דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון כ"א בשבט תשפ"ב 23.01.22
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

פרשנות / "מבקש", "מצפה", "מתאכזב": מה מסתתר מאחורי הרטוריקה של בנק ישראל

הפיקוח על הבנקים מצפה שהבנקים יפעלו לטובת כלל המשק ולא רק כדי להשיא רווחים לעצמם | בנימוסים של בנק ישראל יש אולי גם איום מרומז, אבל מוטב היה להחליף אותם בצעדי רגולציה של ממש

נגיד בנק ישראל אמיר ירון (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

בנק ישראל נוהג בבנקים בשפה רטורית ייחודית, שיש בה שימוש מוגבר בנימוס. הוא "מצפה" מהבנקים להוריד את מחירי המשכנתא, ולאחר מכן אפילו "מתאכזב" כשהם לא עשו זאת במידה שציפה, על חשבונם ולא על חשבונו. היום התפרסם כי הפיקוח על הבנקים "מצפה" מהבנקים להשתמש בכרית הון מוגדלת שהוא אישר להם (הארכת הפחתת הלימות ההון) להגדלת היצע האשראי לציבור ולא לחלוקת דיבידנדים.

גורמים בכירים בתחום הבנקאות ששוחחו עם "דבר" צחקו, פשוטו כמשמעות, על השימוש במילה "מצפה" כשמדובר בגופים עסקיים כמו הבנקים. "זה מין נימוס בריטי שלא מתאים לישראל", אמרה אחת. "הניסיון מראה שזה לא עובד בישראל. לבנק ישראל יש כלים ברורים יותר שהוא יכול להפעיל מאשר פשוט לבקש", אמר אחר.

בבנק ישראל עצמו בטוחים שהשפה הרכה לא משקפת את המציאות. על פי מקורות בבנק, הרמיזה העדינה לכאורה היא בעצם איתות מפורש לבנקים שגם אם יבקשו לחלק דיבידנד, הם לא יזכו לאישור חלוקה לפחות עד הרבעון הרביעי ב2021. לטענתם, הבנקים יודעים שהפיקוח בוחן את צעדיהם מקרוב, והיחס שהם יזכו לו – אם בתחום ההקלות ואם בתחום אישור חלוקת דיבידנדים, יהיה קשור להתנהגות הבנק בהתאמה למטרות שהפיקוח על הבנקים שואף לקדם. בבנק לא פוסלים הפעלת כלים אגרסיביים יותר בעתיד, אם יראו בכך צורך.

למרות האמירות, בבנק ישראל לא מכחישים שהבנקים לא התנהגו על פי הציפייה בנושא המשכנתאות והמשיכו לגבות על משכנתאות ריביות גבוהות מתחום הציפיות של הבנק.

בתחום זה, הפיקוח אישר לבנקים להגדיל את רכיב הריבית המשתנה (פריים) במשכנתא, שהוא בהגדרה תנודתי יותר ולכן גם מסוכן יותר, אך בשנים האחרונות היה גם זול יותר. בפועל, הבנקים אכן שיווקו הלוואות בסיכון ריבית גבוה יותר, אך העלו את הגובה שלה (פריים פלוס מרווח נוסף), בלי להיטיב עם הציבור.

גם בתחום הזה בטוחים בבנק שההתבטאויות של הנגיד בנושא ישיגו את יעדן, גם אם לא באופן מיידי.

רגולטור צריך לייצר מרחבים של ודאות

התפקיד של הרגולטור הוא לקבוע כללים שמייצרים יציבות בסביבה העסקית, לא חוסר ודאות. ברמה הפשוטה ביותר, הפיקוח על הבנקים לא מוסמך לומר לבנקים כמה אשראי להעניק לציבור ובאיזה מחיר. לכן, הרעיון של שינוי התמריצים של הבנקים הוא הגיוני בבסיסו.

אלא שהבנקים כבר מקבלים הקלות דרמטיות. הריבית הנמוכה של בנק ישראל הופכת מורידה את עלות גיוס ההון של הבנק למעשה לאפס.

מעבר למרחב הרמיזות, האיתותים וההצהרות, קיים גם עולם של מנגנונים כלכליים מובנים, נטולי פניות ולא נתונים לפרשנות. במילים אחרות – ירחיבו אשראי – יקבלו הקלות. לא ירחיבו, לא יקבלו. ככה פשוט.​

אפשר להתווכח על תפקודו של השוק החופשי כהגיון בלעדי להקצאת אשראי בזמני שגרה, אבל בזמנים כמו מגיפה עולמית הוא ללא ספק מביא עמו בעיות. בשלבים הבאים של ההתאוששות המשק כולו נמצא בסיכון, ובכל זאת זקוק לאשראי כדי לחזור לפסים של צמיחה.  גם אם הבנקים יגיבו לאיום המרומז וישחררו אשראי, הם יעשו את זה בצורה המינימלית ביותר האפשרית מבחינתם מבלי לכרסם ברווחיות, שעד כה נותרה גבוהה גם בימי המגיפה. אולי הגיעה הזמן להתערבות קצת פחות מנומסת.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!