לפני מספר ימים אישר הפרלמנט הטורקי את הסכם הפיוס עם ישראל, ובכך פתח דרך לנירמול היחסים בין המדינות. עם זאת, חילופי הדברים וההתבטאויות הקשות בין הממשלות בימים האחרונים מעידות כי עוד ארוכה הדרך לפיוס. אתמול, לאחר שהגיב צה"ל על ירי רקטות מרצועת עזה בתקיפת יעדים צבאיים של החמאס בצפון הרצועה, תקף משרד החוץ הטורקי בחריפות את ממשלת ישראל והאשים אותה בהפרה של החוק הבינלאומי. טורקיה אף התייחסה להסכם הפיוס ואמרה כי "נרמול היחסים עם ישראל אין משמעותו שאנחנו מחויבים לשתוק על ההתקפות נגד העם הפלסטיני בעזה, להיפך". במשרד החוץ הישראלי לא נשארו חייבים ואמרו כי "נרמול היחסים עם טורקיה אין משמעותו שנשתוק לנוכח גינוייה המופרכים נגדנו."

למרות שנכון לעכשיו נראה שהידרדרות זו ביחסים אינה מסכנת את הפיוס בין המדינות, ניתן לראות בה עדות לשבריריות היחסים. "אישור ההסכם בפרלמנט הטורקי מעיד על מחויבות הממשל הטורקי ליישום של ההסכם עם ישראל. ואולם, יישום יעיל של ההסכם אינו תלוי מעתה רק בממשלות של שתי המדינות",  אומר נמרוד גורן, ראש מכון מיתווים בהתייחסו לאפשרות לתת תוקף ממשי להסכם הפיוס. הוא מוסיף כי "ישנם צעדים רבים שגופים אזרחיים – בעסקים, בחברה האזרחית, ובתקשורת – יכולים לנקוט כדי לסייע לשיקום היחסים וכדי להבטיח שבפרק החדש ביחסי ישראל טורקיה לא יהיו מעורבות רק הממשלות אלא גם הציבור, כולל גורמים בציבור שתפיסת עולמם שונה מאלו של מנהיגי שתי המדינות."

""המנהיגים בישראל ובטורקיה צריכים לקדם צעדים סמליים ומהותיים גם יחד, שיעידו על פתיחת דף חדש ביחסים." (תמונה: מכון מתווים)

מכון מיתווים, מכון ישראלי למדיניות חוץ אזורית, מקיים דיאלוג מדיני ישראלי-טורקי מאז שנת 2012, עם המכון (הטורקי) למגמות פוליטיות גלובליות (GPoT Center) ובשיתוף קרן פרידריך אברט. ערוץ זה כלל עד כה שבעה סבבי שיחות שהתקיימו בישראל, טורקיה, וארה"ב, ושהשתתפו בהם מומחים, דיפלומטים, ואנשי ציבור. בעקבות החתימה על הסכם הפיוס, הציעו שני המכונים סדרת המלצות לשיקום היחסים, שגובשו במהלך עבודתם המשותפת בארבע השנים האחרונות.

על פי המסמך, הרטוריקה השלילית ההדדית שאפיינה את יחסי ישראל-טורקיה בשנים האחרונות, גרמה לנזק ציבורי ולחוסר אמון ניכר בין שני הצדדים. "כדי לשקם את היחסים" נכתב במסמך, "המנהיגים בישראל ובטורקיה צריכים לקדם צעדים סמליים ומהותיים גם יחד, שיעידו על פתיחת דף חדש ביחסים." בין השאר ממליצים הוגי המתווה על עידוד ביקורים הדדיים של גורמים רמי דרג משתי המדינות ויצירת מנגנון שיאפשר למנהיגים לתקשר זה עם זה באופן ישיר. אמצעי נוסף לשיקום האמון בין המדינות המוצע במתווה הוא קביעת אבני דרך ברורות שיצביעו על ההתקדמות בתהליך שיקום היחסים ונקיטת צעדים בוני אמון, כדוגמת סיוע טורקי לשחרור ישראלים שנמצאים בשבי החמאס.

נמרוד גורן, ראש מכון מיתווים (תמונה: מכון מתווים)

מן ההיבט הכלכלי של שיפור היחסים נכתב במסמך כי על אף הקיפאון הדיפלומטי בין המדינות מאז שנת 2010 היקף הסחר הלך והתרחב ועומד כעת על למעלה מ-5 מיליארד דולר לשנה. בנוסף גילוי מרבצי הגז הטבעי של ישראל מאפשרים פוטנציאל להרחבת שיתוף הפעולה הכלכלי הישראלי-טורקי. מבין ההמלצות המכונים ניתן למצוא אפשרות ליצוא גז טבעי מישראל טורקיה ומציאת אפיקי שיתוף פעולה עם שחקנים אזוריים נוספים לגבי מימוש הפוטנציאל הגלום במשאבי הטבע שבאזור, עידוד תיירות בין שתי המדינות ועריכת כנסים משותפים בתחומי ההיי-טק, התיירות, והאנרגיה.

פרק נוסף במסמך המכונים עוסקת בהקמת מסגרות לתיאום וחילופי ידע על סוגיות אזוריות שתאפשר למקבלי החלטות, טורקים וישראלים, להעריך טוב יותר את האינטרסים והרגישויות של הצד השני ואף להוביל לגילוי אינטרסים משותפים. ההמלצות כוללות, מאבק משותף בהקצנה ובאלימות וזיהוי הזדמנויות לקידום שיתוף פעולה אזורי ושלום, הקמתו של מנגנון תגובה מהירה למשברים הומניטריים וסביבתיים אזוריים ולמקרי חירום אחרים, הובלת יוזמה אזורית במזרח אגן הים התיכון וסיוע הדדי בפיתוח קשרים עם גורמים אזוריים ובינלאומיים. הנחת המוצא של כותבי המסמך היא שטורקיה יכולה לעזור לישראל בפיתוח קשרים עם העולם המוסלמי, וישראל יכולה לסייע לטורקיה בכל הנוגע ליחסים עם ארצות הברית.