השרה גילה גמליאל (הליכוד) שלחה אתמול (שלישי) מכתב בו הפצירה בראש הממשלה נתניהו "להביא בדחיפות לדיון בממשלה את הצעת המחליטים ההיסטורית בנושא 'מעבר לכלכלה דלת פחמן', אשר תאפשר ליישם את הצהרתך בוועידת האקלים למנהיגים ותאפשר לישראל לעמוד במחויבויותיה לאמנת האקלים"

מכתבה של גמליאל שהגיע לידי 'דבר' דוחק בנתניהו לקדם את החלטת הממשלה בהקדם על אף משבר הקורונה. במשרד להגנת הסביבה חוששים שישראל מתרחקת מההתחייבות שקיבלה על עצמה בהסכמי פריז משנת 2015,  להצהיר עד תום 2020 על יעדיה בתחומי הפחתת הפליטות. לאי עמידה בהתחייבויות אומנם אין סנקציה ממשית, אבל במשרד להגנת הסביבה רוצים 'לפדות' את הצהרת נתניהו, ולהימנע מדחיית ההחלטה אל הממשלה הבאה.

בשבוע שעבר הפיץ המשרד להגנת הסביבה הצעת ההחלטה שמציגה יעדים שאפתניים מאוד כשהוא מגובה בהצהרת נתניהו בוועידת האקלים לפני כחודש. על פי היעדים שמציע המשרד להגנת הסביבה, הכמות השנתית של פליטות גזי חממה לשנת 2050 תפחת ב-85% לכל הפחות מזו שנמדדה בשנת 2015. יעד נוסף הוא מעבר לייצור של 95% מהחשמל במשק בשנה זו מאנרגיות מתחדשות.

אבן דרך חשובה בתוכנית אמורה להתרחש תוך 9 שנים בלבד כשיעדי הביניים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בשנת 2030 עולים מ 30% בהחלטת הממשלה הקיימת ל-40% בהצעת המשרד להגנת הסביבה. יש לציין שיעד זה נחשב עד כה לבלתי אפשרי להשגה ע"י משרד האנרגיה.

משרד האנרגיה הוא המתנגד העיקרי לסעיפי ההצעה. ההתנגדות איננה עקרונית, אלא נעוצה בעיקר בהערכה במה המשק הישראלי מסוגל לעמוד.

במשרד האוצר העבירו ביקורת עמוקה על הצעת המשרד להגנת הסביבה, הנוגעת גם לתוכן, גם לעיתוי וגם להיעדר בסיס נתנוים משותף. בתגובה החתומה ע"י עדי חכמון, סגנית הממונה על התקציבים נכתב: "ראשית, ההחלטה סותרת את החלטת ממשלה 465 שאך נתקבלה לפני כחודשיים. שנית, תמוה שההחלטה לא נשלחה עם חומרים מקצועיים ונתונים תומכים המסבירים את היעדים שנקבעו בה ואת ההשלכות של הצעדים המוצעים על המשק. שלישית, אם אכן יש דחיפות בקבלת ההחלטה עד סוף השנה לאור מחויבויות אמנת האקלים והסכם פריז, לא ברור לנו מדוע ההחלטה נשלחה בשבוע האחרון של דצמבר, באופן שלא מאפשר מיצוי של הדיון בתחום".

במכתבה קובלת חכמון על כך שהמשרד להגנת הסביבה לא סיפק נתונים מקצועיים ורק הפנה לנתונים מעבודת מטה שהוצגה בכנס אלי הורוביץ האחרון, שכלל לא מתייחסת לחלק מהיעדים בהצעה.

גמילה מדלקים מזהמים דורשת השקעה

מעבר לכלכלה דלת פחמן מבוסס על שינוי עמוק בכלכלה הישראלית ובראשו גמילה מדלקים מזהמים כמו סולר, בנזין ונפט. אלו אמורים להיות מוחלפים באנרגיות מתחדשות, דלק מימן שאינו מזהם, תחבורה חשמלית עם דגש על תחבורה ציבורית ובניה ירוקה. שינוי כזה מחייב השקעות עתק, אך הוא מגובה בהגיון כלכלי, שכן ההשקעות גם משיאות תשואה כלכלית כתוצאה מהחיסכון האנרגטי שהן יוצרות.

ניצנים של הכיוון החדש כבר נראים. אתמול החליטה המועצה הארצית לתכנון ובניה לבטל תכנית להקמת תחנת כח בגז, ולייעד את אותו תא שטח למתקן אגירת אנרגיה ולתחנת מיתוג של חברת החשמל, שיסייעו לקלוט יותר אנרגיות מתחדשות ברשת החשמל. גורם במשרד להגנת הסביבה אמר ל"דבר" שבכוונתם לפעול לביטול עוד תכניות להקמת תחנות כח בגז על מנת לצמצם את הקיבוע את המשק לטכנולוגיה הזו למינימום האפשרי.