דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת כ"ב באב תשפ"א 31.07.21
29°תל אביב
  • 25°ירושלים
  • 29°תל אביב
  • 27°חיפה
  • 28°אשדוד
  • 29°באר שבע
  • 34°אילת
  • 30°טבריה
  • 26°צפת
  • 28°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תשתיות וסביבה

פרשנות / הנדל טועה: שיפור השירות בדואר לא יגיע בלי השקעה נכונה

שר התקשורת יועז הנדל החליט לבקר בכל שבוע בסניף דואר | זה מבורך, אבל זה הפך למסע יח"צנות, במקום לעבוד בשיפור השירות של הדואר, שבהחלט זקוק לטיפול מקיף

שר התקשורת, יועז הנדל. בתכניותיו אין שום מענה סביר (צילום: פלאש90)
ארז רביב

שר התקשורת יועז הנדל החליט לבצע ביקור שבועי בהפתעה בסניפי הדואר כדי להתרשם באופן אישי מרמת השירות בסניף.

אמנם לא מדובר בגימיק, כמו הנשיא לשעבר רובי ריבלין המחופש, או במיתוס כמו "בן המלך והעני", אבל הסרטון הערוך נועד לשמש קודם כל כמופע יחסי ציבור לשר, שדואג ומתעניין בשירות שמקבלים האזרחים.

השר לא חייב להתאמץ כל כך, הוא יכול פשוט לעיין בדו"ח מבקר המדינה האחרון, וברבים שקדמו לו.

בסרטון שהעלה הנדל, מנהל הסניף בבית שמש, ירון קולט, מדווח על בעיה מרכזית בשירות הדואר: כוח אדם מצומצם לעומת העומס בסניף. הנדל לא מציע שום פתרון מלבד המנטרה הקלאסית מבית האוצר: "אם יש פה מחסור בכוח אדם, צריך לראות שאין אבטלה סמויה במקומות אחרים ולייעל את המערכת".

הנדל מסכם את הבעיה: "זמני ההמתנה ארוכים למרות התורים האלקטרוניים, חסר כוח אדם, במיוחד בתאריכים שבין 9 ל-15 לחודש", אבל בחינה של התכניות שהנדל מקדם חושפת שאין בהן שום מענה סביר. השינויים שמוצעים בחוק ההסדרים נערכים על רקע הפרטה מתוכננת של חברת הדואר למשקיע פרטי.

רפורמה ביחד עם הפרטה היא ניגוד אינטרסים

השילוב בין ועדת רוזן לקידום הרפורמה בדואר לבין החלטת ההפרטה יוצר ניגוד אינטרסים מעניין: כדי לקדם את ההפרטה במחיר גבוה ככל האפשר, יש להפוך את חברת הדואר ליותר רווחית, ואילו האינטרס הציבורי הוא שיפור עמוק בכל ממדי השירות: פרישת סניפים, כוח אדם, אמינות ומהירות.

במקום השילוב הזה, היה צריך לשקם את הדואר, לייצב אותו על רמת שירות גבוהה, ורק אז לשקול תכנית הפרטה, אם יש בה בכלל תועלת כלשהי לציבור, לבד מהכנה אסטרטגית לאפשרות שהמדינה תיפרע מהאחריות שלה לספק שירותי דואר.

לפי המבקר, לדואר ישראל אין שום יכולת לעמוד בכל המשימות: גם לשמור על איזון פיננסי, גם להיות מחויב לשירות כלל ארצי, גם לגבות תעריפים בפיקוח המדינה וגם להתחרות בחברות פרטיות בתחום הכי רווחי, דואר כמותי.

 התוצאה היא שירות חסר מתחת לתקן, עומס בסניפים, חוסר אמינות במשלוח והגעת דברי דואר ליעדם, איחורים משמעותיים במסירה, מה שקנה לדואר ישראל תדמית שלילית בקרב ציבור רחב, שלא מודע לסיבות לבעיות.

דוחפים בשקט את השינוי בלי לטפל בהשלכות

המנדט של ועדת רוזן היה אמור להיות אך ורק הסוגיה של תחרות ב"דואר שמור": פריטים עד משקל חצי קילו במחיר 5.4 שקלים לכל היותר. בפועל, היא הגישה המלצות לדה-רגוצליה גורפת של שירות הדואר, הרבה מעבר לסיבה להקמתה.

זה מה שאימץ שר התקשורת, ומשרד האוצר דחף את כל זה לחוק ההסדרים, בלי דיון ציבורי אמיתי בהליך החקיקה.

לגרסת השר והאוצר, הפתרון לבעיות הדואר הוא דה-רגולציה: הסרת פיקוח מחירים מרוב השירותים, צמצום השירות הכלל ארצי למספר שירותים קטן יותר, תחרות נרחבת יותר, לצד צעדים חיוביים כמו הגברת סמכויות הפיקוח והגדלת גובה הקנס האפשרי על הדואר.

חוק ההסדרים לא מתמודד עם מערך הפיקוח הלקוי של משרד התקשורת על הדואר כבר היום, ועם העובדה ששום קנס, בכל גובה שלא יהיה, לא יכול לגרום לדואר לספק שירות טוב יותר כשאין לו משאבים לבצע את זה.

הוועדה לא כוללת חוות דעת כלכלית שמראה שיש בכלל תוחלת כלכלית באספקת שירות הדואר במדדי האיכות שנקבעו, ביחד עם תחרות מתגברת.

אי אפשר לשפר את השירות באפס השקעה

קריאה מדוקדקת במסקנות הועדה, שלא מפורטות בחוק ההסדרים, מראה שכדי להתייעל, הממשלה מציעה לדואר לייקר מחירים, לצמצם סניפים (תמורת הגברת נקודות חלוקת חבילות בבתי עסק אחרים) ולהגביר שירותים דיגיטליים. מדובר בשחזור התהליך שקורה במגזר הבנקאי. בעוד זה מסייע לחלק מסוים באוכלוסיה, בעיקר צעירים המיומנים בטכנולוגיה, זה פוגע בחלק החלש יותר: מבוגרים, קשישים, עניים, שזקוקים לסניף דואר מקומי. סגירת סניפים גם עלולה לפגוע בתנאי העובדים של הדואר.

במצגת של האוצר לגבי הדואר נכתב על "הפחתת החשיפה של תקציב המדינה", ובעברית: התנערות של המדינה מחובתה לספק שירות לאזרחים, והישענות על מנגנון השוק. המציאות שבה כל שירותי התחבורה הציבורית בישראל זקוקים לסבסוד קבוע, ואילו דווקא הדואר יכול לעמוד בשירות מקיף לציבור ללא סבסוד כזה, היא שרירותית לחלוטין.

מי עשוי להרוויח מההפרטה?

משקיע שיתמודד על רכישת 20% מחברת הדואר יכול לחפש רווח בהשקעתו בעיקר בשני צירים: הפיכת מונופול הדואר הציבורי למונופול פרטי, כלומר השקעה מצד המתחרים הפרטיים של דואר ישראל. כך למשל, חברת "מסר" היא שותפות של "דפוס בארי", חברת השילוח "בר שיווק והפצה" ו"אביב שיגור", שמעסיקה כ-600 עובדים והיא המתחרה הפרטית הגדולה ביותר של דואר ישראל, וגם מתעניינת ברכישת מניות הדואר בהליך ההפרטה.

כיוון אחר של מתעניינים יכול לבוא מתחום הנדל"ן. כשם שקרן אייפקס שרכשה את השליטה בתנובה בזול, נהנתה מעליית ערך הנדל"ן היקר של החברה בגוש דן בעשור הקודם, אותה מתכונת אפשרית גם בדואר.

הכוונה להוריד את תקן פרישת הסניפים הפיזיים, ודיגיטציה של השירות קורצת למי שמחפש בוננזה נדל"נית. כבר היום הדואר לא מצליח לפרוש מספיק סניפים בהתאם לתקן, ומתקשה גם לעניין זכיינים פרטיים בהפעלת סוכנות דואר, בשל תעריפים נמוכים מדי לזכיין הפרטי – שאמור להרוויח מאספקת שירותי דואר. לעומת זאת, מכירת חיסול של בתי הדואר שבבעלות החברה יכולה להניב למשקיע הון עתק, בלי לשפר את שירות הדואר הבסיסי בכלל.

רפורמה בדואר הייתה צריכה להיראות אחרת

מוקד הרפורמה צריך להיות מתן משאבים מספקים לדואר כדי לתת שירות טוב. זה לא סותר התייעלות, ולא סותר צמצום שירות שאין לו ביקוש, אבל סניף דואר פיזי הוא עדיין צורך משמעותי של אוכלוסיה חלשה בישראל. חלקה לא זכה לראות סניף כזה מעולם בקרבת הבית, בייחוד ביישובים ערביים, וחלקה רואה את תהליך הסגירה של הסניפים שפוגע בו.

אפשר לנצל את הנדל"ן של הדואר לתכניות התחדשות עירונית, כל עוד לדואר נשארת בעלות על נדל"ן בשטח מספק לאספקת השירות, ללא אובדן השליטה בנכסים וללא סגירת סניפים. את תקן העובדים צריך להעלות על פי עומסי הביקוש ואת ההון הנדרש לא צריך לגייס מהציבור הרחב, אלא מהשקעה ממשלתית.

לשירות הדואר יש חשיבות לאומית

במדינות רבות שירותי דואר תקינים הם חלק מסמלי המדינה המתפקדת. הסרט האפוקליפטי ההוליוודי "הדוור" בכיכובו של קווין קוסטנר משנת 1997 מעביר מסר מעניין: במצב של כאוס שלטוני, החזרת שירות הדואר לתפקוד היא הסמל והמבשר של החזרת הריבונות של המדינה.

עבור ממשלת ישראל ושר התקשורת, לדואר אין שום חשיבות לאומית שפירושה נכונות להשקיע בו משאבים, אלא רק סוגיה של "עיוותים בתמריצים לתחרות".

 

 

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על תשתיות וסביבה:
הוט טלקום תיקנס ב-262 אלף שקלים: הקשתה על מנויים להתנתק מהשירות
שר החקלאות האשים את מגדלי הביצים בכוונה לחבל באספקה, החקלאים: "לא היה ולא נברא"
בהיקף של מאות מיליארדי דולרים: אושר המתווה להשקעה בתשתיות בארה״ב
תגובות