דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי ט' באייר תשפ"א 21.04.21
21°תל אביב
  • 23°ירושלים
  • 21°תל אביב
  • 20°חיפה
  • 21°אשדוד
  • 27°באר שבע
  • 33°אילת
  • 27°טבריה
  • 22°צפת
  • 24°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חינוך ורווחה

ערעור על החלטת דרעי: תן ל-27 קורבנות הסחר מאתיופיה מעמד הומניטרי קבוע

המוקד לפליטים ולמהגרים דורש משר הפנים לשנות את החלטתו לתת לנשים רישיון עבודה לשנה, שאחרי תפוגתו הן יהיו מועמדות לגירוש מישראל | בערר נטען שאין כל היתכנות ריאלית לכך שבחלוף שנה יימצא ערוץ בטוח לחזרתן של הנשים לאתיופיה

חלק מהנערות בפנימיית 'חברת הנוער אשבל' וילדיהן (אלבום פרטי)
יעל אלנתן
יעל אלנתן
כתבת עבודה וצרכנות
צרו קשר עם המערכת:

המוקד לפליטים ולמהגרים הגיש ביום חמישי שעבר ערעור לבית הדין לעררים נגד החלטת שר הפנים אריה דרעי לא לתת ל-27 נשים קורבנות סחר מאתיופיה מעמד קבע בישראל.

הערר הוגש בעקבות החלטת דרעי מחודש ינואר להעניק רק רישיון עבודה לשנה ל-27 נשים שנחטפו מאתיופיה והוכרו בישראל כקורבנות סחר בבני אדם במקום לתת להן מעמד הומניטרי קבוע.

שר הפנים, אריה דרעי. דחיית הקץ פוגעת בתהליך שיקום הנשים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הנשים, שנולדו באתיופיה, נחטפו על ידי כנופיות פשע לסודן ומשם למצרים בתחילת העשור הקודם, והוחזקו חודשים ארוכים כשבויות במחנות בסיני, שם עונו באכזריות, הורעבו, הועבדו בפרך ונאנסו מדי יום כדי ללחוץ על בני משפחותיהן לשלם עבורן כופר נפש ולשחררן לגבול ישראל.

החוטפים העבירו אותן לגבול ישראל-מצרים ב-2012, והן חצו את הגבול במצב פיזי ונפשי קשה ביותר. בתחילה הן הגיעו למתקן חולות, שבו הוחזקו באותה תקופה מבקשי מקלט, אך עקב גילן הצעיר והגעתן ללא משפחה, הן הועברו על ידי המדינה לפנימיות ולכפרי נוער ברחבי הארץ.

כעבור כשנה העבירה המדינה את הנערות למקלט שיקומי לקורבנות סחר בבני אדם, שבו המשיכו את תהליך השיקום. לחלקן נולדו ילדים. עם התפרצות הקורונה, הן החלו לקבל סירוב לחידוש הוויזה בישראל, והיו מועמדות לגירוש מישראל, אף שהוכרו כקורבנות סחר בבני אדם.

עמותת המוקד לפליטים ומהגרים הגישה ביוני 2020 בקשה מיוחדת לשר הפנים להעניק מעמד הומניטרי ל-27 הנשים השורדות, שאחרי תהליך שיקום ושמונה שנים בישראל, חלקן הפכו למועמדות לגירוש ללא מעמד חוקי קבוע שיגן עליהן.

חוסר סבירות קיצוני

דרעי הודיע בינואר שהחליט להעניק רישיונות עבודה למשך שנה אחת בלבד ל-27 הנשים, וכעת, כנגד החלטה זאת, הוגש ערר לבית הדין לעררים של רשות האוכלוסין וההגירה בדרישה להעניק לנשים מעמד קבע, שיאפשר להן לפתוח פרק חדש ובטוח בחייהן.

בערר טענו כי החלטת השר לוקה בחוסר סבירות קיצוני, מאחר שאין כל היתכנות ריאלית לכך שבחלוף שנה אכן יימצא ערוץ בטוח לחזרתן של הנשים לאתיופיה. על פי עמותת המוקד לפליטים ומהגרים, דחיית הקץ למועד נוסף פוגעת אף היא בתהליך השיקום הארוך והמייגע של הנשים, ומערערת שוב את הקרקע מתחת לרגליהן. לערר צורפו חוות דעת של מומחים מתחומי לימודי אפריקה ובריאות הנפש.

הכרה כקורבן סחר בבני אדם היא מעמד זמני שמעניקה ממשלת ישראל לנשים שהובאו לישראל למטרות עיסוק בזנות, או למי שהיה קורבן לסחר בעבדות במדינה אחרת ונמלט לישראל. המעמד כולל סיוע ושיקום במקלט מטעם המדינה למשך שנה, סיוע בהליכים המשפטיים וכן רשיון שהייה בישראל ואשרת עבודה למשך שנה או עד תום ההליכים המשפטיים.

במקרה של הנשים מאתיופיה לא היו הליכים משפטיים, ובתום שנת השיקום הן קיבלו פעם אחר פעם אשרת שהייה ועבודה בישראל למשך שנה.

ביוני 2020 ביקשו הנשים ממשרד הפנים מעמד הומניטרי מיוחד, שמקנה תושבות או אזרחות בישראל מטעמים חריגים שאינם קבועים בחוק האזרחות. מעמד כזה מוענק בהחלטת ועדה בין-משרדית שבראשה עומד מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, בדרך כלל במקרים שבהם נשקפת סכנה למבקש או לקרוב משפחתו בארץ מוצאו.

הערר הוגש בשבוע שעבר לבית הדין לעררים, שהוא ערכאת ביקורת שיפוטית על החלטות של רשות האוכלוסין וההגירה בענייני הסדרת מעמד ושהייה בישראל. העמותה דורשת לתת לנשים תושבות קבע בגלל מעמד הומניטרי מיוחד.​

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות