דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

דעה / יש כסף לפצות כל עסק שנפגע בלחימה, אבל האוצר פוחד מהתקדים

רשות המיסים ואגף התקציבים הסבירו אתמול (ג׳) ש״צריך לחשוב קדימה״, ולדבר על ״החוסן של העורף בהיבט הכלכלי״ | סוגיית החוסן אכן דרמטית: האם עסקים ועובדים יכולים להישמע להוראות פיקוד העורף ולדעת שיזכו לפיצוי

מתחם מסחרי בלוד שנשרף במהומות (צילום: יואב בודנר)
מתחם מסחרי בלוד שנשרף במהומות (צילום: יואב בודנר)
טל כספין
טל כספין
רכז המערכת
צרו קשר עם המערכת:

למה משרד האוצר ורשות המיסים מתנגדים להרחבת הפיצוי לעסקים, מטווח מוגבל של 40 קילומטרים מהרצועה, לכל מי שנפגע? אתמול (שלישי) הם הסבירו בוועדת הכספים שזה לא הכסף, אלא התקדים.

״מאז מלחמת לבנון השנייה לא פרצנו את זה״, אמר ראש רשות המיסים ערן יעקב, ״ואני זוכר את זה עולה בכל הדיונים בוועדות שהייתי. 90% מהאזעקות בזמן עבודה היו בטווח ה-40 ק"מ. גם כעניין צופה פני עתיד, צריך לחשוב על זה. חשוב להסתכל מה יהיה קדימה״.

איתי טמקין, מאגף התקציבים באוצר הוסיף: ״החוסן של העורף הוא גם חוסן תקציבי. המשמעות של שינוי קיצוני בסטטוס קוו בפיצויים, היא הקפצת העלות ליום לחימה באופן דרמטי. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו לקראת האירועים הבאים, מה ההשפעה על החוסן של העורף גם בהיבט התקציבי. האם אופן החלוקה הזה הוא יציב גם לפעמים הבאות ולמבצעים ארוכים יותר״.

בהסתכלם קדימה, יעקב וטמקין לא טועים. החוסן של העורף הישראלי, הוא סוגיה דרמטית. השאלה ׳למה יצפה הציבור הישראלי במערכה הבאה׳ חשובה ביותר. אבל המסקנה צריכה להיות הפוכה.

הציבור הישראלי צריך לדעת שאם פיקוד העורף דורש ממנו להישאר בבית, כי אין מרחב מוגן במקום עבודתו, הוא יכול וצריך להישאר בבית. אף ישראלי לא צריך להתלבט בין סכנת הטילים לסכנת הפגיעה בשכרו.

אחד השיעורים הברורים שהיה צריך להילמד מהקורונה, זה שיש קשר ישיר בין שמירה על ההנחיות, לבין הביטחון בקבלת פיצוי כספי. בישראל השתרש נוהג בעייתי שבזמן סבבי לחימה, כל עוד התותחים רועמים, לא מדברים על פיצוי. התקדים עליו מדברים יעקב וטמקין, לפיו אזרחי ישראל ידעו בכל מערכה שבסוף ידאגו לכולם, הוא המינימום הנדרש כדי לצפות מהציבור לפעול לפי ההוראות.

יש כסף: פיצוי של 4 מיליארד שקלים, מתוך קרן של 15 מיליארד

החששות לגבי ״החוסן הכלכלי״ של ישראל מציירות תמונה מטעה. הימנעות מחישוב החוסן הזה, מייצרת מצב שהפיצוי לנפגעים בלחימה או בפעולות טרור, לא יוצא מתקציב המדינה השוטף אלא מקרן חוץ תקציבית, שהמקור המרכזי לה הוא מס רכוש.

בקרן מס רכוש יש כרגע 15 מיליארד שקלים. העלות המשוערת של הנזק ממבצע ״שומר החומות״ היא כ-4 מיליארד שקלים: 2 מיליארד שקלים נשק ישיר לרכוז בכל הארץ, ו-2 מיליארד שקלים נזק עקיף בטווח של עד 40 קילומטרים.

עלות ההסרה של מגבלת ה-40 קילומטרים כלל לא הוצגה בדיון בוועדת הכספים על ידי אנשי רשות המסים, למרות בקשתו של יו"ר הוועדה גפני וחברי הכנסת. אפשר לשער בביטחון גדול שהקרן תספוג אותה, בלי להתרוקן.

אם למרות היתרה הגדולה בקרן, במשרד האוצר חוששים לעתידה ומזהים שהשינוי במציאות הביטחונית יוביל לשחיקתה, הם יכולים לעלות את המס או למצוא לה מקורות מימון נוספים.

יתר על כן, גם במידה שהקרן תתרוקן, תקציב מדינת ישראל יכול וצריך לגבות משהו שנמצא בליבת הברית בין המדינה לאזרחים: אם שכרך או רכושך נפגעו בגלל שאתה חי בישראל, מדינת ישראל תפצה אותך.

השורה התחתונה היא פשוטה, ולמעט הגורמים באוצר יש סביבה הסכמה מקיר לקיר בין חברי הכנסת, ארגוני העובדים, המעסיקים והתעשיינים: אם פיקוד העורף מנחה, המדינה צריכה לפצות. אם לא בחקיקה מסודרת, לפחות בתקדימים ברורים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!