"מבחינה רגשית אנחנו פוחדים מהזיקנה ועושים הרבה כדי לא להתמודד איתה, מרחיקים את הזקנים מהעיניים שלנו. זה יושב על משהו רגשי ועמוק, וככל שמרחיקים משהו, הוא הופך למוזר ומאיים. צריך לוודא שהזקנים הם חלק מהחברה שלנו", אומרת ל'דבר' תמר נגלר (25), יזמית 'שומרים על קשר' ופעילה חברתית בחיפה, נוכח המקרים שבהם נמצאים בני אדם בביתם ימים רבים לאחר מותם, כשלרוב הם עריריים וקשישים.

המקרים, שבהם מטפלים המתנדבים המסורים של ארגון זק"א, מגיעים לעשרות בשנה בכל הארץ, אבל יש עיריות ומועצות שמצליחות להתמודד עם התופעה בצורה מוצלחת יותר.

לפי נתוני זק"א בשנה שעברה, שנת הקורונה, היו 157 מקרים כאלה ברחבי ישראל, עלייה של 20% לעומת 2019, שבה התגלו 130 מקרים ברחבי הארץ. בחצי השנה הראשונה של 2021 נרשמת ירידה דרמטית במספרים, כשהתגלו 37 מקרים דומים ברחבי הארץ. לצד הנתונים הכלליים המעודדים יחסית, יש כמה ערים 'אדומות', ובהן חיפה.

לשם השוואה, בתל אביב-יפו חיים כיום מעל 561 אלף תושבות ותושבים, וכ-111 אלף מהם מעל גיל 65. ב-2020 נמצאו 13 אנשים מתים אחרי ימים רבים בביתם, ובחצי הראשון של 2021 נמצאו שניים. בחיפה חיים מעל 324 אלף תושבות ותושבים, 77 אלף מהם בני 65 ומעלה. לעומת זאת, ב-2020 נמצאו 9 תושבי חיפה מתים בביתם, זמן רב לאחר שנשמו את נשימתם האחרונה, ובמחצית הראשונה של 2021 המספר הזה עומד על 6 מקרים שונים.

הפחד הכי גדול

אף שהמספרים בעיר שלה מצביעים על שיפור משמעותי, שרון בלום מלמד, מנהלת מינהל השירותים החברתיים בעיריית תל אביב-יפו, לא מוכנה לוותר: "אין פה סוד, שני אנשים בעיר זה שני אנשים יותר מדי. אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי להגיע לאנשים עריריים שאין להם מערכות תמיכה, אבל להגיד שאני בטוחה שיש קשר ישיר בין הפעילות שלנו והמספרים זה גדול מדי, לא חקרנו את זה".

זוג זקנים בירושלים. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90)

בלום מלמד מספרת על מגוון תכניות שמפעילה העירייה, שאמורות ליצור רשת של קשרים עבור אזרחים ותיקים, גם אלה שלא מוגדרים כמטופלי רווחה. "בדידות מוגדרת היום כגורם מוות מספר אחת בזיקנה", היא אומרת. "כשהבנו שהבדידות היא הבסיס, וראינו קשר בין בדידות לחולי, יצרנו תפיסה שלפיה תפקידנו הוא לייצר חוסן חברתי לפרט, למשפחה ולקהילה. בזמן הקורונה יצרנו קשר עם האנשים ופעלנו לחבר בין שכנים בבניין בקשר טלפוני, ובקשר עם אנשים.

"דיברנו עם רוב האזרחים הוותיקים בעיר, ושאלנו מה הם צריכים. אחד הדברים הכי חדשניים הוא תכנית הפחתת בדידות בדיגיטציה, שאחרי פיילוט מוצלח תתרחב. יש בעיר מעל 60 עובדות סוציאליות רק בתחום של אזרחים ותיקים, ובכל אחד מהאזורים בעיר יש צוות שמסייע, ולא מעט תכניות. רק ביפו יש 5 מועדונים לאזרחים ותיקים".

נגלר נמצאת בשיאה של עבודת מחקר שבודקת את השפעת הקורונה על זקנות וזקנים. היא ראיינה 20 אזרחים ותיקים בעיר, ומצאה שהפחד הגדול ביותר של רובם הוא שימותו לבד בביתם בלי שאף אחד ידע על זה. "הם עושים קישור בין ההרחקה ממערכות התמיכה בזמן הקורונה לבין זה שאם יקרה משהו, אף אחד לא יידע".

פתרונות ופלסטרים

בארגון זק"א יצאו בשנים האחרונות בכמה וכמה קמפיינים לעידוד האזרחים לקחת אחריות על השכנים, ולהקיש בדלת השכן הערירי והקשיש פעם ביום. הקמפיינים האלו היו ודאי יעילים מאוד בתקופה הראשונה של הקורונה, לפני ההתארגנות המערכתית, אבל מעורבות אזרחית עמוקה ככל שתהיה, לא יכולה להחליף אחריות של הרשויות.

בעידוד זק"א אימצו כמה ערים את הפרויקט 'מים חיים' שהחל ביקנעם עם תאגיד המים המקומי, שבו קוראים את מונה המים של מספר אזרחים ותיקים ועריריים לפחות פעם ביום, וכשרואים ירידה דרסטית בצריכה, שולחים לבית פקחי עירייה או עובדים סוציאליים.

פרויקטים כאלו הם חיוביים, אבל כמו שמיטיבה לתאר נגלר, מדובר בהתערבות בנקודת הקצה: "זה לא פותר את הבדידות, לגלות את זה אחרי שהם מתו כשמדובר במפגע תברואתי, זה רק פלסטר על בעיה של החברה".

בירושלים, שבה מעל מיליון תושבות ותושבים מתוכם כ-118 אלף מעל גיל 65, התגלו בשנה שעברה 18 קשישים ועריריים שנמצאו מתים בביתם, וחמישה בחצי שנה הראשון של 2021.

שרון בלום מלמד. "בדידות מוגדרת היום כגורם מוות מספר אחת בזיקנה" (צילום: עירית תל אביב-יפו)

בעירייה הפעילו בשנה האחרונה תכנית מיוחדת להתקנת עזרים למניעת נפילות, בשל נתונים שנאספו בעירייה שלפיהם כ-300 נפילות בקרב קשישים בעיר הובילו לניתוחים מורכבים. בנוסף להתקנת העזרים כמו מאחזים בשירותים, גלאי עשן, דבק מונע תזוזת שטיחים ועוד, בעירייה מדגישים שהמעוניינים לבצע התקנה בבית הוריהם או בביתם מוזמנים לפנות למוקד העירוני 106 ולתאם ביקור בית.

נגלר מספרת שהקושי של חיפה נובע גם מחוסר המשילות שכפה חוסר היציבות הפוליטית על הרשויות המקומיות, ובייחוד העובדה שהמדינה התנהלה ללא תקציב. "מבחינתי צריך נגישות עבור הזקנים: הסעות לכל אחת מ-17 'הפינות החמות' (מרחבים שבהם נפגשים זקנות וזקנים, שהוקמו על ידי מתנדבים באופן ספונטני, וכיום מלווים על ידי העירייה; י.פ.) שקיימות ברחבי חיפה באופן מיידי, ולסייע לפרויקטים כמו 'שומרים על קשר', שמתוקצב כיום רק בזכות אוניברסיטת חיפה. הרבה מהפרויקטים מבוססים על מתנדבים, ואנחנו חווים על בשרנו את העובדה שאין ממשלה כבר שנתיים, רואים שאין יכולת של העירייה לעזור, דווקא בתקופה הכי קשה".

עיריית חיפה סירבה לבקשתנו לשוחח עם אחד מגורמי המקצוע בעיר, ומסרה בתגובה: "שירותי הרווחה בעיריית חיפה משקיעים מאמצים ומשאבים רבים על מנת לאתר כל קשיש בודד המתגורר בעיר. במסגרת זו, הקימה העירייה מערך גדול מאוד של אלפי מתנדבים שמקיימים קשר חברותי שוטף עם התושבים הבודדים המוכרים לעירייה, ודואגים כי כל צורכיהם יקבלו מענה. במקביל פונה העירייה בכל האמצעים העומדים לרשותה לכל אדם ולגורמי הטיפול השונים שפועלים בקהילה להעביר אליה מידע על כל אדם בודד שמוכר להם על מנת שלא יישאר לבד".