התכנית שהציגו אתמול (ראשון) ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ חסרה פירוט של צעדים ועלויות. מניתוח ראשוני עולה שיש בה צעד אחד חדש לגמרי – סבב נוסף של מענקים. צעדים נוספים כמו הרחבת המענקים לעסקים שנפגעו כבר נמצאים בחקיקה. ניתוח סעיפי התכנית:

  1. מענקים לעסקים.  בתחילת ינואר אושר מענק מיוחד לעסקים שנפגעו במשבר הקורונה. הסכומים שהוצגו אתמול גדולים יותר: 8,000 עד 15,000 שקלים במקום 3,000 עד 9,000 שקלים, עבור העסקים הקטנים. במענקים לעסקים הגדולים לא מסתמן שינוי. על פי התכנית שהוצגה, לא ברור האם מדובר במענק חדש או הרחבת המענק הקיים. אם מדובר בתוספת למתווה הקיים, מדובר בעלות של כ-5 מיליארד שקלים.
    התכנית שהוצגה אתמול מכילה סעיף חדש, מענק של 8,000 שקלים לעסקים שנפתחו ב-2020. גם כאן לא ברור האם מדובר בתוספת למענק הפגיעה הקיים (עד 4,000 שקלים). עלות התוספת הזו עומדת על כ-360 מיליון שקלים לכל היותר.
  2. מענקים ישירים. כאן מדובר בצעד חדש ומשמעותי: כל אזרח בוגר מהעשירון הראשון ועד השביעי, יהיה זכאי למענק של 750 שקלים. עד הילד הרביעי תינתן תוספת של עוד 500 שקלים לכל ילד, ומהילד החמישי ומעלה תוספת של עוד 300 שקלים. הסבב הקודם של המענק האוניברסלי היה אפקטיבי מאוד ועל פי הביטוח הלאומי העלה אוכלוסיות במדינת ישראל מעל לקו העוני. שיעור המיצוי של המענקים עמד על כ-98%, בניגוד ליתר סעיפי תכניות הסיוע שלא הגיעו למיצוי.
    עם זאת, כנראה לאור הביקורת שהופנתה כלפי ראש הממשלה בסבבים הקודמים, נתניהו הגביל את המענקים למשקי בית עד העשירון השביעי, מה שיעמיד את הסעיף של ההוצאה הזו על כ-4.2 מיליארד שקלים. הגבלת המענקים לפי עשירונים היא מסובכת, ולא ברור כיצד ניתן לעשותה.
  3. תמרוץ חזרה לעבודה. סעיף שמורכב משני מהלכים שכבר נמצאים על השולחן. הצעד המרכזי הוא מענק מיוחד לחוזרים לעבודה, שגובש בדיונים בין משרד האוצר והביטוח הלאומי, ואמור להגיע כבר השבוע לאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. מדובר בהטבה לה יהיו זכאים אנשים שהיו מובטלים זמן ממושך. השני הוא מענק החזרת עובדים מחל"ת שכבר נוסה, בינתיים בהצלחה נמוכה.
  4. מענק לנכים. באמצע החודש הגיעו שר האוצר כץ ושר הרווחה איציק שמולי להסכם שיביא להעלאה זמנית של 190 שקלים בקצבת הנכות לחצי השנה הראשונה של 2021 בהיקף כולל של 500 מיליון שקלים. לאחר מכן אמורה הממשלה לבצע את מתווה ההעלאה הקבוע בחוק מ-2018. הסעיף הזה הוא יישום של החוק הקיים באמצעות מענק, לא חדש.
  5. פריסת מע״מ. הקלה תזרימית לעסקים שיוכלו לפרוס את תשלום המע"מ על תקופה ארוכה יותר. לצעד הזה אין משמעות תקציבית.
  6. הרחבת מערך ההלוואות בערבות המדינה. דחייה נוספת של תשלום מרכיב הקרן בהלוואה, והגדלת ההלוואות בסיכון גבוה. קיים קושי במיצוי ההלוואות מהסוג הזה כבר עכשיו.
  7. דמי אבטלה לעצמאים. לא מדובר בצעד חדש אלא רק בהבטחה להקדים את אישור המתווה שגיבשו הביטוח הלאומי וההסתדרות לדמי אבטלה לעצמאיים. במקביל, כבר בתחילת החודש אושר מתווה המענקים לעצמאים שניתן יהיה להגיש החל מהחודש הבא.
  8. הפחתת רגולציה. הסעיף כולל פטור לרישוי עסקים חדשים לתקופה של שנה, ומתן אפשרות לבצע רישוי עסקים בהצהרה ופטור של שנה מרגולציה.
  9. תכנית השקעות. הממשלה מבטיחה להשקיע 5 מיליארד שקלים במגזר הפרטי, כאשר חלק מהתקציב הזה כבר הובטח בשנה שעברה. התכנית גם מציעה לערוך רפורמות שאמורות לאפשר השקעה של 150 מיליארד שקלים בהייטק ובתשתיות מצד המוסדיים – קרנות הפנסייה והביטוח. כ״ץ ונתניהו לא פירטו את הרכב הרפורמות שצפוי להביא להשקעות הללו.

סעיף ההשקעות מבליט את הפער בין התכנית שהציג ראש הממשלה לבין הנשיאים האמריקאים טראמפ וביידן. נתניהו ציטט את שרת האוצר האמריקאית החדשה ג'נט יילן, שאמרה ״כרגע, כשהריבית בשפל היסטורי, הדבר החכם ביותר לעשות הוא לפעול בגדול״.
יילן אמרה את הדברים במעמד אישור המועמדות שלה בסנאט, שבו דיברה על הצורך להעניק סיוע משמעותי למשקי הבית ולעסקים האמריקאים, אבל בעיקר על תכניתו של ביידן לבצע תכניות השקעה ממשלתיות מאסיביות בתשתיות במדינה. ביידן צפוי להביא להשקעה ישירה של כשני טריליון דולר בתשתיות, כ-9.5% תוצר אמריקאי. השקעות מאסיביות כאלה בתשתיות נעדרות מהתכנית שהציגו כ״ץ ונתניהו, הגם שיש בהם צעדים מרחיבים כמו המענק לכל אזרח. ​