דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי ב' בתמוז תשפ"ב 01.07.22
28°תל אביב
  • 25°ירושלים
  • 28°תל אביב
  • 24°חיפה
  • 25°אשדוד
  • 26°באר שבע
  • 31°אילת
  • 28°טבריה
  • 23°צפת
  • 28°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

חלק מהציבור חסך הרבה כסף בקורונה. השאלה מה יקרה אתו עכשיו

בעולם מכנים אותה שאלת "3 טריליון הדולר" | בישראל מתרבים הסימנים כי ההגבלות על המשק השאירו לחלק מהישראלים הרבה כסף בחשבון הבנק | השאלה הגדולה: האם החסכונות יהפכו למקדם פערים או למנוע צמיחה? | פרשנות

חבילת שטרות של 100 שקל (צילום אילוסטרציה: נטי שוחט/פלאש90)
יונתן קירשנבאום
טל כספין

ישראלים רבים ספגו מכה כלכלית אנושה במשבר הקורונה, אבל חלק לא מבוטל מהציבור דווקא נהנה מעלייה בחסכונות, כיוון שהגבלת הפעילות הכלכלית הביאה לירידה חדה ויוצאת דופן בצריכה הפרטית. נתונים שמתחילים להצטבר מצביעים על עליה גדולה בחסכון הלאומי – מאות מיליארדי שקלים שנמצאים בחשבונות הבנק של הציבור. תופעה זו אינה ייחודית לישראל, ובעולם כבר כינו אותה "שאלת 3 טריליון הדולר": מה הציבור יעשה בכסף שהצטבר, והאם הוא יסייע ליציאה ממשבר הקורונה?

הכסף נשאר בחשבון

שנת 2020 אמנם הסתכמה בירידה של 9.5% בצריכה הפרטית בישראל, אבל מדובר במידה רבה בתוצאה של ההגבלות שהוטלו על הפעילות הכלכלית בעקבות המשבר הבריאותי, ופחות בגלל פגיעה ביכולת הציבור לקנות. הפגיעה בהכנסות התרכזה בעשירונים הנמוכים, בעוד שבעבור רבים ברגע שהקורונה נכנסה ל'שגרה', המשכורת המשיכה להגיע כרגיל.

שינוי בצריכה הפרטית לנפש 2020-2015 (עיצוב: אידאה)

שינוי בצריכה הפרטית ב-2020 לפי רבעונים. (עיצוב: אידאה)

בעוד חלק מהציבור צובר חסכונות, לשליש מהציבור אין כסף זמין בכלל לפי סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה. עוד לא פורסמו ניתוח של החיסכון לפי עשירונים, אבל מדובר ככל הנראה בבעלי ההכנסה הגבוהה יותר, שהצליחו לשמור על מקום העבודה ולעבוד מהבית, ובמקביל נמנעו מהוצאות גדולות כמו טיסות לחו"ל, חופשות ורכישות גדולות לבית. הדבר נכון גם לחלק מהחברות שהמשיכו לפעול במהלך הקורונה על ידי עבודה מרחוק, ונמנעו מהשקעות מתוכננות או חדשות.

את התוצאה אפשר לראות בבירור בדוחות הכספיים של שני הבנקים הגדולים, שהתפרסמו בשבוע שעבר. בבנק לאומי גדל סעיף "פיקדונות הציבור" ב-19.6% בין סוף שנת 2019 ל-2020: גידול של 73 מיליארד שקלים. בבנק הפועלים חלה עלייה של 15.7% בפקדונות הלקוחות הפרטיים בשנת 2020, גידול של 29.7 מיליארד שקלים.

על פי הלמ"ס, בשנת 2020 שיעור החיסכון הפרטי, שכולל לא רק את חסכנות משקי הבית אלא גם את אלו של החברות, הגיע במהלך שנת 2020 ל-25.9% מתוך סך ההכנסה הפנויה, לעומת 18% בשנת 2019.

שאלת 3 טריליון הדולר

לא מדובר בנתון חריג לעומת מדינות אחרות בעולם. בארה"ב זינק שיעור החיסכון הפרטי לרמת שיא של 33.7% בחודש אפריל, בזמן הסגרים הראשונים וכתוצאה מהמענקים האוניברסליים בתכנית החילוץ הראשונה, כשבחודש זה על פי הבנק הפדרלי קפצו החסכונות מרמה של 13.4% לרמה של 20.5%. בגרמניה הגיע החיסכון הפרטי ל-20.3% ברבעון השני, לעומת 10.7% בשנת 2019, ונשאר גבוה, ברמה של 17.7%, גם בסוף שנת 2020.

גם במקומות אחרים בעולם שואלים האם ההון שהצטבר בחשבונות האנשים יסייע ליציאה מהמשבר. העיתון הכלכלי האקונומיסט פרסם השבוע מאמר שכותרתו: "שאלת 3 טריליון הדולר: הצרכנים בעולם יושבים על ערמת מזומנים. האם הם יבזבזו אותם?" כדוגמה מביאים במאמר את מלחמת העולם השנייה, שם חסכונות שצבר הציבור האמריקני בזמן המלחמה שיחקו תפקיד בשגשוג הכלכלי של אחרי המלחמה.

שיעור החסכונות מתוך סך ההכנסה הפנויה בארה"ב (גרפיקה: אידאה)

במאמר מציעים הכותבים אבחנה מעניינת: אם הכסף נתפס כ"הכנסה", הציבור ימהר יותר לבזבז אותו. אם הוא נתפס כ"עושר", יעדיף הציבור לשמור אותו אצלו. בהקשר זה, הם מציינים, כסף שמגיע כתוצאה מתכניות תמריצים כמו בארה"ב נתפס בקלות יותר כהכנסה, לעומת כסף שמגיע כתוצאה מקיצוצים בהוצאות.

מנוע פערים או מנוע צמיחה

לשאלת החסכונות שני צדדים: מצד אחד מדובר כאמור באחד ממנועי הצמיחה ליציאה מהמשבר. מנגד, היא משקפת פערים חברתיים כלכליים גדולים, שיכולים להתעצם ביציאה מהמשבר. על רקע זה גם מתחדשת לאחרונה הקריאה למסות עשירים ובעלי הון: לאו דווקא כדי "לשלם על הקורונה", אלא כדי לצמצם פערים כלכליים חברתיים שתיצור המגיפה ועלולים להישאר עמנו שנים רבות.

בשבועיים שחלפו מאז סוף הגבלות נרשמה מגמת עלייה עקבית בעסקאות בכרטיסי אשראי, מה שמעיד על התאוששות הצריכה הפרטית. בבנקים מביעים אופטימיות שנובעת מקצב ההתחסנות המהיר, והחזרה של המשק לפעילות סדירה. "אנו צפויים לראות בחודשים הקרובים המשך עלייה בצריכה הפרטית, שמתבססת על החסכונות שנצברו בתקופת הסגרים, ובעיקר בתחומים שפעילותם לא התאפשרה בשנה האחרונה כמו בתי מלון, מסעדות ושירותי פנאי ותרבות" אומרים בבנק הפועלים.

לצד האופטימיות, קיים חשש שהביקוש הגבוה יביא לעלייה ברמת האינפלציה – עליית מחירים. בשבועיים האחרונים, מאז החזרה למסחר, התייצבו הציפיות לאינפלציה ברמה של 1.7% ל-10 שנים, עדיין נמוכה, אבל גבוה מזו שהייתה עד כה. בשוק ההון חוששים שהשילוב בין רמות חיסכון גבוהות, תקופה ארוכה של חוסר פעילות כלכלית והסרה פתאומית של ההגבלות על הפעילות הכלכלית עלולות להביא לזינוק במחירי השירותים שהיו עד עכשיו מוגבלים, כמו תיירות, מלונאות ונופש.

הסכנה הגדולה יותר היא עליית מחירים המתבססת על מצבו הכלכלי של חלק קטן מהציבור: אם ההיצע יקטן בעקבות המגיפה, והביקוש של אנשים שהחזיקו חסכונות, בעיקר למוצרי יוקרה, יהיה גבוה, המחירים עלולים לטפס. יש לציין שהיציאה מהסגר הראשון אמנם הביא לזינוק בצריכה של 39.8%, אבל לא לעליות מחירים כפי שחששו רבים.

בבנק הפועלים דווקא מעריכים שהחזרה לפעילות כלכלית, על אף רמות החיסכון הגבוהות, לא תוביל לזינוק באינפלציה. "בשלב זה קשה לדעת אם מדובר בעליית מחירים חד פעמית שהיא תיקון לירידות המחירים בתקופת הסגר, או שאינפלציה גבוהה תלווה אותנו בשנים הקרובות" אומרים בבנק, אבל מוסיפים כי "הסבירות שהאינפלציה תעלה בישראל לרמה של ארה"ב (תחזית של כ-2.5% לשנת 2021) נראית נמוכה".​

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!