"הענקת הפרס ביום זה ממחישה כי עצמאותה של מדינת ישראל, צמיחתה ושגשוגה נשענים על יתרונה האיכותי החשוב ביותר: האנשים. האנשים אשר מוחם היצירתי כובש עוד פסגה ועוד יעד, האנשים אשר שאפתנותם וסקרנותם פורצות להם, ולכולנו, דרך בעולם כולו", כך אמר הערב (חמישי) שר החינוך יואב גלנט בטקס הענקת פרסי ישראל. הטקס, שנועל את אירועי יום העצמאות צולם גם השנה מראש.

הטקס נערך השנה בצל מחלוקת משפטית על בקשת שר החינוך יואב גלנט לבטל את הענקת הפרס במתמטיקה ובמדעי המחשב לפרופ' עודד גולדרייך, אחרי שזה חתם על עצומה שקראה לאיחוד האירופי שלא לשתף פעולה עם אוניברסיטת אריאל. סערה נוספת שהתלוותה לטקס השנה אירעה בחודש שעבר, כשיו"ר זק"א יהודה משי ויתר על הפרס שהיה אמור להיות מוענק לו בקטגוריית מפעל חיים, בעקבות פרסום טענות המייחסות לו לכאורה ביצוע עבירות מין.

גלנט הוסיף כי "אני מבקש להודות לכם, כלות הפרס וחתני הפרס, על שנים ארוכות של תרומה ועשייה למדינה ולחברה. בשם כלל אזרחי מדינת ישראל, בשם ממשלת ישראל, בשם מערכת החינוך הישראלית ובשמי, אני מאחל לכם עוד שנים טובות ורבות של יצירה וּצמיחה".

"מי שסבור כי ניתן להיות חזקים לאורך זמן כלפי חוץ בעודנו מפולגים וחצויים פנימה, חוזה בשגיונות שווא", אמר השר, "כמה חשוב שנזכור כולנו: לא כל יריב הוא בוגד או אויב, לא כל מה שאינו טוב – הוא בהכרח רע, לא כל מי שאינו בעדנו – בהכרח רוצה ברעתנו. המשותף ביננו רב על המפריד. הרוח המאחדת והממלכתית המאפיינת מדי שנה את יום הזיכרון ואת יום העצמאות – הרוח הזוֹ יכולה וּראויה להישמר גם אחריהם".

הבמאית מיכל בת אדם, שקיבלה את פרס ישראל בתחום אמנות הקולנוע, הביעה ביקורת פומבית על ההחלטה שלא להעניק את הפרס לפרופ' גולדרייך. "אני מאוד שמחה לקבל את הפרס, ואני מאוד עצובה שאנחנו ארבעה וארבע הערב, בגלל שחסר כאן זוכה אחד", אמרה בת אדם אחרי שקיבלה את הפרס וביקשה את זכות הדיבור.

חתני וכלות פרס ישראל לשנת תשפ"א

ד"ר יוסף צ'חנובר (מימין) ושר החינוך יואב גלנט (צילום: עודד קרני/לע"מ)

ד"ר יוסף צ'חנובר: תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה

ד"ר יוסף צ'חנובר מילא מגוון תפקידים במנהל הציבורי ובכלכלה. בין היתר היה  מנכ"ל משרד החוץ, יו"ר דירקטוריון אל-על, יו"ר המועצה למלחמה בסמים וכן עמ בראש כמה ועדות ציבוריות בתחומים שונים.

בנימוקיה למתן הפרס לד"ר צ'חנובר ציינה הוועדה כי הוא ניתן לו: "על תרומתו המשמעותית למדינה במגוון תחומי עשייה: הביטחון, הכלכלה, המשפט ויחסי החוץ, בשירות הציבורי ומחוצה לו. במהלך עשייתו רבת השנים היתה לו השפעה מכרעת על קידום האינטרסים של מדינת ישראל בצמתי הכרעה רבים כגון: הסכם השלום עם מצרים, הסדרת יחסי החוץ בעיתות שלום ומשבר וכן בפעילויות מרכזיות הנוגעות לביטחון המדינה – גלויות ונסתרות מן העין.

"בזכות פועלו ואישיותו יוצאת הדופן זכה לאמונם המלא של ראשי המדינה לדורותיהם במשך עשרות שנים ולהכרה והוקרה בין-לאומית נרחבת כנציגה של מדינת ישראל.
בנוסף, פעל ועדיין פועל בהתנדבות ומתוך תחושת שליחות, למען הקהילה והחברה בישראל בתחומים רבים ומגוונים כגון: מלחמה בסמים, סיוע לנכי צה"ל, קליטת עלייה ועוד."

כלת פרס ישראל בתחום ספרות ושירה – יוצרים ומתרגמים היא המשוררת והסופרת נורית זרחי (צילום: ויקימדיה קומונס)

נורית זרחי – כלת פרס ישראל בתחום ספרות ושירה

נורית זרחי היא משוררת, סופרת ופזמונאית. ב-50 השנים האחרונות כתבה עשרות ספרים לנוער, מבוגרים ושירים עליהם זכתה בפרסים רבים.

בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "המשוררת והסופרת נורית זרחי היא קול נדיר ופלאי בספרות העברית. המבחן העיקרי של ספרות מעולה הוא ייחודה וחותמה האישי, דהיינו התחושה שהיוצר מכונן דיבור משלו, עם אפיונים מיוחדים ושפה משלו שקל לזהותה. כל המרכיבים האלה חלים על נורית זרחי וזאת בהיקף עצום של יותר ממאה ספרים, ובסוגות ספרותיות של שירה, סיפורת, נובלות, ספרות ילדים, מסות ומאמרים".
עוד הדגישה הוועדה כי "כתיבתה פורצת, אישית ודיאלוגית, מטאפיסית וקונקרטית, יהודית ואוניברסלית, ומגיעה למקומות האינטימיים ביותר בנפש האנושית. הכאב מופיע ללא מרירות, העוצמה פורצת ללא אלימות, הקסם צד באופן נדיר את הפלא הבריאתי והקיומי. יותר מארבעים שנות יצירה מגיעות לביטוי ספרותי דומיננטי, עצמאי ומקורי בספרות העברית הנוכחית ומצדיקות בכל קנה מידה את הענקת פרס ישראל ליוצרת מוכשרת זאת."

פרופ' אלי קשת – פרס ישראל בחקר מדעי החיים

אלי קשת הוא פרופסור לביולוגיה מולקולרית באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו בתחום האנגיוגנזה, יצירת כלי דם חדשים, הובילה לפריצות דרך בעלות משמעות לטיפול במחלות רבות.

בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א מוענק לפרופ' אלי קשת, מהאוניברסיטה העברית, על תרומותיו החלוציות בהבנת המנגנון בו תנאי מחסור בחמצן מעוררים צמיחה של כלי דם חדשים. לתהליך זה יש השפעות מרחיקות לכת על התפתחות מחלות רבות כגון מחלות רשתית העין וסרטן. תגליותיו אלו הביאו להכרה בכך שעודף חמצן הניתן בטיפול בפגים מוביל לעיוורונם והביא לשינוי בטיפול בפגים לאחר לידתם".

עוד הדגישה הועדה כי "תגליותיו הביאו לזיהוי הפקטור העיקרי האחראי לעידוד צמיחת כלי דם חדשים אל תוך גידולים סרטניים. תגליות אלו תרמו לפיתוח תרופות המעכבות התפתחות של גידולים. פרופסור קשת הוא מורה בחסד והעמיד תלמידים רבים הממשיכים את דרכו המדעית".

כלת פרס ישראל בתחום אמנות הקולנוע היא הבמאית ושחקנית הקולנוע מיכל בת אדם (צילום: ויקימדיה קומונס)

מיכל בת אדם – פרס ישראל בתחום אמנות הקולנוע

מיכל בת אדם היא במאית קולנוע, תסריטאית ושחקנית. בין השאר שיחקה בסרט 'אני אוהב אותך רוזה', בסדרה ב'טיפול' ובסרט 'המאהב', אותו גם ביימה.

בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "מיכל היא יוצרת פורצת ומפלסת דרך בקולנוע הישראלי מזה חמישה עשורים. כשחקנית הופיעה לראשונה בסרטו של בן זוגה ושותפה משה מזרחי, שהיה מועמד לאוסקר בשנת 1972, 'אני אוהב אותך רוזה', שם גילמה את רוזה הדעתנית והמורדת. כתסריטאית ובמאית יצרה בת אדם את 'רגעים', שהוצג בהצלחה רבה בפסטיבל קאן בשנת 1979 ומהדהד ומזמן עד היום יצירה נשית, אישית וייחודית.

עוד הדגישה הוועדה כי, גם במציאות דלת תקציב, ובתקופה בה עדיין לא היו קרנות ממשלתיות שהטיבו לתמוך ביצירה קולנוע כפי שנהוג כיום, יצרה בת אדם, במהלך השנים, עוד שניים-עשר סרטים באורך מלא אשר מהווים מרחב קולנועי מקורי מיוחד במינו. בנוסף ציינה הוועדה כי הקריירה הקולנועית הפורייה והמשמעותית שלה מהווה השראה משמעותית עבור יוצרות ויוצרים החולמות וחולמים קולנוע".

כלת פרס ישראל בתחום חקר הספרות העברית והכללית היא פרופ' ניצה בן דב (צילום: ויקימדיה קומונס)

פרופ' ניצה בן דב – פרס ישראל לחקר הספרות העברית והכללית

ניצה בן דב היא חוקרת ספרות ישראלית בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה.

מנימוקי הוועדה: "פרס ישראל לחקר הספרות העברית מוענק לפרופ' ניצה בן דב, מאוניברסיטת חיפה, אשר הגיעה להישגים במחקרי הספרות העברית מהיבטים אוניברסליים והשוואתיים, תוך בחינת הספרות העברית החדשה והעתיקה (מקרא) המתכתבת עם יצירות הספרות הגדולות של העולם המערבי.

עוד הדגישה הוועדה כי ספרה האחרון, "חיי מלחמה", מפלס דרך בקריאה העמוקה של השתקפות המלחמות החל ממלחמת העולם הראשונה וכלה באינתיפאדה השנייה, לאורך ארבעה דורות של כתיבת פרוזה ישראלית. מחקריה בחקר עגנון הם פריצת דרך משמעותית בהבנת יצירתו של הסופר זוכה פרס הנובל ויכולתה הייחודית להנגיש את הספרות העברית לקורא הישראלי תוך קריאה עמוקה של טקסטים ויכולת השוואה אינטרטקסטואלית מרשימה. רבים ממחקריה תורגמו לשפות זרות.

בנוסף ציינה הוועדה כי פרופ' בן דב הקימה באוניברסיטת חיפה תכנית לימודי נשים ומגדר לתואר השני וייסדה את סדרת ההרצאות "בדרכן".

כלת פרס ישראל בתחום חקר העבודה הסוציאלית, חקר הקרימינולוגיה היא פרופ' אריאלה לבנשטיין (צילום: ויקימדיה קומונס)

פרופ' אריאלה לבנשטיין – פרס ישראל בחקר העבודה הסוציאלית והקרימינולוגיה

אריאלה לבנשטיין היא פרופסור בחוג לגרנטולוגיה של הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה, לשעבר נשיאת המכללה האקדמית עמק יזרעאל. לבנשטיין היא חלוצה בחקר הזיקנה, והקימה את המרכז לחקר ולימוד הזיקנה ואת החוג לגרנטולוגיה באוניברסיטת חיפה.

בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום חקר העבודה הסוציאלית וחקר הקרימינולוגיה לשנת תשפ"א מוענק לפרופ' אריאלה לבנשטיין מאוניברסיטת חיפה על תרומתה בתחום חקר הזיקנה. פרופ' לבנשטיין היא דמות ייחודית המשלבת ידע בעבודה סוציאלית, קרימינולוגיה וגרונטולוגיה. פרופ' לבנשטיין הייתה חלוצה בחקר הזיקנה לאחר שזיהתה כבר לפני עשרות שנים את אחד האתגרים של המאה ה- 21 והוא התמודדות אוכלוסיית הגיל השלישי והאוכלוסייה הכללית בכלל עם העליה בתוחלת החיים.

היא הייתה חלוצה בעריכת מחקרים מדעיים בהקשרים חברתיים של איכות חיי הזקנים ומשפחותיהם בחברה, ובסוגיית התעללות והזנחת זקנים. יחסים בינדוריים במשפחה והדרת זקנים. היא כתבה למעלה ממאתיים פרסומים אקדמיים אשר התפרסמו בבמות מובילות והעמידה דורות של תלמידים.

הישגיה זכו להכרה בעולם ובישראל. היא קיבלה את פרס רוזלי וולף מהאגודה הבינלאומית למניעת הזנחה והתעללות בזקנים, תואר עמית כבוד מטעם האגודה האמריקאית לגרונטולוגיה, ופרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לגרונטולוגיה. היא הקימה ועמדה בראש המרכז לחקר הזיקנה באוניברסיטת חיפה, וכן הקימה תכניות לימודים אשר תרמו לפיתוח בסיס ידע מדעי לעבודה עם זקנים בקרב אנשי מקצוע, ביניהם רופאים ועובדים סוציאליים."

חתן פרס ישראל בחקר מדעי המזרח הרחוק הוא פרופסור בן-עמי שילוני (צילום: ויקימדיה קומונס)

פרופסור בן-עמי שילוני –  פרס ישראל בחקר מדעי המזרח הרחוק

בן-עמי שילוני הוא פרופסור לתולדות יפן בחוגים ללימודי מזרח אסיה והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו עוסקים בצבא היפני במלחמות המאה העשרים, בקיסרי המדינה וביחסים בין יפן ליהודים.

בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בחקר מדעי המזרח הרחוק מוענק לפרופסור בן-עמי שילוני מהחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים על תרומתו הייחודית לייסוד ופיתוח לימודי יפן במדינת ישראל. פרופ' שילוני פעל רבות להעלאת המודעות ליפן ולמזרח הרחוק בציבוריות ובתקשורת הישראלית. הוא העמיד דורות של תלמידים, שרבים מהם השתלבו באקדמיה, בסקטור הציבורי ובסקטור הפרטי בישראל ובעולם".

עוד ציינה הוועדה כי "פרסומיו הרבים ותרומתו לחקר ההיסטוריה המודרנית של יפן, ובפרט מחקריו על תרבות ופוליטיקה ביפן לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, מוסד הקיסרות של יפן, והשוואה תרבותית בין היפנים והיהודים, נחשבים לפורצי דרך בתחומם".

בנוסף הדגישה הוועדה כי "בשנת 2000 העניק לו קיסר יפן את עיטור ההצטיינות הגבוה כוכב הזהב והכסף. בשנת 2010 הוא זכה בפרס "קרן יפן" לקידום התרבות היפנית בעולם. זו הייתה הפעם הראשונה מאז ייסודו של הפרס שחוקר ישראלי זכה בו. לרגל הזכייה בפרס הוא התקבל על ידי הקיסר והקיסרית בארמונם בטוקיו".

חתן פרס ישראל בחקר המקרא הוא פרופ' יאיר זקוביץ (צילום: ויקימדיה קומונס)

יאיר זקוביץ – פרס ישראל בחקר המקרא

יאיר זקוביץ הוא חוקר מקרא, פרופסור בחוג למקרא שבאוניברסיטה העברית בירושלים.

בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "יאיר זקוביץ הוא מחוקרי המקרא המקוריים בארץ ובעולם. בעבודותיו חקר את ההיבטים הספרותיים של המקרא, ואת הפרשנות הפנים-מקראית והשתלשלותה לאחר המקרא. בחיבוריו פיתח שיטה מיוחדת לזיהוי קשרי גומלין בין ספרי המקרא, דרך משחקי מילים ושזירת מוטיבים. פרסם ספרים ומאמרים רבים וחשובים בעברית ובלועזית והעמיד תלמידים הרבה. זקוביץ גם תרם רבות לקרב את המקרא אל הציבור הרחב בפרסומיו ובהרצאותיו."