דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון ו' באייר תשפ"א 18.04.21
26°תל אביב
  • 28°ירושלים
  • 26°תל אביב
  • 26°חיפה
  • 22°אשדוד
  • 26°באר שבע
  • 25°אילת
  • 20°טבריה
  • 26°צפת
  • 25°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מטבעות קריפטו

ויזה בונה את הגשר בין הקריפטו למטבעות הממשלתיים

הודעת ויזה שתאפשר תשלומים במטבע הקריפטו USDC הקפיצה את ערכו של הביטקוין | על הקשר בין מטבעות הקריפטו למטבעות הצמודים לדולר ואיך כל זה משפיע על הסביבה | פרשנות

ויזה וביטקויין (צילום אילוסטרציה: Primakov / Shutterstock.com)
ארז רביב

חברת ויזה הודיעה בשבוע שעבר על התמיכה בתשלומים במטבע הקריפטו USDC, מטבע וירטואלי מסוג סטייבלקוין שערכו צמוד לדולר האמריקאי . כתוצאה מהודעה זו, ערך הביטקוין עלה בחדות לרמה של 60,000$ ומאז ירד מעט ל-57,200$.

כיצד קשורה פעולה הנוגעת למטבעות קריפטו צמודים המוכנים "סטייבלקוינס" כמו USDC לערכם של מטבעות קריפטו "פרועים" כמו ביטקוין? התשובה הפשוטה היא שככל שהמערכת הפיננסית המסורתית יוצרת דרכי גישה נוחות בין כסף ממשלתי למטבעות קריפטו, הביקוש למטבעות קריפטו עולה ואיתו גם ערכם הכספי. ככל שיהיה קל יותר להמיר מביטקוין לדולר כך ערכו יעלה.

"סטייבלקוינס"  המטבע שבין כסף ממשלתי למטבעות הקריפטו

מטבע "קריפטו" הוא בעצם מערכת תשלומים שמבוססת על תוכנות ארנק, שמאחסנות כסף דיגיטלי ומערכת סליקה, שמאפשרת לשלם מארנק אחד לארנק אחר תמורת עמלה קטנה. לכל ארנק יש כתובת גלויה, שניתן לפרסם בדרך כלל ללא חשש לצורך קבלת תשלום. רק לבעלי הארנק יש סיסמא פרטית וסודית, שמאפשרת להורות על ביצוע תשלומים מתוכו.

מטבעות קריפטו כמו ביטקוין נוצרים בתהליך של כריה שיעקרו חישוב מסובך הדורש כח מחשוב מאומץ שמייצר 'בלוק' חדש, יחידת רישום ביומן מבוזר הכוללת כל שרשרת התשלומים שבוצעו עד לאותה הנקודה (בלוקצ'יין). כך, מטבע קריפטו 'קלאסי' לא מאופסן בחשבון בנק אלא ביומן מבוזר עם קוד גישה פרטי. השימוש במטבע לצורך רכישות של מוצרים בני קיימא הינה אפסית, אך ניתן לסחור בו בזירות מסחר מרכזיות שקמו במיוחד לשם כך.

"סטייבלקוינס" הם מטבעות קריפטוגרפיים שנועדו להיות "מטבעות יציבים" שערכם צמוד לערך של נכס אחר. הפופולריים שבהם צמודים לדולר אמריקאי. מי שמנפיק אותם מתחייב להנפיק מטבע יציב בודד כנגד כל דולר שיקבל ולקנות אותם בחזרה תמורת דולר ככל שיתבקש. עד כה הונפקו כ-11 מיליארד USDC השווים כ-11 מיליארד דולר.

מערכת מטבע כזו היא בעלת תלות כפולה. מחד, היא תלויה בבנק רגיל, שמאחסן בחשבון מרכזי את הדולרים שנגבו מהלקוחות. במקרה של USDC, היא תלויה גם ברשתות מחשבים שמייצרים את אותו בלוקצ'יין, רישום התשלומים שנעשו מארנק לארנק ביומן מבוזר. גם במקרה של USDC, היצירה והעדכון של בלוקצ'יין מחייבים מאמץ חישובי גדול במיוחד שצורך הרבה מאוד חשמל.

השימושים התיאורטיים האפשריים ב-USDC הם רבים מאוד. הם כוללים אחסון ושליחת כסף ברחבי העולם במהירות בעמלות נמוכות מעמלות בנקאיות. בעתיד הם עשויים לאפשר שירותי בנקאות מלאים כמו הלוואות בריבית, ללא בנק. עם זאת, השימוש היחידי כמעט עד כה ב-USDC הוא העברתו לחשבון בזירת מסחר למטבעות קריפטו ורכישת מטבעות קריפטו כמו ביטקוין בתמורה לUSDC ולהיפך.

הרגולטורים לא מפקחים על הקריפטו

כיום אין כמעט שום רגולציה על עסקאות המרה של שני מטבעות קריפטו זה בזה. הסיבה היא שרגולטורים פיננסיים ברחבי העולם מתמקדים בעיקר בצמתים שבהם ממירים בין כסף ממשלתי מקובל למטבע קריפטו ולהיפך.

מטבעות הקריפטו כבר אינם רק קוד תוכנה שמקודם על ידי חבורה מצומצת של מביני עניין, אלא תעשייה רב שכבתית שממומנת במיליארדי דולרים, וכוללת יצרניות מחשוב, המוני סטארטאפים וסוכנים פיננסיים מתווכים, ולכל אחד מהם אינטרס מעט שונה משל האחרים.

מיזמי כריה עסקיים נדרשים לקנות ציוד מחשוב יעודי, לשלם חשמל ושכירות ומשכורות לעובדים. את כל אלו אי אפשר לעשות במטבעות קריפטו, אלא בכסף ממשלתי.

המודל העסקי של מרבית השירותים הקשורים במטבעות קריפטו מבוסס על עמלות והרווחים נגזרים מגודל המחזור. במלים אחרות, יותר מסחר בקריפטו שווה יותר עמלות ויותר רווחים. לכן, כל "צנרת" חדשה שנפתחת מעולם הפיננסים הוותיק לכלכלת הקריפטו, רומזת על עלייה במספר הצפוי של עסקאות במטבעות קריפטו, לפחות בטווח הקצר.

הרגולטורים הפיננסיים כמו בנקים מרכזיים וגם גופים כמו VISA קובעים כללים להתייחסות לכלכלה הזו. עד כה, הנטיה שלהם הייתה לא להכיר במטבעות קריפטו בתור כסף רגיל. לכן, קשה עד בלתי אפשרי לקנות לחם, אופניים או דירה או לשלם חשמל באמצעות ביטקוין.

גם חברות הכריה עצמן זקוקות לחשבון פעיל בזירת מסחר בו ניתן להמיר את יתרות הקריפטו שצברו לכסף רגיל. לאחר ההמרה, הסכום המתקבל מתחלק בין תשלום חשבונות חשמל, מימון התחזוקה והציוד ורווח הנקי.

VISA בונה מעקף מהקריפטו למטבעות הממשלתיים

רוב הרגולטורים מכירים בקריפטו בתור נכס פיננסי ולכן הם מתירים את הסחר בקריפטו בפני עצמו.  הרגולטורים חותרים לנטרל מאפיינים של סודיות ואנונימיות של המסחר הזה בצמתים שבהן קריפטו מומר למטבעות ממשלתיים. שם, בזירות המסחר, הרגולטור יכול לכפות חובת הזדהות ותשלום מס רווחי הון. הרגולציה נועדה לצמצם את השימוש בקריפטו להלבנת הון מפעילות פלילית, התחמקות ממס ומימון טרור.

כשויזה, חברה בעלת מוניטין עולמי, פותחת חיבור לעולם הקריפטו שעוקף את זירות המסחר היא מזמנת זרימה מהירה בין כסף ממשלתי מקובל מרחבי העולם ל-USDC כתחנת ביניים וממנו הלאה לזירות מסחר שבהן ניתן להמיר USDC  לביטקוין ולמטבעות קריפטו אחרים. החיבור הזה הופך את הביטקוין למטבע שניתן יחסית בקלות לתרגם לכח קניה ממשי בחנות שבפינת הרחוב.

הצעד של ויזה, יכול לבשר על אפשרות מהפכנית. עד היום, חלק משמעותי משערי הכניסה לתוך כלכלת הקריפטו היו קלים כלפי פנים וקשים כלפי חוץ. כלומר, די קל למצוא מתווכים שמקבלים שקלים או דולרים וממירים אותם לקריפטו תמורת עמלה בשקלים או דולרים. הקושי הוא בכיוון ההפוך. להמיר קריפטו  חזרה לשקלים או דולרים. גם הבנקים לא ממש ששים לטפל בכספים שנוצרו כרווחי קריפטו.

הצעד של ויזה עושה את הדרך בחזרה לכסף מקובל לפשוטה יותר. כך למשל, מי שהימר על מטבע קריפטו והצליח להמיר אותו ל-USDC ברווח, יוכל לשלם ב-USDC על מוצרים ושירותים דרך המערכת של ויזה, שתשלם לבעלי העסקים בכסף רגיל. כמו בכסף רגיל, VISA  תגבה מבית העסק עמלת סליקה ומהלקוח היא תגבה עמלת המרה בין מטבעות.

כל עליה בערכם של מטבעות קריפטו מסכנת את הסביבה

רוב כלכלת הקריפטו מבוססת על צריכת אנרגיה עצומה של תהליך הכריה. בשונה ממערכות בנקאיות רגילות, ככל שמצרפים עוד ציוד מחשוב לרשת קריפטו היא נעשית פחות יעילה מבחינה אנרגטית ומלבד לצריכת החשמל העצומה היא מייצרת פסולת אלקטרונית בהיקף גדול של ציוד כריה שמתיישן במהירות.

להערכת אלכס דה וריס, כלכלן העוקב אחר צריכת האנרגיה של כלכלת הקריפטו,, סליקת תשלום בודד ברשת הביטקוין נכון להיום גורמת לפליטת גזי חממה בשיעור הגבוה פי 893,000 מסליקת תשלום רגיל ברשת ויזה. לפי דה וריס, כשמחיר הביטקוין מגיע לרמה של 60 אלף דולר לביטקוין, צריכת החשמל של כריית המטבע צפויה לעבור את צריכת החשמל של כל שאר שרתי המחשוב בעולם.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות