השקל ממשיך להתחזק אל מול הדולר והגיע לשיא של 24 שנים, כ-3.21 שקלים לדולר. שקל חזק פירושו קושי הולך וגובר ליצואנים ישראלים, שההכנסות שלהם מתומחרות במטבע חוץ וההוצאות בעיקר בשקלים. נפגעים נוספים הם יצרנים ישראלים הפועלים בשוק המקומי, אך מתחרים במוצרי יבוא, שמשתלם יותר לייבא לישראל, וכמובן התיירות הישראלית שמתקשה לעמוד בתחרות.
כמענה לבעיה זו, בנק ישראל רכש מתחילת השנה מעל 17 מיליארד דולרים, ובכל זאת שער הדולר ממשיך לצנוח. בכנס אלי הורוביץ שהתרחש בשבוע שעבר הסביר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון כי "השקל מתחזק ממגוון סיבות, כולל טובות, ואנחנו פועלים כדי למתן את הקצב ולוודא שאינו מתחזק מעבר לחלון הדינמי שקבענו".
מדיניות רכישת הדולרים של בנק ישראל זוכה לביקורת מצד אנשי פיננסים אשר השתתפו בכנס של התאחדות התעשיינים. לשיטתם, בנק ישראל רוכש דולרים בקצב מתון מדי, ועושה זאת באופן עקבי בשעות בהן המסחר נמצא בפעילות מירבית. כך שהשפעתן של פעולות בנק ישראל על שער הדולר פחותה, לעומת רכישות בשעות דלילות מסחר או לקראת סוף השבוע.
כשבנק ישראל רוכש דולרים הוא למעשה מייצר שקלים ושולח אותם אל השוק. פעולה זו אמורה בתיאוריה להפחית את ערך השקל והיא יכולת 'חד כיוונית' שיש לבנק ישראל. יכולתו למכור דולרים אל השוק היא מוגבלת בכמות יתרות המט"ח שרכש בעבר בעוד שהיכולת של הבנק להדפיס תלויה רק במידה שבה הבנק רוצה להחליש את השקל
הספקולנטים מנצחים את הכלכלה הריאלית
אם כך, מדוע השקל ממשיך להתחזק על אף רכישות הדולרים של בנק ישראל? לפי הכלכלן יוסי פרנק, ישנו גורם פיננסי שמאוד משפיע על הירידות בשער הדולר. השקעת כסף רב בבורסת הנאסד"ק בארצות הברית מצד הגופים המוסדיים בישראל, שמנהלים את חסכונות הציבור.
"החל משנת 2017 יש קורלציה מדהימה", אומר פרנק, "בכל פעם שהנאסד"ק עולה, השקל מתחזק. למה? זה לא קשור לכלכלה". פרנק מסביר כי כאשר גופים ישראלים נהנים מעליה בשערי המניות בחו"ל עליהם לבצע יותר פעולות 'גידור' כדי למנוע שחיקה של רווחיהם. משמעות הדבר היא מכירת נכסים בדולרים, פעולה הפוכה לזו שעושה בנק ישראל בשוק.
את עוצמת ההשפעה שיש למהלכים פיננסיים מסוג זה הדגים ארנון עזוז, מנהל חברת וייטלופ העוסקת בסחר במטבע. "על כל דולר שעובר במערכת הבנקאית בגין עסקה ריאלית, יש בערך 10,000 דולר שעוברים בלי שום עסקה ריאלית, ספקולטיביים. ייבוא וייצוא ריאליים לא עושים כלום למט"ח".
המדיניות הרכה ביחס לשער החליפין, מקלה על השגת רווחים ספקולטיביים בשוק ההון, ובסופו של דבר פוגעת בכלכלה הריאלית הישראלית. פרט לרכישת דולרים על ידי בנק ישראל, גם ממשלת ישראל יכולה להיכנס מתחת לאלונקה ולפעול לפיחות בשער השקל. ד"ר אדם רויטר הצביע השבוע בריאיון ל'דבר' על אחד המנגנונים האפשריים להשגת המטרה, גידור החוב החיצוני הממשלתי.
בעוד חסכונות הציבור יוצאים לרכישת נכסים פיננסים זרים כהשקעות, הרי שממשלת ישראל מגייסת כספים במטבע חוץ. גידור פיננסי מוגבר של החוב הממשלתי החיצוני יכול להיות משקולת מאזנת לגידור ההשקעות הזרות של האזרחים. אפשרות נוספת היא הטלת מס זעיר על תנועות הון ספקולטיביות שתאזן את רווחיותן.
החשיבות ביצירת מענה נחוש לבעיית השקל החזק רק מתגברת כשמדינת ישראל מבקשת למנף את חיסון האוכלוסיה ליציאה מהירה מהמשבר הכלכלי. לעשות זאת כשענפי הייצוא, התיירות והתעשייה המקומית, עובדים עם משקולת קשורה לרגל, יהיה קשה מאוד.
