עלייה של 8% בהיקף הנזק הכלכלי שנגרם לחקלאים בשנת 2020 בשל מזג אוויר, כך עולה מנתוני הקרן לביטוח לנזקי טבע בחקלאות (קנט) לשנת 2020. סך הפיצויים אותם תשלם הקרן לחקלאים בשנה החולפת יסתמכו בכ-300 מיליון שקלים, לעומת 277 מיליון שקלים בשנת 2019.

בקרן מציינים כי נתונים אלה מצטרפים למגמה לה אנו עדים כבר תקופה ארוכה ולפיה בחמש השנים האחרונות חל זינוק של כ-45% בהיקף נזקי מזג האוויר לחקלאות, לעומת חמש השנים שקדמו להן, ומזהירים כי משבר האקלים הנגרם כתוצאה מההתחממות הגלובלית עלול להחמיר את הפגיעה בחקלאים.

"אף ענף לא מסוגל להתמודד עם נזקים בהיקפים שכאלה", אומר שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט עם פרסום הנתונים והדגיש כי "אם המדינה רוצה להבטיח את המשך עצמאות המזון ואספקה של תוצרת חקלאית טרייה היא חייבת להקטין את הסיכון הכלכלי שהחקלאים לוקחים".

קנט, קרן בבעלות המדינה וארגוני החקלאים, הוקמה כדי לספק ביטוח לחקלאים מפני נזקי מזג אוויר ועם התקצרות החורפים שנהפכים לסוערים יותר, הם נזקקים לתמיכתה יותר ויותר.

שמואל תורג'מן מנכ"ל קנט (צילום: יפעת יוגב)

בשנה החולפת טיפלו מעריכי הנזקים בחברה בכ-14,000 דיווחים על נזקים לגידולים החקלאיים – זינוק של כ-50% בהיקף דיווחי הנזקים לעומת שנת 2019. מרבית הפניות, כ-6,500 דיווחים, הגיעו ממגדלים בצפון הארץ. ממגדלים בדרום הארץ התקבלו כ-4,000 דיווחים וממגדלים במרכז כ-3,500.

כאמור שנת 2020 הייתה קשה במיוחד עבור החקלאים שהתמודדו עם חורף סוער שגרם לנזקי הצפות וברד בשווי של כ-33 מיליון שקלים לענף הצומח בלבד, לצד זינוק בפיצויים על נזקי חום בקיץ הקשה שהגיעו ל-54 מיליון, לעומת 10 מיליון בלבד בשנה שלפניה.

על פי נתוני קנט, היקף הנזקים הגדול ביותר בשנה החולפת נגרם לגידולי האבוקדו (כ-37 מיליון שקלים), לגידולי הפירות ובעיקר לגידולי תפוח עץ, מנגו וענבי מאכל (כ-76 מיליון שקלים) ולגידולי הירקות ובכללם תפוח אדמה, עגבניות, בצל ואבטיח (כ-71 מיליון שקלים).

נזקים משמעותיים נגרמו גם לגידולי ההדרים (כ-24 מיליון שקלים) לגידולי הפלחה (כ-17 מיליון שקלים) לגפני היין (כ-6 מיליון שקלים) זיתי שמן (כ-2 מיליון שקלים) ולגידולי הפרחים (כ-2 מיליון שקלים). גם בתחום גידול בעלי החיים החקלאיים נרשמו נזקים משמעותיים כאשר קנט פיצתה את מגדלי העופות בכ-22 מיליון שקלים ואת מגדלי הבקר בכ-19 מיליון שקלים. את מגדלי הדגים פיצתה החברה בכ-10 מיליון שקלים בשנה החולפת.

שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט: "מתחילת השנה אנו עדים למשבר הקורונה אשר גרם למדינות להתכנס, לסגור גבולות ולדאוג קודם כל לתושביהן. הדבר בולט שוב לאור התפרצות המוטציה הבריטית והחשש שכבר עולה ממחסור במזון בממלכה. במקביל, אנו ממשיכים להיות עדים לתופעות הקיצון של ההתחממות הגלובלית ולשינויי אקלים דרמטיים, כפי שבא לידי ביטוי בהיקף ובסוג הנזקים שחוותה החקלאות השנה".

תורג'מן מדגיש כי הוא מאמין שהחקלאות הישראלית מסוגלת לספק את צרכי המדינה, ולספק תוצרת טרייה ואיכותית במחירים סבירים, אולם לצורך כך דרושה השקעה רבה וסיכונים גדולים יותר שהחקלאים אינם מסוגלים לבצע לבדם.

"אם המדינה רוצה לאפשר זאת, עליה להגדיל את השתתפותה בפרמיות אותן משלמים החקלאים לרמה הנהוגה במדינות כמו ארה"ב ומדינות אירופה, תמיכה שהוכחה כדרך היעילה והנכונה לתמוך בחקלאות המקומית. מבלי לעשות זאת, החקלאים לא יוכלו להגדיל את הסיכון ובעקבותיו את התפוקה ונמשיך להיות עדים לתנודתיות במחירים, לתקופות מחסור ולתלות במדינות אחרות שיספקו את התוצרת הטריה לתושבי ישראל, על כל המשתמע מכך".