דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת ל' בכסלו תשפ"ב 04.12.21
16°תל אביב
  • 13°ירושלים
  • 16°תל אביב
  • 16°חיפה
  • 12°אשדוד
  • 10°באר שבע
  • 16°אילת
  • 16°טבריה
  • 13°צפת
  • 14°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תשתיות וסביבה

1,200 טון זיהום, שנאסף על ידי 10,000 מתנדבים, בדרך להיטמן ולהישרף

הזיהום בחופי ישראל, השאלות שיש להן תשובה ואלה שנשארו פתוחות: מאיפה הגיע כתם השמן, מתי נראה לראשונה, מי יכול היה לשפוך את השמן ולמה, האם היתה אפשרות להתראה מוקדמת, האם זה היה עוזר, מה יעשו לאחראים ומתי יפתחו החופים?

מתנדבים בניקוי ופינוי הזפת מגן לאומי חוף פלמחים (צילום: זיו בירמן רשות הטבע והגנים)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

חופי הים של ישראל סובלים כבר שבוע מזיהום זפת כבד. בעוד מאמצי הניקיון נמשכים,
חקירת האירוע עדיין חסויה בחלקה, ושאלות מרכזיות רבות נותרו ללא תשובות. מה בכל זאת כבר ידוע בודאות על הזיהום ומה עדיין פתוח לפרשנות?

מתי התחיל אירוע הזיהום?
האירוע התחיל, בסבירות גבוהה, סמוך ל-11 בפברואר, אז צילם לווין אירופאי כתם שמן בים במרחק כ-50-55 ק"מ מחופי ישראל. צייצן האנליטיקהEOS הציג תמונה של הלווין סנטינל 1 מתאריך זה, ובו ניתן לראות בבירור כתם חשוד מול חופי ישראל.

אותו לווין צילם כתמים גם בתאריכים אחרים ב-7.2 וב-12.2, אך הם נחשבים כעת בסבירות נמוכה מאוד למקור האירוע. החברה לימים ואגמים הריצה מודל פיזור ממוחשב שמצא התאמה בין הכתם שצולם ב-11 לחודש לבין הגעת הזפת לחופים. במקביל, במשרד להגנת הסביבה מבררים קשר אפשרי בין דיווחים על כתם שמן באזור לטקיה לבין הזיהום בישראל.

מידול תנועת כתם השמן שהחל מול חוף אשקלון ונע צפונה (קרדיט: המשרד להגנת הסביבה)

האם האירוע הסתיים?
לא לגמרי. רוב השמן שנשפך כבר הגיע לחופי ישראל, אך משטר הרוחות בימים האחרונים הפכפך ולכן יש סיכוי גבוה שהיום, מחר וגם מחרתיים, ימשיכו להגיע לחוף שאריות זפת שעדיין צפות בים. המכון לחקר ימים ואגמים החל בדיגומים של מצב הים והתשובות יתקבלו בשבוע הבא.

כמה דלק נשפך לים ומאיזה סוג? 
הערכות המשרד להגנת הסביבה הן כי מדובר במאות טונות של דלק אך ככל הנראה לא יותר מ-1,000 טון. גושי הזפת נשלחו לאנליזה כימית, נכון להיום (ד') אין עדיין תוצאות ברורות לסוג הדלק. זיהוי סוג הדלק חשוב כדי לזהות את מקור השפך.

אם הזפת תזוהה כנפט גולמי, ניתן יהיה לומר בוודאות גבוהה שמדובר בשפך ממכלית ייעודית להובלת דלקים. סוג דלק אחר כמו מזוט, מעיד על אפשרויות אחרות, בינהן שפך של דלק שיועד לשמש את האוניה. בשלב זה רק ברור שלא מדובר בדלק קל כמו בנזין או סולר, משום שאלו היו מתאדים ולא גורמים להיווצרות זפת בכמות הגדולה שהגיעה לחוף. במהלך תנועת הדלק בין הגלים נוצרו גושי הזפת שמהווים את רוב הזיהום. חלק קטן מהדלק הכבד התאדה וחלק קטן אחר התמוסס במי הים.

למה שמישהו יעשה דבר כזה?
רגולטורים וימאים מציעים שתי אפשרויות לכך. האפשרות הסבירה ביותר היא תקלה במכלית, שמובילה נפט גולמי בהיקף גדול. אפשרות אחרת היא שפיכה מכוונת של שאריות דלק מהמכלים, במקום לשטוף אותם בנמל באופן מוסדר ובתשלום.

אפשרות השפיכה המכוונת פחות סבירה, לאור הכמות המשמעותית של דלק שנשפך. אפשרויות אחרות כמו, תקלה בתדלוק בין שתי אניות נשללו. גורמים בתקשורת הישראלית והעולמית הציגו מכלית נפט חשודה, הנמצאת כיום בספרד, אך לא הציגו ראיות כלשהן הקושרות בין האוניה לאירוע הזה, מלבד הימצאותה בזמן ובמקום המתאים לפליטת הדלק המזהם.

מה יכול לקרות למי שייתפס בביצוע המעשה?
במקרה הטוב ביותר, הגורם המזהם יימצא ויתבע בתביעה אזרחית. אם התביעה תתקבל, אותו גורם יידרש לקנס ולפיצוי כספי על הוצאות הניקיון והשיקום. ארגונים בינלאומיים יכולים גם להטיל על האוניה ומפעיליה סנקציות, כמו איסור כניסה לנמלים רבים או משטר בדיקות קפדני שיפגע בכלכליות של הפעלתה בעתיד.

עם זאת, אכיפה בינלאומית יכולה להיתקע בדרך. השלמת החקירה תלויה בשיתוף פעולה מלא בין גורמי אכיפה במספר מדינות והוא איננו מובן מאליו. כרגע, כל החקירות הממשיות בוצעו רק על ידי גורמים לא ישראלים, ואילו גורמים ישראלים עוסקים בעיקר באיסוף ראיות ואיתור כלי שיט חשודים.

האם היה ניתן לקבל התראה מוקדמת?
למדינת ישראל אין מערכת התראה מקדימה משלה, למרות שביכולתה לפתח כזו. היא תלויה במערכות התראה של גורמים אירופאים. במקרה הנוכחי המידע הגיע לרשויות שישה ימים ואולי יותר לאחר האירוע עצמו.

שילוב של מספר מערכות התראה מסוגים שונים: לווינים מרובים, חיישני זרמים מהחוף, מערכת התראה על גבי אסדות גז וחיישנים המוצבים בלב ים, יכולים להביא ביחד למצב שבו ניתן יהיה להתריע על זיהום הים עוד בטרם הגעתו אל החוף.

חשוב לציין כי כבר ב-2008 עברה החלטת ממשלה שלא יושמה לתקצוב תכנית למוכנות לזיהום ים. במסמך של המשרד להגנת הסביבה משנת 2015 העוסק ב"טכנולוגיות חישה מרחוק" נכתב במפורש כי "יש חשיבות עצומה למידע ולחישה מרחוק כבסיס למערך קבלת החלטות".

אם הייתה התראה, האם היה מה לעשות איתה?
לא בטוח. הסערה שהתרחשה בימים בהם התקרבה הזפת לישראל, הייתה מונעת ככל הנראה, פעולות סיכול ואיסוף של זיהום מהים עצמו, גם אם הנפט היה מזוהה בטרם הגיע לחוף. התראה מוקדמת צריכה להיות גם מהירה מאוד לפני התפשטות החומר בים, מדויקת ובתנאי ים סבירים, על מנת שיהיה ניתן לפעול בצורה יעילה שתמנע את מירב הנזק.

תרגיל ניקוי כתם נפט (צילום באדיבות המשרד להגנת הסביבה).

כיצד מתנהל מבצע הניקוי?
הידע המקצועי בנושא נמצא בעיקר במשרד להגנת הסביבה ובעמותות כמו אקואושן וקבוצות המתנדבים שהוקמו לצורך העניין. ניהול מבצעי הניקיון, מוטל על הרשויות המקומיות, כאשר מתנדבים יכולים לפנות לאקואושן על מנת לקבל הפניה לחוף שבו מתנהל מבצע כזה.

בעוד שמרבית פעולות הניקיון המתבססות על מתנדבים מתבצעות בסביבה חולית, המשרד להגנת הסביבה עושה מאמצים לבצע ניקוי נוסף בסביבה סלעית, ממנה יותר קשה להסיר את כתמי הזפת. בפעולות הניקוי השתתפו כבר קרוב ל-10,000 מתנדבים, חלק משמעותי מהם יותר מפעם אחת.

מה יקרה לפסולת הזפת שנאספה?
הפסולת מועברת למרכזי אחסון זמניים, באחריות הרשויות המקומיות. משם החברה לשירותי סביבה של המשרד להגנת הסביבה אחראית על מיון הולכת הפסולת למרכז מיון. חלקה יסומן ככזו שניתנת להטמנה, ואילו פסולת רוויה בזפת בשיעור גבוה תישלח לשריפה במתקן בנאות חובב בנגב. עד כה נאספו כ-1,200 טון של פסולת מהולה בזפת והמספר הזה עוד צפוי לגדול.

שקיות זבל של הזפת. (צילום: שי ניר)

מה היקף הנזק שנעשה?
עוד מוקדם לקבוע את ההיקף המלא. הפגיעה המוחשית ביותר היא בבעלי החיים דוגמת הצבים, הדגים והלוויתן שגווע. הזיהום פוגע גם בבעלי חיים קטנים יותר כמו סרטנים, חלזונות ואוכלי פלנקטון, שהינם בעלי חשיבות למערכת האקולוגית. שיקום מלא של מערכות אקולוגיות יכול לקחת שנים.

נכון לעכשיו, כמעט כל חופי ישראל אינם ראויים לרחצה ומשרד הבריאות הוציא אזהרה האוסרת על אכילת דגים שמקורם בחופי הים התיכון של ישראל. התכנית לניקיון החופים תוקצבה ב-45 מיליון שקלים, חלקם מוקדשים לניקיון וחלקם לפעולות שישפרו את המוכנות לאירועי זיהום ים עתידיים.

איך יודעים מה המצב בחוף ספציפי?
המשרד להגנת הסביבה יצר "רמזור החופים", על גבי מפות המציגות את מצב ניקיון החופים. "רמזור החופים" הוא שילוב של מצב הזיהום בשטח והתקדמות פעולות הניקיון.

לרמזור החופים ארבע רמות:
אדום: שטח מזוהם שעדיין לא התחילו בו פעולות הניקוי, או שהתחילו פעולות חלקיות לניקוי החול אך לא החוף הסלעי, כדוגמת ראש הנקרה.
כתום: שטח מזוהם בשלבי ניקוי התחלתיים.
צהוב: מצב קל. שטח עם זיהום נמוך או בשלבי ניקוי מתקדמים.
ירוק: קל מאוד.

מתי ייפתחו החופים לרחצה?
מבצעי הניקוי מתוכננים כך שמרבית החופים יוכלו להיפתח כבר ב-21 במרץ, מועד תחילת עונת הרחצה הרשמי. יעד זה לא מובטח, שכן גושי זפת ממשיכים להגיע לחופי ישראל.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!