דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי י"ז באייר תשפ"ב 18.05.22
20°תל אביב
  • 22°ירושלים
  • 20°תל אביב
  • 17°חיפה
  • 20°אשדוד
  • 22°באר שבע
  • 27°אילת
  • 20°טבריה
  • 21°צפת
  • 22°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בנק ישראל

כלכלה / ריבית הפריים לא לבד: מצעד ההטבות שלא התגלגלו לציבור

נגיד בנק ישראל התאכזב מהבנקים, אבל זו אינה הפעם הראשונה שהוזלות שאמורות להגיע לציבור דרך גופים עסקיים נעלמות בדרך | פרשנות

נגיד בנק ישראל אמיר ירון (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

נגיד בנק ישראל כעס השבוע על הבנקים בטענה שלא גלגלו את ההטבה שנתן הבנק המרכזי, הרחבת מרכיב הפריים במשכנתא, לציבור. מבדיקה ראשונית עולה שההטבה שהייתה אמורה להוזיל את המשכנתאות לא הביאה לשינוי המיוחל, ורווחיות הבנקים נותרה כפי שהייתה.

אבל האם יש אכן סיבה להתפלא על כך שהכסף "נתקע" בבנק? תקדימים רבים בארץ ובעולם שמוכיחים שוב ושוב שגופים למטרת רווח אכן פועלים למקסום הרווח שלהם, ולא למקסום הרווחה של הלקוחות שלהם. הדבר היחיד שיש להתפלא עליו הוא הפליאה עצמה, מצד הרגולטור שציפה למשהו אחר. 5 סיפורים שאפשר היה ללמוד מהם לקח ומשרד ממשלתי אחד שניסה ליישם אותו:

1. האוצר הוריד מכס על הטונה, היבואנים גרפו את הרווחיות

משרד האוצר הוריד את המכס של יבוא שימורי טונה במספר פעימות. המהלך חיסל את תעשיית שימורי הטונה בישראל, העובדים הישראלים פוטרו, אך המחירים כמעט ולא ירדו. מי שגרף את הרווח היו היבואנים.

כל מה שהיו צריכים לעשות במשרד האוצר כדי לצפות את הכישלון זה להתייעץ עם משרד האוצר בעצמו, שהכלכלן הראשי שלו חשף כבר ב2015, את העלייה החריגה ברווחיות של יבואני מזון גדולים, למרות שמדובר במשק פתוח ותחרותי שפועלים בו המון יבואנים בכל מיני גדלים.

מפעל הטונה 'סטארקיסט' שבטירת הכרמל. המפעל נסגר המחיר נשאר (צילום: דוד ביטון)

2. משרד התקשורת חסך מיליונים לחברות הסלולר, והלקוחות התייבשו על הקו

אחד המשפטים המוזרים ביותר שיצאו ממשרד התקשורת התפרסם בתוצאות שימוע במאי 2018, לאחר קיצור שעות הפעלת מוקדי השירות של חברות הסלולר מ-13 שעות ביממה ביו חול ל-10 בלבד. בשימוע נכתב כי לפי נתוני חברת פלאפון הקיצור שעת הפעלת מוקד היא כ-17 אלף שקלים לפחות, כך שהקיצוץ בדרישות כולו אמור לחסוך כ-13 מיליון שקלים לשנה לכל רשת בחישוב גס. והמסקנה? "המשרד ציפה שחיסכון זה יושקע בשיפור רמת השירות במוקדים הטלפוניים, אך הסתבר שלא אלה הם פני הדברים".

כך, משרד התקשורת ציפה מחברות התקשורת לשפר שירות, בעוד הוא יצר להן מערכת תמריצים לדרדר אותו. במסמך אחר של המשרד, רמת שירותי הסלולר בישראל מושווית לעולם השלישי, רק שכחו לכתוב בגלל מי זה קרה.

3. ההוזלות נתקעו במכס

אחת הדרכים הקלות ליצור כותרות על הוזלת מחירים היא הסרת מכסים. מדובר במהלך שאינו דורש חקיקה, הוא קורה באופן מידי ומתבסס כביכול על נוסחה פשוטה: נוריד 10% מכס, ירד 10% מהמחיר. שר האוצר לשעבר משה כחלון היטיב לשווק החלטות על הורדת מכסים בכותרת 'נטו הוזלות'. אבל האם המשוואה אכן כל כך פשוטה?

בדיקה של הכלכלן הראשי במשרד האוצר את הורדת המכסים אחרי המחאה החברתית של 2011 מראה שלא בדיוק. ״מבדיקת השלכות הפחתות המכסים בשנים 2012‑2013 לא ניכרת השפעה משמעותית על יוקר המחייה״ נכתב בדו"ח הכלכלן. הסיבה לכך פשוטה: את המכס משלמים היבואנים, והתמריץ הבסיסי שלהם הוא "לשמור" את הקיזוז בעלויות אצלם. גם אם הוא עובר הלאה, הרווחיות יכולה להיבלע ברשתות השיווק. בין הורדת המכס למחיר עומדים שני שחקנים לפחות.

בתכנית של כחלון הוסר מטקסטיל מכס של 400 מיליון שקלים, ורק 100 מיליון ממנו הגיע לציבור. 300 מיליון השקלים האחרים נבלעו אצל שני שחקנים עסקיים – היבואנים ורשתות השיווק.

4. בארצות הברית חילקו פרס במקום קנס

המשבר הפיננסי העולמי שהחל בשנת 2008 נבע למעשה מפשע הונאה מבוזר. ראשיתו במתן משכנתאות ללווים עניים, עם סיכוי גבוה לכשל, ואז מכירת "מארזי משכנתאות" כאלו לקרנות השקעה, בנקים וגופים פיננסיים אחרים, ואף ביטוחים כנגד כשל בהחזרים מאותן הלוואות במינוף גבוה. בהונאה הזו השתתפו באופן מודע לפחות מאות אנשי פיננסיים, אך רק אחד מהם הועמד לדין.

לעומת זאת, הגופים הפיננסיים עצמם קיבלו כספי חילוץ ועוד השקעות הון אדירות במתנה מהממשלה, "כדי לשמור על יציבות המערכת".

המערכת הפיננסית ניצלה, אבל האזרח הקטן קרס. מיליונים פוטרו, איבדו את בתיהם ומחייתם והבנקים אפילו לא הילוו להם את רוב הכסף שפשוט קיבלו כמענקים. חלק מהשקעות תכנית החילוץ חזר לממשל ואפילו ברווח קטן, אך הבנקים שקיבלו מענקים דאגו לעצמם ולא ללקוחות. לאחר קבלת המענקים, טען ג'יימי דיימון, מנכ"ל הבנק צ'ייס, "בכלל לא נזקקנו לכספי חילוץ. לקחנו את הכסף רק כי שר האוצר התעקש". בכך נרשם פרק מרהיב בהיסטוריה של מדינה קפיטליסטית שמנהיגה סוציאליזם פרוע ולעשירים בלבד.

5. הכסף נשאר בשוק ההון

משבר הקורונה היכה בכל כלכלות העולם בחודש מרץ וגרם לקריסה עצומה בשווקי המניות בארצות הברית. האבטלה המשיכה לגאות, והכלכלה הריאלית ממשיכה לשרוד אך בקושי.

לצד המענקים הישירים של הממשלה בארה"ב, עשה הפדרל ריזרב בארה"ב מה שהוא עושה כבר עשור, ובעוצמה מוגברת: שפך כסף לשוק ההון, על ידי ריבית אפסית והרחבה כמותית. אלא שכפי שמראה העשור האחרון רוב הכסף נשאר בגופים הפיננסים ובסביבתם, ורק פירורים מגיעים לכלכלה הריאלית. לבנקים יש אינטרסים משלהם – כמו לתעדף מתן הלוואות ומענקים למי שכבר חייב להם כסף, מאשר לעסקים שעד עכשיו בכלל לא היו בחובות.

בנובמבר, במרחק אלפי קילומטרים מהבנקים האמריקאים הבנקים הישראלים נקטו בשיטה דומה, ואישרו הלוואות ל30% בלבד מכמות הכסף שישראלים ביקשו ללוות במשבר הקורונה.

במשרד הכלכלה ניסו ללמוד לקח

במשרד הכלכלה עשו את הבלתי ייאמן, ובדקו בשטח מה עשו יבואני מזון שקיבלו הטבות. לאחר שמצאו שרמי לוי מכרה בשר במחיר שגבוה ב67% מהמחיר אליו התחייבו, המשרד בחר לחלט עירבון בגובה 2.6 מיליון ש"ח.

זו אולי טיפה בים, ואולי ההפרה עדיין משתלמת, אבל העיקרון הוא החשוב – בניגוד למיתוס הקפיטליסטי, אי אפשר לטפטף כסף על גופים עסקיים, לעמוד מהצד ולקוות שהכסף יתגלגל מעצמו אל הציבור, אם כתוצאה מאלטרואיזם בלתי קיים, או אפילו במסגרת שוק שנחשב לתחרותי.

ואם לתת מענקים לגופים עסקיים, ואז לפקח עליהם, ולוודא שהציבור באמת מקבל את מה שהוא אמור, נהיה מסובך מדי, אפשר לחזור לשיטה הוותיקה והנשכחת בה גופי מדינה דואגים לאזרחים באופן ישיר, או לחילופין – אופציה ציבורית שתקבע את רצפת המחיר.

לציבור, בכל מקרה, מוטב להסתמך על החלטות מדיניות מחייבות במקום על טוב ליבם של העסקים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!