בית הדין האזורי לעבודה תל אביב-יפו הכיר בהתאגדותם בהסתדרות של עובדי המחקר והפרויקטים באוניברסיטת תל אביב, וקבע כי על האוניברסיטה לנהל משא ומתן עם הוועד הנבחר של העובדים. בפסק הדין בהליך הארעי שניתן אתמול (חמישי) קבע השופט דורון יפת כי האוניברסיטה תעביר לוועד העובדים את רשימות העובדים לצורך יצירת קשר עמם. בנוסף נקבע כי טענות ההסתדרות על התנכלות לראשי הוועד יתבררו בהליך העיקרי, וכי שימוע לפני פיטורין של יו"ר הוועד, ד"ר מוטי רונן, יידחה.

עובדי המנהל באוניברסיטת תל אביב מאוגדים בהסתדרות, אך לצדם נוספו במשך השנים כ-1,500 עובדי מחקר ופרויקטים כעובדים זמניים במשך תקופות ארוכות, שההסכם הקיבוצי אינו חל עליהם. התפקידים שממלאים העובדים שמחוץ להסכם הקיבוצי, שהם כמחצית מעובדי האוניברסיטה, הם בליבת העשייה של האוניברסיטה: מנהלי מעבדות, הנדסאים, אנשי מחשוב וחוקרים. הם עוסקים בהפעלת ציוד, יצירת והובלת מחקרים מדעיים, כתיבת מאמרים, גיוס מענקים והוראה לסטודנטים בתארים גבוהים. למרות חשיבותם, הם לא נקלטים להעסקה באוניברסיטה כעובדים מן המניין, וחוזה ההעסקה עמם מתחדש מדי שלושה חודשים.

לפני ארבע שנים התאגדו עובדי המחקר בהסתדרות, ומאז הם נאבקים על תנאי העסקה הוגנים שיוסדרו בהסכם קיבוצי. הנהלת האוניברסיטה סירבה להכיר בהם ולהיכנס למשא ומתן, בטענה כי באוניברסיטה כבר קיים ועד מטעם ההסתדרות, שאף טיפל בעניינם של עובדי המחקר בעבר, והם אינם מוכנים להכיר בוועד נוסף.  באמצע אוקטובר הכריזו העובדים על סכסוך עבודה, שיאפשר להם לנקוט עיצומים.

בסוף נובמבר פנו העובדים לבית הדין לעבודה בדרישה לעצור הליכי פיטורים של שניים מראשי הוועד – ד"ר מוטי רונן ופרייה דווה. סמוך לכך פנתה גם האוניברסיטה לבין הדין בדרישה לאסור על העובדים לנקוט צעדים במסגרת סכסוך העבודה, בטענה שאינו חוקי מאחר שהוועד אינו מייצג את העובדים, ושני ההליכים אוחדו.

"להסתדרות אוטונומיה מוחלטת לקבוע מי ינהל מטעמה את המו"מ"

השופט דורון יפת, ונציגי הציבור אידה שפירא ויעקב ששפורטה, דחו את טענת האוניברסיטה לפיה ההסתדרות אינה רשאית לקבוע מי ינהל מו"מ על העסקתם של עובדי המחקר והפרויקטים, וכי המו"מ צריך להתנהל עם ועד העובדים המנהליים בלבד. בפסק הדין נכתב על האוניברסיטה כי "בדרך הילוכה, היא מבקשת להעמיד את משפט העבודה הקיבוצי על הראש", וזאת מכיוון שהסכם קיבוצי יכול להיחתם רק בין מעסיק לארגון עובדים יציג (במקרה זה, ההסתדרות), ואילו "מתעורר הרושם, כי האוניברסיטה מבקשת לראות בוועד העובדים המנהליים, מנקודת מבטה, כאילו מדובר בארגון העובדים היציג עצמו".

השופט יפת הדגיש בפסיקתו כי להסתדרות חופש נרחב לקבוע מי ייצג את העובדים המאוגדים בה מול המעסיק, ממש כפי שהמעסיק חופשי לקבוע מי ינהל מטעמו את המשא ומתן מול ארגון העובדים. הוא הזכיר את פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעבר, לפיה נסיון של המעסיק לקבוע איזה ועד עובדים הוא יציג ואיזה אינו יציג נוגד על פניו את חופש ההתאגדות של העובדים.

"האוניברסיטה אינה יכול לקבוע להסתדרות מי יהיה האורגן המוסמך מטעמה לנהל את המשא ומתן בעניינם של עובדי המחקר והפרויקטים, שכן זהות הגורם מטעמה של ההסתדרות אינה יכולה להיקבע על ידי האוניברסיטה", כתב יפת, "להסתדרות אוטונומיה מוחלטת לקבוע, מעת לעת, מי יהיה האורגן המוסמך מטעמה לנהל את המשא ומתן מטעמה ביחס לעובדים אותם הוא מייצגת, כמובן בכפוף לחובת תום הלב". לפיכך קבע כי בניגוד לטענת האוניברסיטה, סכסוך העבודה שהכריזו עובדי המחקר הוא חוקי.

אין הכרעה בטענות על התנכלות לראשי הוועד

השופט יפת הורה למחוק מההליך הארעי את טענות ההסתדרות לפיהן הליך הפיטורים של יו"ר הוועד ד"ר מוטי רונן, ושל חברת הוועד פרייה דווה (שהוצע לה גם לעבור למשרה קבועה בשכר נמוך יותר), קשורים לחברותם בוועד ומהווים התנכלות למובילי ההתארגנות. ההסתדרות תבעה על כך פיצוי מהאוניברסיטה בסך מיליון שקלים. יפת קבע כי זכות ההסתדרות להעלות אותן במסגרת ההליך העיקרי תישמר, ובמקרה זה יהיה צורך לברר את טענת האוניברסיטה ואת טענות ההסתדרות בנושא. עם זאת, קבע יפת כי השימוע לפני פיטורים של ד"ר רונן, שהיה אמור להתקיים בתחילת דצמבר, יידחה עד ל-15 בינואר.

ד"ר מוטי רונן (צילום: אלבום פרטי)

דווה טענה כי זימונה לשימוע בספטמבר האחרון נעשה ביום בו הודיעה ההסתדרות לאוניברסיטה על זהותם של חברי וועד עובדי המחקר והפרויקטים. רונן טען בין היתר כי זומן לשימוע ב-12 בנובמבר, לאחר פרסום ראיון עמו ב'דבר' בו אמר "מנסים להשתיק אותנו, לא רציתי למצוא את עצמי בגיל חמישים מפוטר ביום אחד, ללא זכויות". האוניברסיטה טענה כי הליכי הפיטורין של השניים ושינוי אופן ההעסקה של דווה היו תקינים, ונעשו ללא קשר להתארגנות.

הוועד יקבל גישה לרשימת העובדים

פסק הדין קבע כי לוועד העובדים זכות לקבל גישה למידע דיגיטלי אודות עובדי המחקר באוניברסיטה כדי ליצור קשר איתם, באופן שווה לארגוני העובדים האחרים הקיימים באוניברסיטה. בנוסף נקבע כי במקרה שהוועד ינקוט צעדים ארגוניים, עליו להודיע על כך להנהלת האוניברסיטה 48 שעות לפני תחילתם.

בסיכום דבריו כתב השופט יפת כי "אנו תקווה כי ההכרעות שלעיל יובילו את הצדדים לתחילתה של דרך חדשה – דרך אשר גבולות הגזרה ברורות בה יותר, כך שכל צד מכיר ביכולתו, בכוחו ומגבלותיו של האחר לטובת קידום העובדים והאוניברסיטה כאחד."

את ועד עובדי המחקר ייצגו עורכי הדין אריאל שמר ואיתמר נצר ממשרד אריאל שמר ושות'.

יו"ר הסתדרות המעו"ף: "האוניברסיטה נוהגת כאחרון המעסיקים"

עו"ד גיל בר-טל, יו"ר הסתדרות המעו"ף המייצגת את עובדי המחקר, אמר בעקבות פסק הדין: "אני שמח על כך שבית הדין קיבל את טענות ההסתדרות וחייב את אוניברסיטת תל אביב לנהל מו"מ, ללא תנאים מוקדמים כמו גם בחובת גילוי ושקיפות. אני מצר על כך שהאוניברסיטה מתכחשת למחקרים וליסודות דיני העבודה אשר יצאו משעריה ונוהגת כאילו הייתה אחרון המעסיקים. על הנהלת האוניברסיטה להסיק מסקנות."

תגובת אוניברסיטת ת"א טרם התקבלה.