דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי ל' בסיון תשפ"ב 29.06.22
26°תל אביב
  • 21°ירושלים
  • 26°תל אביב
  • 25°חיפה
  • 26°אשדוד
  • 25°באר שבע
  • 36°אילת
  • 28°טבריה
  • 22°צפת
  • 25°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

פרשנות / 5 נתונים שמציגים תמונה אחרת של שנת הקורונה

השכר, החיסכון, הרווחים, והמשכנתאות: נתוני האמת של שנת הקורונה החלו להתפרסם בשבועות האחרונים, והפערים מתחדדים

נמל תעופה בן גוריון (צילום: פלאש90)
יונתן קירשנבאום

מספר רב של נתוני האמת על כלכלת שנת 2020, שנת הקורונה, התפרסמו בשבועות האחרונים, והם מציגים את הפגיעה של המגיפה באור אחר ממה שנראה היה בהתחלה. אחרי התפוגגות ההלם הראשוני של פרוץ המגיפה שפגע בכולם בצורה שווה למדי, התפצלה כלכלת ישראל לשתיים: האזור המושבת ומוכה הקורונה, ואזור ה"עסקים כרגיל" בו מלבד העמידה בהנחיות, הקורונה הכלכלית לא הורגשה.

ניתוח של מספר אינדיקטורים כלכליים מראה שעל אף משבר האבטלה והסגרים, חלק מהציבור הישראלי כמעט ולא הרגיש את המשבר בכיס, וחלקו אפילו נהנה מעלייה משמעותית בשיעור החיסכון.

זינוק השכר הממוצע: השכר הממוצע במשק זינק בשנת 2020 בלא פחות מ-7%, לעומת רק 3% ב-2019 ו-3.6% בשנת 2018. הנתון אולי נשמע מוזר, אבל דווקא אין בו שום הפתעה- השכר הממוצע מחשב רק את השכר של העובדים המועסקים, ולא לוקח בחשבון את הקצבאות של אלו שהוצאו לחל"ת או פוטרו. בגלל שעובדים בעלי שכר נמוך סבלו מהוצאה לחל"ת בשיעור גבוה בהרבה, ובמעגל התעסוקה נשארו שיעור גבוה יותר של בעלי הכנסנה גבוהה, השכר הממוצע עלה.

מתרגלים לקורונה,גביית המסים הישירים חזרה לשגרה (נתונים: משרד האוצר, עיצוב: אידאה)

נתון שמשלים את התמונה הוא הכנסות המדינה ממסים על הכנסה (מסים ישירים): למרות האבטלה גדולת הממדים, נתוני הגבייה כמעט לא נפגעו. רבים מהמפוטרים ככל הנראה היו מתחת למדרגות המס הנמוכות ביותר.

גידול בחסכונות: ישנם עדויות לכך שהיעדר הפגיעה התעסוקתית דווקא במשקי הבית החזקים יותר במשק, בשילוב עם הסגרים שהגבילו את יכולתם לצרוך, הביא לעלייה ניכרת בחסכונות של אותם משקי בית. בבנק הפועלים, למשל, מדווחים על עלייה של לא פחות מ-15.7% בפקדונות העו"ש של משקי בית בשנת 2020. לעומת זאת, בסקר החוסן האזרחי בתקופת משבר הקורונה מחודש נובמבר של הלמ"ס דווח כי 42% מהנשאלים העידו כי חלה החמרה במצבם הכלכלי, מה שמעיד על כך שמהגידול המרשים בחסכונות נהנו דווקא החזקים יותר.

הירידה החדה בצריכה הפרטית נגרמה במידה רבה בגלל היעדר האפשרות לצרוך. חלק מהכסף שאמור היה לשמש לצריכה עבר לחסכון. שינוי בצריכה הפרטית ב-2020 לפי רבעונים. (עיצוב: אידאה)

הביקוש למשכנתאות עלה: עוד סממן שיכול להעיד על פגיעה בלתי שוויונית של משבר הקורונה הוא ההשפעה של המשבר על דפוסי הצריכה של הציבור הישראלי. את הדוגמא הברורה ביותר למגמה הזו אפשר לראות בשוק המשכנתאות, שלא רק שהאט- אלא צמח בשיעור של 8.6% בשנת 2020- לעומת 7.7% בשנת 2019. הביקוש הגבוה למשכנתאות מצביע על זה שאותו פלח אוכלוסייה שנוטל הלוואות לדיור- משקי בית מבוססים יותר- נפגעו פחות, או לפחות לא מספיק כדי לגרום להם שלא להמשיך להביא לביקוש גבוה בשוק המשכנתאות.

החסכון לטווח ארוך לא נפגע: שוק ההון משקף גם הוא את העובדה שהעשירים יותר דווקא לא נפגעו מדי מהמשבר. מניתוח שפרסם לאחרונה בנק ישראל עולה כי על אף הקלות המס שניתנו לחוסכי קרנות ההשתלמות בחודש מרץ, מעט מאד מהחוסכים נדרשו לממש את ההטבה ולמשוך את כספי החסכונות שלהם. הסיבה, על פי בנק ישראל, היא שמרבית המחזיקים בחסכונות מסוג זה הם בחמישוני ההכנסה העליונים, וכי האדישות היחסית שהפגינו החוסכים מצביעה על כך שעל אף המשבר, לא עלה צורך בקרב אוכלוסיות אלו לשבור חסכונות. "בחינת האוכלוסיות שנפגעו מהמשבר ריאלית מול האוכלוסיות המחזיקות חיסכון בגופים המוסדיים מעידה שמאפייני המשיכה מתיישבים עם אופי המשבר הנוכחי" כותבים בבנק ישראל.

הרווח של בעלי החברות גדל: גם בקרב אלו שלא נפגעו מהמשבר קיימים פערים גדולים כמובן. אחד הנתונים שמצביעים דווקא על הרווחים הגדלים של העשירים ביותר בישראל הוא ניתוח מרכיבי ההכנסה הלאומית של הלמ"ס- הנתון שממנו מחשיבים את נתון התוצר. מניתוח הנתונים עולה כי בשנת 2020 חלה ירידה קלה בהיקף ההכנסה שמהווה "תמורה לעבודה", או במילים אחרות משכורות. בשנת 2015 עמד שיעור ההכנסה הלאומית שהיווה הכנסה של שכירים בישראל על 67% מכלל ההכנסות. לעומת זאת, בשנת 2020, רק58% מההכנסות היוו משכורות.

מרכיבי ההכנסה הלאומית (מקור: הלמ"ס, סיכום חשבונות לאומיים 2020).

עם זאת, מה שמעניין הוא דווקא הגידול המשמעותי בסעיף הרווח התפעולי- רווחים של חברות שמייצגים את רווחיהם של הבעלים או בעלי המניות, או במילים אחרות את ההכנסות מהון של העשירים ביותר בישראל. לעומת 27% בלבד בשנת 2015, גדל נתון זה ל-32% מסך ההכנסות בשנת 2020. כך, נראה שבזמן שחלק גדול מהשכירים העניים יותר סבלו מפיטורים והוצאה לחל"ת, דווקא בעלי השליטה בחברות במשק נהנו מגידול בהכנסותיהם מהון.

בינתיים, הסיוע איזן חלק ניכר מהפער

ובכל זאת, על פי נתוני הביטוח הלאומי, מדד ג'יני (מדד אי השוויון) בישראל ירד בתקופת הקורונה ב-0.1% הסיבה לכך היא ההתערבות המאסיבית של הממשלה, שהרחיבה את רשת הביטחון באופן דרמטי כדי לתמוך במי שנפגע ממשבר האבטלה, וכדי לעודד המשך תעסוקה. מהנתונים של הביטוח הלאומי עולה כי ללא התערבות הממשלה, מדד ג'יני דווקא היה מזנק ב-7.8%. מהפערים האלו אפשר לראות בבירור שללא הסיוע, החלשים במדינת ישראל היו משלמים מחיר עצום על המשבר, בעוד שהחזקים היו ממשיכים ליהנות מביטחון יחסי, גם בעיצומה של המגיפה.

אבל גם הסיוע הישיר לא יכול לכסות על הפערים שנוצרו, בין מי שאיבד את מקום עבודתו לצמיתות ונאלץ להסתמך על סיוע ושחיקת חסכונות, לבין מי שהמשיך כרגיל ואפילו צבר חסכון קטן בחשבון בנק. כדי להתמודד עם פער זה נדרשת מדיניות יציאה מהמשבר, שהממשלה הנכנסת תצטרך לגבש.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!