"אני רוצה שהאמת תצא לאור, שיגידו פשענו, חטאנו", אומרת יונה עיראקי כהן, שמשפחתה עלתה לארץ מתימן בשנות החמישים ושלושה מאחיה נעלמו, על החלטת הממשלה להעניק למשפחתה פיצוי כספי. ההחלטה שהתקבלה בשבוע שעבר הציפה את כאבן העצום של אלפי המשפחות, שאחרי עשרות שנים, אינן יודעות מה עלה בגורל הילדים. רבים מבני המשפחות רואים בכך מעשה של טיוח, שמאפשר למדינה להמשיך ולהשתיק את הפרשה. במקום כסף, הם דורשים לדעת מה עלה בגורל יקיריהם, ובקשת סליחה מהמדינה.

"אמרתי לאמא שלי, איך אפשר לקחת 200 אלף שקל ולא לדעת מה קורה עם הבן שלך?", מספרת שרית לוי, שאחיה הקטן נעלם, "כשייגמרו ה-200 אלף שקל האלה, ותרצי לדעת מה קרה עם הבן שלך, יגידו לך 'מותק, לקחת את הכסף. את לא יכולה לדעת כלום'".

על פי החלטת הממשלה מהשבוע שעבר, המשפחות שפנו לאחת מארבעת ועדות החקירה שהקימה המדינה לפרשת ילדי תימן, וממצאי הוועדה קבעו כי אחד מילדיהן נפטר ולא נמסר להן בזמן אמת מידע על פטירתו, על נסיבות מותו ומקום הקבורה, יהיו זכאיות לפיצוי בגובה 150 אלף שקלים. משפחות שאחת מוועדות החקירה הרשמיות קבעה כי לא ידוע מה עלה בגורלו של ילדן, יהיו זכאיות לפיצוי בגובה 200 אלף שקלים. את הבקשה לקבלת הפיצוי ניתן יהיה להגיש בחודשים יוני-נובמבר 2021.

לצד ציון 'הכרה בסבל' של המשפחות, צוין בהחלטה כי היא נועדה ליצור חלופה להתדיינויות ארוכות על תביעות נזיקין כנגד המדינה בבתי המשפט. מי שיקבל את הכסף, יתחייב לא להגיש עוד תביעות כספיות כנגד המדינה בנושא.

המשפחות לא קיבלו תעודת פטירה ומיקום קבר

לוי ועיראקי כהן אינן יודעות אם אחיהן בחיים, או שאכן נפטרו כפי שטוענת גרסת הרשויות הרשמית. בשנת 1961 אושפז אחיה של לוי, אריה, בבית חולים לאחר שקיבל כוויה. במשך חמישה ימים ביקרה אותו אמו מדי יום, וביום השישי, כאשר דודתו באה לבקרו, נאמר לה כי הוא נפטר ונקבר.

במשפחתה של יונה נעלמו שלושה אחים: מיד לאחר עליית המשפחה לארץ נלקחה אחת מאחיותיה לבית הילדים בהוראת אחות שאמרה כי היא "נראית רע". אמה הגיעה מדי יום להניק אותה, וכעבור שישה ימים הגיע האב לקחת את הילדה ונאמר לו שהיא נפטרה ונקברה. כעבור מספר שנים ילדה אמה של עיראקי-כהן תאומים בביתה, והביאה אותם לבית חולים. כעבור כמה דקות הודיעו לה שהילדים נפטרו. בכל המקרים לא קיבלו ההורים מידע על מקום הקבורה או תעודת פטירה. אלפי משפחות בישראל חיות עד היום עם סיפורים דומים.

האם יבקשו לקבל את הפיצוי? לוי דרשה מאמה שלא תיקח את הכסף, ואילו עיראקי כהן אומרת שתבקש את הפיצוי ותתרום אותו לצדקה.

"מעולם לא שמעתי משפחה שהציבה את הנושא הכספי בלב הדרישה שלה"

תום מהגר, מנכ"ל עמותת 'עמרם' העוסקת בהעלאת המודעות הציבורית לפרשת ילדי תימן, אומר שמטרתן המרכזית של מרבית המשפחות היא חקר האמת. "אנחנו בקשר עם המשפחות במשך שנים, ומעולם לא שמעתי משפחה שהציבה את הנושא הכספי בלב הדרישה שלה". הוא מצביע על כך שהחלטת הממשלה נעדרת לקיחת אחריות על ההתנהלות שהובילה לאובדן שחוות המשפחות: "בהחלטת הממשלה כתוב שהסכום יינתן 'לפנים משורת הדין'. בשיא הרצינות, מה אתם באים לפתור בעיה כל כך רגשית והיסטורית של משפחות, וכותבים 'לפנים משורת הדין' כאילו אתם עושים להם טובה?".

תום מהגר, מנכ"ל עמותת עמר"ם. "אתם באים לפתור בעיה כל כך רגשית והיסטורית של משפחות, וכותבים 'לפנים משורת הדין' כאילו אתם עושים להם טובה?". (צילום: תמר עבאדי, מכון ון ליר)

משפחות שלא פנו לוועדות החקירה לא יהיו זכאיות לפיצוי

היבט בעייתי נוסף בהחלטה עליו מצביע מהגר הוא שהזכאות לפיצוי תעמוד רק למשפחות שפנו לוועדות החקירה. "משפחות רבות לא ניגשו לוועדות", הוא מסביר, "חלקן בגלל אי עמידה בקריטריונים של הוועדה, וחלקן לא חשדו בזמנו במהימנות הסיפור על ילדיהם".

"המדינה צריכה לקחת אחריות, ולסייע למשפחות"

מהגר מצביע על שורת צעדים נדרשים להתמודדות עם הפצע הפתוח, שחשובים הרבה יותר מתשלום הכסף. "במקום 'להביע צער', שזה ביטוי קר שיוצר את הרושם שזה קרה למשפחות בלי מעורבות של אף אחד, המדינה צריכה לקחת אחריות על התפיסות הגזעניות ועל הבוז שחשו כלפי המשפחות האלו. עליה להקים מערך שיסייע למשפחות למצוא מה עלה בגורל יקיריהן, מבלי שיכתתו את רגליהם בכמה וכמה משרדי ממשלה עם בירוקרטיה שלא נגמרת. עליה לקיים יום מודעות שנתי רשמי, ולחנך את התלמידים בבתי הספר. כל אלו ועוד הם חלק מתהליך ההכרה והריפוי שהחברה שלנו צריכה".

עיראקי לוי מסכמת את עמדתה בפשטות ובנחרצות: "אני מורה לתפירה, לא עורכת דין או משפטנית. אני רק רוצה לדעת מה קרה לאחים שלי".