בחירות 2021 יעברו ב״פלאפל בריבוע״ בשוהם, עם הפגנת תמיכה (הערב, ראשון ב-18:00) בבעל העסק שפתח בניגוד להוראות הסגר, קיבל דו״ח ותקף את השוטרים. זה לא יהיה האירוע הראשון שמגיעים אליו כל המתמודדים החדשים במרוץ, שרוצים להיות המייצגים האותנטיים של בעלי העסקים והעצמאים.
להב, ארגון העצמאים וסוחרי הבדים בדרום תל אביב, ארגנו בשבוע שעבר הפגנה נגד אוזלת היד של הממשלה בטיפול בעסקים. הרוטינה כבר מוכרת. חוסמים את הכביש, מפזרים סחורה, מבעירים כמה ארגזים ושולחים תמונות לעיתונים. אלא שהאירוע הזה היה שונה. משהו קרה שם. ההפגנה הפכה לפתע לזירת התגוששות בין שלושה פוליטיקאים בפוטנציה שמבקשים להיות הנציגות של בעלי העסקים בכנסת.
הראשון הוא עו״ד רועי כהן, המשמש כיו״ר להב שיזם את ההפגנה. כהן הכריז לפני שבועיים על כניסתו לפוליטיקה במסגרת מפלגת ״תנופה״ של עופר שלח. לצידו של כהן, הגיע מייסד ״המפלגה הכלכלית״ פרופסור ירון זליכה, שבא להיטען באנרגיות מזעם המפגינים וקיבל הזדמנות לנאום.
מול כהן וזליכה שמפלגותיהן מחפשות מקום באגף השמאלי של המפה הפוליטית (בלי קשר מחייב בין עמדותיהם הכלכליות לבין המקום הפוטנציאלי שהקוניוקטורה הפוליטית מספקת להם), התמקם אביר קארה בימין העמוק. קארה שהיה מקורב לשר האוצר ישראל כ"ץ, נראה לאחרונה במפגש פעילים המזוהים עם גדעון סער.
נראה שכהן, זליכה וגם קארה מזהים מקום פנוי בצבע. קבוצה גדולה של מצביעים שאפשר אולי לנכס אותה כנדודניה, ואיתה לבוא לאחת המפלגות הגדולות יותר, עם דרישה למקום ריאלי בעשירייה הראשונה. ׳אנחנו מייצגים את העצמאים הקטנים׳, הם יגידו. כשכחלון רץ עם ׳כולנו׳ לתפקיד שר האוצר הוא פנה לקהל דומה. הטרמינולוגיה היתה אז ׳מעמד הביניים׳. עכשיו בחסות הקורונה זה ׳העצמאים ובעלי העסקים הקטנים׳.
כמה קולות פוטנציאלים נמצאים באזור של בעלי העסקים? על פי נתוני הביטוח הלאומי, ערב המשבר היו בישראל כ-280 אלף עצמאים. אליהם יש להוסיף עוד כ-160 אלף בעלי עסקים קטנים. בסך הכול 440 אלף פתקים פוטנציאלים, 12 מנדטים. מתמודד שיצליח לסחוף אפילו שליש מהקבוצה הזו, יצדיק את החיזורים אחריו.
הבעיה שמדובר בקבוצה מאוד לא מאורגנת, לא הומגנית וחסרת צורה. בקצה האחד שלה נמצאים עובדים פרילנסרים שרשומים כעצמאים, בקצה השני בעלי עסקים שמגלגלים עשרות ומאות מיליוני שקלים. גם הארגונים שכביכול מייצגים את הקבוצה הזו לאורך השנים, כמו להב של רועי כהן, לא באמת מסוגלים לארגן את הציבור הזה. ההצבעה בישראל נשענת בעיקר על פילוח של עשירונים כלכליים, לא על משלח יד ומקצוע. עם כל המצוקה והמחאות, המגזר הזה עדיין לא מגובש לכדי ציבור מצביעים.
ואולי זה היתרון של האלקטורט הזה בעיני הפוליטיקאים החדשים. אי אפשר לספור להם אותו. יותר משחשוב להם כמה מצביעים ממשיים הם מביאים לקלפי חשוב להם כמה מצביעים מדומיינים הם מייצגים. אורלי לוי הביאה למפלגת העבודה 164 קולות בבחירות האחרונות מבית שאן.
בבחירות לכנסת ה-21, לפני החיבור בין העבודה לגשר, קיבלה העבודה 88 קולות בבית שאן, כך שהתוספת של לוי בעיר הולדתה עמדה על 76 קולות בלבד. לוי לא ייצגה בעיני הציבור רק 88 מצביעים, אלא קהל רחב יותר של מצביעי ליכוד ופריפריה.
השאלה היא מי מהשלושה, קארה, זליכה או כהן יצליח להתמקם טוב יותר באזור הזה בשלושת השבועות הקרובים. ב-3 בפברואר יסגרו הרשימות ועד אז, צריך להגיע לכמה שיותר הפגנות. הזירה הבאה: פלאפל בריבוע.
