הנשיא ג'ו ביידן צפוי לשלב את ארה"ב ב'קובקס', הברית העולמית לחלוקת חיסונים למגפת הקורונה שייסד ארגון הבריאות העולמי. הנשיא הקודם, דונלד טראמפ, בחר שלא לקחת חלק במאמץ זה, והממשל האמריקאי בראשותו הסתפק בחתימת חוזים נדיבים עם יצרניות כמו מודרנה. טראמפ אף איים לבטל חלק מהמימון לארגון הבריאות העולמי.

לאור הכרזתו של תאודרוס אדהנום גברה-יסוס, יו"ר ארגון הבריאות העולמי, לפיה "מדיניות החיסונים מקרבת את העולם לקטסטרופה מוסרית", החלטתו של ביידן תהיה שינוי כיוון משמעותי. ארה"ב כבר הבטיחה לעצמה רכש מאסיבי של מנות חיסון, כך שתפקידה ב'קובקס' יהיה בעיקר בתרומה למימון החיסונים במדינות אחרות.

יו"ר ארגון הבריאות העולמי (צילום: Christopher Black/WHO/Handout / Latin America News Agency/Reuters)

במקביל, סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה היום (רביעי) כי שלוש חברות סיניות המפתחות חיסונים משל עצמן, ביקשו להצטרף לברית 'קובקס'.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מהי ברית קובקס ולמה יש בה צורך ?

הברית הוקמה בחודש אפריל בהובלת ארגון הבריאות העולמי, במטרה לדאוג לשיתוף פעולה בין מדינות העולם בפיתוח וחלוקה הוגנת של חיסונים.  ללא ברית עולמית המובלת בידי ממשלות, לרוב אוכלוסיית העולם, המתגוררת במדינות עניות, אין סיכוי לגישה בזמן סביר לחיסונים.

אך הסיפור לא מסתיים במדינות, אלא קשור גם לחברות התרופות עצמן.

פיתוח חיסונים הוא ענף שמבחינה כלכלית נחשב למסוכן במיוחד. חלק גדול מהפרויקטים לפיתוח חיסון מופסקים לפני שהצליחו להגיע למוצר יעיל ובטיחותי, שזוכה לאישור מרגולטורים רפואיים. במקרים האלה, ההשקעה הכספית המשמעותית יורדת לטמיון. הצלחה בפיתוח חיסון בטיחותי עשויה לארוך בין חמש לעשר שנים, וסיכויי ההצלחה, כאמור, לא גבוהים.

מתקן לייצור חיסונים לקורונה במכון הביולוגי בנס ציונה (צילום: משרד הביטחון והמכון למחקר ביולוגי)

ניסיונות רבים למצוא חיסון לנגיף האיידס, למשל, לא הצליחו גם אחרי עשרות שנות מחקר. מבחינה זו, הנתונים הטובים שמראות מספר חברות תרופות לגבי חיסונים לקורונה, הם היוצא מן הכלל.

הסיבה להצלחות היחסיות אלו, בלוח זמנים מהיר, קשורות באופן טרגי להתפשטות של המגפה עצמה. מרגע שיש קבוצת נסיינים לחיסון, הסיכוי הגבוה להדבקה מהירה בנגיף מאפשר לגלות די במהירות את האפקטיביות של כל אחד מהחיסונים.

למרות זאת, ברית בינלאומית למימון פיתוח וייצור של מיליארדי מנות חיסון, מאפשרת לצמצם את הסיכונים לכל הצדדים: סיכוני הכישלון בפיתוח לחברות התרופות, והבטחת מחיר סביר או מסובסד למדינות עניות, ועוד יותר מכך שיפור מקומן בתור לקבלת החיסונים.

מבנה המימון בברית מבוסס על תרומתן של מדינות עשירות, שיזכו בהבטחה לחיסונים בעבור אזרחיהן, לצד סבסוד המנות שיירכשו בעבור מדינות עניות. חברות תרופות שלא יגיעו לקו הסיום, לפחות לא עד כה, לא יפסידו מההשקעה בברית וחברות שיצליחו לפתח חיסון בטיחותי ויעיל יגבילו את רווחיהן ממנו.

פייזר וממשלת ארה"ב בחרו במסלול נפרד מהמאמץ העולמי

עד כה, ארה"ב העדיפה לדאוג לאזרחיה שלה בלבד. פייזר, מצידה, לא הסכימה לקבל מימון ציבורי לפיתוח החיסון. היא יכלה להרשות לעצמה לנהוג כך, משום שרווחי הענק שלה מתרופות אחרות מאפשרים לה לקחת את הסיכון בפיתוח ממימון פרטי.

ישראל שייכת למועדון המדינות העשירות, שיכלו לממן לעצמן את רכישת מנות החיסון, כולל לזכות בקדימות יחסית בתור. עם זאת, ישראל חברה בברית 'קובקס', יחד עם 171 מדינות נוספות. איראן, למשל, רכשה מ'קובקס' לאחרונה הבטחה לכמעט 17 מיליון מנות חיסון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות יולי אדלשטיין מקבלים את חיסוני הקורונה של פייזר בנתב"ג (צילום מסך)

מבחינת הספקה, הברית מימנה באופן משמעותי את פיתוח החיסונים של אסטרזניקה ואוקספורד, שלא אושרו עדיין לחיסון הציבור הרחב. 'מוסד סרום' ההודי מתכונן להיות אחד הגופים המרכזיים שיעסוק בייצור החיסונים עבור 'קובקס', על בסיס פיתוחים של חברות תרופות אחרות החברות בברית.

החוזים עליהם חתמה 'קובקס' עד כה, עשויים לספק לה שני מיליארד מנות חיסון מאושרות לשימוש החל מחודש מרץ ועד סוף 2021.

האם אפשר להקדים את פיתוח החיסונים לפני שהמגפות מתפרצות?

על פי פרק בפודקאסט פריקונומיקס מאוגוסט, ניתן ליצור הנדסה פיננסית שתצמצם את הסיכון מפיתוח חיסונים למגפות. הדרך לעשות זאת היא מימון מראש של מספר מגוון של חיסונים, למספר מחלות, לפני שיהפכו למגפה עולמית.

טל זקס, אחראי הפיתוח הישראלי לשעבר של מודרנה, אמר כי "יש לנו פרויקט שנקרא 'לעולם לא עוד'. הוא עוסק בשימור היכולת המדעית שלנו. בוודאות נפגוש בעתיד גם את נגיף קורונה נוסף, SARS-COV-3. יש אתגר בפיתוח בעבור סיכון שעדיין לא מוכר היום".

אחות מכינה זריקה בניסוי החיסון לקורונה של חברת מודרנה (צילום: AP/Hans Pennink)

לדברי אנדרו לו, כלכלן מ-MIT שעוסק בחקר סיכונים, "זה לא רק כשל שוק, זה גם כשל התנהגות. אנחנו לא אוהבים לשלם על דברים שאנחנו עדיין לא צריכים. בשני העשורים האחרונים, ממשלות לא הסכימו לשלם על פיתוח חיסונים למחלות שעוד לא התפשטו. מוסדות בריאות טוענים שצריכים לשנות גישה, ולפתח חיסונים מראש".

את המודל הנדרש הוא מעריך כך: "בעלות של 50-25 מיליארד דולר ניתן לפתח מגוון חיסונים לתשע המחלות המדבקות ביותר הידועות לנו כיום, לפי דירוגי ארגון הבריאות העולמי. זו השקעה טובה בעתיד האנושות. ההשקעה היא בעצם טיפה בים לעומת הנזק שהיא יכולה למנוע".

"יש כאן שאלה בסיסית האם טיפול רפואי כזה הוא זכות בסיסית", הוסיף לו, "לפני כמה עשורים חברות החליטו שחשמל הוא זכות, ולכן הוא נשלט בידי המדינות, שמכתיבות לחברות החשמל את מחירו. כעת יש דילמה דומה: האם יש תרופות מסוימות חשובות כל כך, שאנחנו לא רוצים שרק המגזר הפרטי ישלוט בפיתוח שלהן? זו לא רק שאלה כלכלית, אלא גם תרבותית וערכית. מגפת הקורונה הביאה אותה לחזית".

"כבר היום יש מימון ציבורי ניכר למחקר בסיסי של מחלות מדבקות, והוא מקדם מאוד את הידע המדעי, אבל זה לא מספיק", הוא הסביר, "הסיכון בהפיכת רעיון לחיסון ממחלה מדבקת לסדרת ניסויים קליניים הוא עצום וממשלות צריכות לשחק תפקיד גדול יותר בתוכו".  ​