מאמציו של בנק ישראל להביא להורדת הריביות על אשראי צרכני ומשכנתאות נכשלו, וכעת הוא עומד בפני דילמה: האם להמשיך ב"רגולציה רכה" – לייצר את התנאים להוזלות בלי לדחוף אליהן, או לשנות גישה ולאמץ פיקוח ישיר יותר על פעולות הבנקים בזמן משבר הקורונה.

דילמה זו מתגלמת גם בסוגיות נוספות: השפעת הקורונה על דירוג האשראי, ועידוד הבנקים לתת אשראי לעסקים, שפועל בצורה חלקית. הבנק הסתפק עד כה בהמלצות בנושאים אלה ובשינויים רגולטוריים לא מחייבים.

רכישת דולרים בבנק ישראל

אבל ייתכן שבשל עומק המשבר ואופיו, שנגרם מהחלטת המדינה לסגור חלקים גדולים מהמשק באופן יזום, בנק ישראל ייאלץ לפרוץ את גבולות מדיניות הרגולציה הקלה, ולעבור לפיקוח קשיח יותר על שוק האשראי.

בזמן משבר כלכלי עולמי, אין סיבה להאמין שהבנקים יבואו לקראת לקוחותיהם רק משום שניתנת להם האפשרות לעשות זאת.

ההתערבות של בנק ישראל לא התגלגלה לצרכן

דוגמה טובה לכך שמודל הרגולציה הקלה לא בהכרח יסייע לצרכנים היא ההחלטה  להורות על סימון נתוני אשראי שליליים כתוצאה ממשבר הקורונה. על פניו, מדובר בצעד משמעותי, שיכול למנוע פגיעה בדירוג אשראי של לקוחות שנפגעו במשבר. אבל אין שום הבטחה בנוגע להתנהגותן של חברות הדירוג, והן אפילו לא מחויבות בפרסום מודל הארכת הסיכונים שלהם לציבור. אנשים שנפגעו עלולים לשלם יותר על הלוואות.

דולרים ושקלים. רכישות המט"ח של בנק ישראל הן רק צעד ראשון (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

בנק ישראל גם מבצע, מאז חודש מרץ, רכישות אג"ח ממשלתיות בהיקף שהגיע כבר ל-50.4 מיליארד ש"ח. מדובר באחד החלקים המשמעותיים מצעדי ההקלה המוניטרית, שפועלת כך שהיא מזרימה כמויות גדולות של כסף לכיסים של המשקיעים באג"ח, חלק גדול מהם מהבנקים ומנותני אשראי אחרים. ההנחה הייתה שהיצע גדול של כסף יביא להוזלה דרמטית של האשראי, אבל עד כה קשה לראות את ההשפעה שלו בשוק.

הכישלון המובנה של הרגולציה הקלה

זאת מהותה של מדיניות הרגולציה הקלה: לתת תמריצים ודחיפות קלות, בתקווה שנותני האשראי יבחרו לגלגל את התנאים הנוחים לציבור. בנק ישראל לא הורה לבנקים באף שלב להוזיל את המשכנתאות, בדיוק כמו שלא הורה להם להוזיל את האשראי לצרכנים. שני הצעדים בתחומים אלה מסתמכים במידה רבה על שיתוף פעולה וולונטרי של הבנקים.

כך נראים משברים בשוק החופשי. בזמן משבר, משקי בית נכנסים לסחרור פיננסי ועסקים קורסים. הסיכון שנושאות ההלוואות שלהם עולה. היגיון השוק דורש מנותני האשראי להעריך את הסיכון באופן קר ומחושב, בלי לתת לסנטימנטים לעוות את התמחור שלהם.

מרחב הפעולה הנוסף של בנק ישראל

זו הסיבה שקיימים מנגנונים שמאפשרים למדינה להתערב ולכוון את השוק, כך שהפגיעה בחלשים תפחת. ברור שהמדינה לא מסתפקת בהוראה למעסיקים "להתחשב ולא לפטר עובדים" בזמן הקורונה, אלא דואגת לכך שהביטוח הלאומי יוכל לעמוד בתשלום דמי אבטלה לכל הזכאים.

הבנק הפדרלי של ארצות הברית, צילום ארכיון. משתתף בסיכון שנוטלים הבנקים בהלוואות

גם בשוק האשראי, בלי התערבות ישירה, אין סיבה לצפות שהשחקנים ישנו משהו בהתנהלות. לבנקים יש תמיד אינטרס לייקר הלוואות, גם כשסביבת הריבית היא אפסית. יש רק שני דברים שיכולים להביא להפחתת ריביות בהלוואות בשוק החופשי: הפחד מכפייה של הרגולטור, או תחרות אפקטיבית שתייצר תמריץ לעשות זאת. שני הצעדים דורשים שינוי תפישה בבנק ישראל, ונקיטת צעדים רגולטוריים מחייבים וחריפים יותר.

יש גם כמובן אפשרות להעמיד אשראי לא מתומחר בשוק החופשי, ישירות מבנק ישראל לצרכנים, באמצעות מנגנון בנק הדואר. אז יוכל בנק ישראל לקבוע בעצמו את גובה הריבית, בלי צורך להסתמך על מגשרים בנקאיים שגוזרים קופון על המהלך.

בנק ישראל יכול גם להשתתף בסיכון שנוטלים הבנקים בהלוואות, כפי שעושה הבנק הפדרלי של ארצות הברית, במטרה להוזיל הלוואות לרשויות מקומיות. כך או אחרת, כדי להוזיל את הריביות הצרכניות יש צורך להתערב ישירות בשוק, ולא להסתפק בנזיפות.