימת "לבלוע" כמות חשמל שמקבילה לכל הייצור הסולרי ברחבי העולם, וצורכת כבר יותר חשמל ממדינת ישראל.

ממוצע טריליוני חישובי HASH הנדרשים לכריית ביטקוין בודד בשנה נתונה (נתונים: blockchain.com, עיבוד "דבר" | גרפיקה: אידאה)

מטבעות קריפטו – רעיונות אוטופיים בשירות העולם התחתון

 הביטקוין, מטבע הבלוקצ'יין הגדול בעולם שנסחר כיום בשווי של כ-20,000$, לא תוכנן כדי לכלות אנרגיה. זו פשוט טכנולוגיה ש'שוחררה לטבע' כלומר לרשת, בעולם של קפיטליזם פרוע כמו שלנו, המשמעות האנרגטית היא תוצר לוואי של הטכנולוגיה הבזבזנית הזו שבאה להגשים חזון אחר.

חברת הסייבר מקאפי, פרסמה לאחרונה דו"ח בו נטען שהנזק של כלל פשעי הסייבר מגיע לכטריליון דולר בשנה. חלק משמעותי מהנזק הוא שיבוש הפעילות בארגונים"

הביטקוין בא לעולם מתוך ביקורת על מערכת בנקאית עולמית ריכוזית, הרודה בכפופים לה ודואגת ליציבות הבנקים במקום לרווחת הלקוחות. ביקורת שיש בה לא מעט אמת, אבל בפועל, השימושים העיקריים בביטקוין ובכל מטבעות הקריפטו עד היום, נמצאים בזירה של ההימורים הפיננסיים הספקולטיבים ובקרב ארגוני פשיעה. 

רק לאחרונה עלה הביטקוין לכותרות כשהפורצים לחברת הביטוח שירביט, דרשו מהחברה כופר בביטקוין. חברת הסייבר מקאפי, פרסמה לאחרונה דו"ח בו נטען שהנזק של כלל פשעי הסייבר מגיע לכטריליון דולר בשנה. חלק משמעותי מהנזק הוא שיבוש הפעילות בארגונים. שיטת הפשיעה הכי צומחת בפופולריות היא דרישות כופר במטבעות קריפטו.

הרעיון המקורי היה ליצור אוטופיה פילוסופית שניתן לתאר אותה במונחים פשוטים כך: בני אדם יפסיקו לתת אמון זה בזה או בכל מוסד מתווך כי תהיה לנו מערכת פיננסית חסינה מפריצות שלא ניתן לרמות בה"

אי אפשר היה לדעת מראש שכך בדיוק זה יתפתח, אבל האמת היא שהתוכנית של הביטקוין, כפי שהייתה בראשיתו גרועה לא פחות מהתוצאות העגומות. מדובר בפנטסיה ליברטריאנית שמבקשת להחליף את שליטת ה'הממשל' האנושי בקוד תוכנה שהוכרז מראש. אמנם קשה מאוד לרמות אותו, אבל גם אי אפשר לשלוט בו מבפנים.

הרעיון מאחורי הבלוקצ'יין, הוא שיומן העסקאות ההיסטורי של מטבע מסויים, כל העסקאות, נרשם באינספור עותקים. למעשה כל עסקה חדשה מתעדת גם א כל העסקאות שקדמו לה.  הרעיון המקורי היה ליצור אוטופיה פילוסופית שניתן לתאר אותה במונחים פשוטים כך: 'בני אדם יפסיקו לתת אמון זה בזה או בכל מוסד מתווך כי תהיה לנו מערכת פיננסית חסינה מפריצות שלא ניתן לרמות בה'.

לאורך השנים האחרונות נוצרה מציאות קצת אחרת. פושעי סייבר מצליחים לגנוב מטבעות קריפטו מארנקים של אחרים או של זירות מסחר שלמות. התוכנה עצמה סובלת מחולשה מובנית, כך שמי ששולט באחוז מסוים מתהליך הפקת המטבע, יכול לעוות את רישום העסקאות ולנפח את הארנק שלו בעוד כסף, אף כי אין הוכחות שזה קרה בביטקוין. תהליך הכריה אינו מבוזר אלא ריכוזי מאוד. אחת מקבוצות הכריה כבר הגיעה ב2014 ל51% מכח המחשוב ברשת – הגודל המסוכן, שמאפשר לה עקרונית לבצע רמאות.

בפועל, המערכת אינה חסינה מפריצות והיא גם לא באמת מבוזרת, אלא נמצאת בתהליך ממושך של הגברת הריכוזיות. היא לא מחליפה את הבנקאות הרגילה, אלא את המסחר הספוקלטיבי הרגיל, ואת בנקאות הצללים של עולם הפשע"

כדי להימנע ממתן אמון זה בזה, נוצר מצב בו אין שום אפשרות מעשית לעדכן את התוכנה של ביטקוין. מדובר בפגם יסודי מאוד, משום שאי אפשר לכתוב תכנה ללא באגים (שגיאות כתיבה של מתכנתים) וחלקן עשויות בהחלט להתגלות בעתיד ככאלו שמאפשרות רמאות.

בפועל, המערכת אינה חסינה מפריצות והיא גם לא באמת מבוזרת, אלא נמצאת בתהליך ממושך של הגברת הריכוזיות. היא לא מחליפה את הבנקאות הרגילה, אלא את המסחר הספוקלטיבי הרגיל, ואת בנקאות הצללים של עולם הפשע. כמובן, שהרבה יותר קשה לממשלות לגבות מסים מרווחי קריפטו, לעומת רווחים בענפים אחרים.

פתרון שמחפש בעיה

זה לא שאין צורך במערכות תשלומים דיגיטליות יעילות ומוצלחות מהמערכת הבנקאית הנוכחית. נכון להיום, כדי לבצע תשלום דיגיטלי נוח במדינת ישראל, צריך להחזיק גם חשבון בנק, גם כרטיס אשראי וגם אפליקציית תשלום של אחד הבנקים.

מערכת תשלומים דיגיטלית חלופית, זולה יחסית, יעילה מאוד ומוגנת יותר ממזומן, כבר פעילה יותר מעשור באפריקה. כל מה שצריך כדי להשתתף בה הוא טלפון סלולרי, והוא לא צריך להיות אפילו סמארטפון, רוב החשבונות במערכת מתבססים על טלפון פשוט וזול.

קיוסק של מובייל מאני בדרום סודן
(AP Photo/Sam Mednick)

ארגון CGAP, המוקדש להכללה פיננסית של עניים ברחבי העולם, בעיקר חסרי גישה לבנקים, סבור גם הוא שבלוקצ'יין איננו שימושי למטרה הזו. גרטה ברול, פרסמה מאמר באתר הארגון המכנה את הבלוקצ'יין 'פתרון שמחפש בעיה'.

כלל הפעילות העסקית שנוצרה סביב הבלוקציין מוערכות היום בכ700 מליון דולר, אך מדובר ב"מסע משונה לשום-מקום", כפי שכינה אותו ג'סי פרדריק, באתר קורספונדנט. לפי פרדריק, המיזמים החברתיים שהוצהרו כמבוססי טכנולוגיית בלוקצ'יין, עובדים בפועל בלעדיה, כי אין בה צורך אמיתי והוא מסובכת ויקרה לתפעול.

למרות ההצהרות היפות, ה-WOZX של ווזניאק הוא פשוט עוד מאותו דבר – השקעה ספקולטיבית, שלא פותרת שום בעיה ממשית, אבל עלולה להתפתח לכזו שתיצור בעיות ממשיות, כמו שאר מטבעות הקריפטו"

יש חברות בורסאיות שהוסיפו לשם שלהם את התיבה "בלוקצ'יין" רק כדי להרוויח תשומת לב פיננסית מההייפ התקשורתי, בלי לשנות שום דבר בפעילות העסקית הממשית. שינוי כזה נעשה מתוך הבנה שמשקיעים רבים בשוק ההון נוטים להמר באופן עדרי, וכספים רבים זורמים ללא כל בדיקה מעמיקה מהבחינה העסקית – האם יש בכלל ביקוש לשירותים והמוצרים של אותה חברה ומה הסיכוי שהוא יגדל בעתיד?

חסיכון באנרגיה חשוב, אבל לא זקוק לקריפטו

הזינוק בWOZX, מבלי שהחברה פרסמה שום תכנית עסקית ברורה לתחום החיסכון באנרגיה, וללא פירוט טכנולוגי מעיד שוב על דינמיקה של מסחר ספקולטיבי. גם במקרה הזה נראה שהטרמינולוגיה הירוקה נועדה בעיקר ליחסי ציבור. גם השם של המטבע – WOZX, נועדה למשוך השקעה עיוורת "כי סטיב ווזניאק עומד מאחורי זה, אז זה בטח יצליח".

גם אם בסופו של דבר ימצא המפעל שיבצע פרויקט התיעלות אנרגטית בעזרת הזירה הזו, יש אפשרות שכל החיסכון האנרגטי בכלכלה הריאלית, יימחק על ידי בזבוז האנרגיה של טכנולוגיית הבלוקצ'יין. התסריט הזה יכול להגיע לכדי אבסורד כשככל שהערך של ה-WOZX עולה המפעל שמחזיק במטבע מרוויח, וכך במקום לייצר מוצרים המפעל מתחיל לשנות את המודל העסקי שלו לחיסכון באנרגיה. המכונות יושבתו העובדים יפוטרו. המוצר שיש לו ביקוש עדיין ייוצר אבל במפעל אחר. בלי שום חיסכון אנרגטי.

למרות ההצהרות היפות, ה-WOZX של ווזניאק הוא פשוט עוד מאותו דבר – השקעה ספקולטיבית, שלא פותרת שום בעיה ממשית, אבל עלולה להתפתח לכזו שתיצור בעיות ממשיות, כמו שאר מטבעות הקריפטו.

כלל האצבע צריך להיות פשוט

כדי לרתום את הציבור והכלכלה למטרות סביבתיות, צריך להיות מנגנון פשוט, בו כל אחד מבין את הטכנולוגיה, את התמריצים ואת התמורה שהוא מקבל. כך עובדים דמי הפיקדון במחזור בקבוקים, מועדון הנוסע המתמיד בחברת התעופה, או כרטיסיית כוסות הקפה באפליקצייה של חברת תחנות הדלק.

אם 'המערכת הירוקה' עתירה במונחים מסובכים מהסוג של 'קריפטו/בלוקצ'יין/'מונים חכמים שינפיקו מטבע',  אין כמעט דרך לוודא שהוא ישרת את המטרה המוצהרת שלו, נאצלה ככל שתהיה.