אתרי הנופש מלאים. השיחות סביב שולחן הסדר אולי עסקו כבר פחות במגיפה ובסגרים, ויותר בחופשה הבאה. יש תחושה באוויר שהמשבר חלף. אבל עבור 251 אלף ישראלים, המשבר עדיין פה ומסע החזרה לשגרה רק מתחיל.

על פי נתוני שירות התעסוקה מהחודש האחרון, 561 אלף דורשי עבודה עדיין רשומים בלשכת התעסוקה. 310 אלף מתוכם רשומים בחל״ת, כלומר יש להם מעסיק אליו הם משויכים, וסיכויי חזרתם לעבודה נחשבים לגבוהים. לרבע מיליון ישראלים אחרים אין נכון לעכשיו מעסיק לחזור אליו.

על פי הערכות של מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, אחרי הגל הראשון של החזרה לעבודה יישארו כ-350 אלף מובטלים שלא יחזרו כל כך מהר לשוק העבודה. גם במשרד האוצר מעריכים שההתאוששות של שוק התעסוקה תיקח בין 4 ל-5 שנים. הערכות דומות נשמעו מכיוון הביטוח הלאומי.

מנהל מחלקת המחקר של שירות התעסוקה, ד"ר גל זהר העריך ש״לאחר הפסח אנו צפויים לראות גל מאסיבי נוסף של חזרה לעבודה, ועוד מספר גלי חזרה קטנים״. אבל גם הוא מעלה את החשש שדורשי העבודה שלא בחל״ת יתקשו לחזור לשוק העבודה.

מי הם דורשי העבודה שנותרו בינתיים בחוץ?

עובדים בשני ענפים סובלים יותר מהאחרים על פי סקר של הלמ״ס: עובדי המזון והאירוח, ועובדי ענף התרבות. יותר מחצי מהעובדים בשני הענפים האלה דיווחו על היעדרות מהעבודה במהלך השבוע האחרון. רובם המכריע ציינו שהסיבה להיעדרות היא מגפת הקורונה. ניתן להעריך שענפים אלה מאכלסים חלק גדול מהעובדים שנמצאים עדיין בחל״ת. חלקם כנראה יהיו בגל עליו מדבר ד״ר זהר וחלקם יגלו שהגל עבר והם עדיין מחוץ למעגל העבודה.

הענף השלישי שנפגע במשבר הוא ענף המלונאות. החזרת המשק לפעילות לפני חג הפסח הגיעה למלונאים בדיוק בזמן. הם דיווחו על תפוסה כמעט מלאה בחג, וצפי אופטימי להזמנות לקראת הקיץ. לטענתם, מרבית העובדים בענף כבר חזרו לעבודה.

מי עוד צפוי להישאר בחוץ? אפשר להעריך שאלה יהיו החוליות החלשות ביותר בשוק העבודה. 35 אלף עובדים מעל גיל 60 רשומים בלשכות התעסוקה, וספק אם יימצא לרובם מקום עבודה חדש. אליהם יצטרפו עובדים צעירים שעבדו במשרות זמניות, ותושבי היישובים הערביים שם על פי רוב נרשמו שיעורי אבטלה גבוהים.

מרעיונות יפים שנזרקים בכנסים, למדיניות 

אם היתה בישראל ממשלה נבחרת ומתפקדת, היא היתה יכולה להתייחס לפילוח נתוני המובטלים כפי שמנתח אותם שירות התעסוקה; ולנסות לתת מענה לאותם רבע מיליון ישראלים שעבורם משבר הקורונה עשוי להמשך עוד חודשים, ואולי אף שנים.

הכשרות מקצועיות, רשת ביטחון סוציאלי, הארכת הזכאות לחל״ת, השקעה ציבורית בענפים עתירי עבודה, כל אלה רעיונות מוכרים שנזרקים לאוויר בדיונים ובכנסים. את כל זה צריך להפוך להחלטת ממשלה, מתוקצבת, מתוכננת עד הפרט האחרון.

בכנס שנערך מוקדם יותר החודש הסביר יו״ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, שרשות התעסוקה לא יכולה ולא צריכה לרדוף אחרי 300 אלף מובטלים (כדי לבדוק אם הם מסרבים להיכנס למשרות). הוא צודק. אבל אם רשות התעסוקה, יחד עם זרועות הממשלה האחרות יוכלו להציע למובטלים אופק אמיתי, הן לא יצטרכו לרדוף אחריהם. דורשי העבודה יגיעו בעצמם.

המדינה חייבת להתחיל לפעול לחזרה לתעסוקה מלאה. אבל בינתיים נראה שכל המערכות מכוונות לסבב בחירות נוסף.