דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי כ"ד בשבט תשפ"ב 26.01.22
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

״הולכים להרוג את החקלאות הישראלית בשביל 72 ש״ח בחודש״

פיני סריזדה (40), מגדל עגבניות: ״יש פה כלכלה שלמה של עובדי שינוע, אריזה, פלסטיק ושיווק שתלויים בחקלאות״ | שמעון ביטון, חקלאי מגבול הצפון, זועם על רשתות השיווק: ״הם קונים עכשיו חברות תעופה וכולם שותקים״

חקלאי על טרקטור בשדה בקיבוץ להב. ארכיון (צילום: משה שי/פלאש90)
מור הופרט
מור הופרט
סביבה ואופנה
צרו קשר עם המערכת:

פרסום הרפורמה שמתכנן משרד האוצר לחקלאות הישראלית, הסעיר את הרוחות אצל העובדים בענף. שלושה חקלאים, מגדלים בענפי ייצור שונים שעלולים להיפגע מהרפורמה, מדברים על התחושות, החששות והתקוות מהתכנית. 

"72 שקל לחודש, זה הסכום שהרפורמה תחסוך לכל משפחה. על זה הורגים את החקלאות". זועם פיני סריזדה (40), מגדל עגבניות ממושב פעמי תש"ז בצפון הנגב. "יש המון אגרות ומיסים הזויים שהמדינה מטילה. אם רוצים להילחם ביוקר המחייה, שיורידו אותם".

שמעון ביטון (58), חקלאי למעלה מ-30 שנים ומגדל תרנגולות ממושב אביבים בגבול לבנון, כואב את הניסיון לתייג את החקלאים כאויבי הציבור: "הייתה השנה עלייה חדה של מחירי התבואות בעולם, אנחנו סופגים את זה ולא אומרים כלום. בסוף מציירים אותנו כאויבי העם".

לעומתם, בן כהן (35), חקלאי ומגדל רימונים ממושב אביגדור במישור חוף יהודה, טוען כי "זה לא הזמן להגיד גוועלד. צריך לתקן את הרפורמה, שתהיה טובה גם לחקלאי וגם לצרכן״. למרות הגישות והתחושות השונות, על דבר אחד כולם מסכימים: פערי התיווך של רשתות השיווק הן הגורם העיקרי ליוקר המחייה בישראל.

"אנשים צריכים להבין מה קורה", זועק סריזדה ומסביר: "במצב של היום, מה שליברמן עושה לא בא לעזור לאף אחד. הוא בא לחסוך 870 שקל למשפחה בשנה. על מה, על החקלאים שמאכילים את המדינה. אם יהיה ירי על הנמלים, ישביתו את הנמלים, מאיפה ליברמן יביא ירקות ופירות? יש פה כלכלה שלמה של עובדי שינוע, אריזה, פלסטיק ושיווק שתלויים בחקלאות. כל זה ייעלם בגלל ה-870 שקל בשנה למשפחה. אף אחד לא רואה את התמונה הגדולה".

"לכו לרשתות, ותראו בכמה הם קונים את העגבניות ובכמה הם מוכרים", קורא סריזדה לפקידי האוצר שכתבו את התכנית, "הרשתות קונות בשלושה שקלים לקילו, והם מוכרים בשישה ואפילו עשרה לקילו. ואחר כך באים ואומרים עליי שאני אחראי על יוקר המחייה. אני רק מנסה לשרוד". לדבריו, "למה אף אחד לא בא בטענות לתנובה, שמוכרת מגנום ב-12 שקל, או לסופר שמוכר בקבוק קולה בעשרה שקלים? למה אף אחד לא מדבר על מחירי הלחם, הנייר טואלט או הטונה? רק מדברים על הירקות".

חלקת עגבניות של פיני סריזדה. (צילום: אלבום פרטי)

"ביצה יוצאת ממני ב-45 אגורות, אחרי שאני שילמתי את עלויות הגידול שלה, ומוכרים אותה בשקל", טוען ביטון, "ומי שמרוויח את זה זה מדליק המשואה (הכוונה לרמי לוי, שבבעלותו רשת מזון, מ.ה) ואף אחד לא אומר כלום. אני עובד בשמש ומפרנס מעגל שני ושלישי של תעסוקה. אני לא אקנה פרארי, אבל אחיה, ובסוף את המוצר שאני מוכר בחמישה שקלים הרשתות מוכרות בעשרים שקלים. הרשתות האלה רק הולכות ומתעצמות וגדלים. הם קונים עכשיו חברות תעופה וכולם שותקים. אבל החקלאי שעובד הכי קשה הוא האויב?״.

גם כהן מסכים עם הקושי בעבודה מול רשתות השיווק: "קשה לעבוד עם הרשתות בארץ. יש להם קרטל, הם מתאמים מחירים דרך אתרי האונליין של הרשתות המתחרות. החקלאים, בעיקר מהפריפריה, לא מסוגלים לעבוד מולם. אתה מביא סחורה איכותית והם אומרים שזה באיכות נמוכה, ונותנים מחיר זול יותר. ולך תחזיר את הסחורה חזרה לנגב או לצפון, היא תיהרס. כל המשחק מולם הוא לא הוגן. הם האחראים העיקריים ליוקר המחייה", ומוסיף פתרון ממדינה אחרת: "בצרפת אסור לשים מוצר על המדף בלי להגיד בכמה רשת השיווק קנתה אותו. אפשר להביא את החוק הזה אלינו".

״המצב הכלכלי גרם לאנשים לעזוב את הצפון״

מלבד רשתות השיווק, מתייחס סריזדה גם לציפיות של הצרכן הישראלי לקבל פירות וירקות טריים לאורך כל השנה, בטווח מחירים סביר. "אתה לא יכול לדרוש ממני לגדל ירק או פרי בעונה שהוא לא גדל, שאז מן הסתם עלויות הגידול יקרות יותר והיבול קטן יותר, ולהתלונן שהמחיר יקר יותר. אבוקדו כשהוא לא בעונה הוא יקר, אין מה לעשות. אבטיחים זולים עכשיו כי זה העונה. מישהו פעם שמע על אבוקדו בקיץ? פעם לא היו עגבניות בפסח. היום, מכיוון שאנחנו משקיעים, יש עגבניות גם בפסח, וגם על זה כועסים עלינו".

"התכנית היא גזר דין מוות לחקלאות בישראל ולמושבים בגבול הצפון. ליבי עם כל החקלאים במדינת ישראל. בסוף כולנו נשלם את המחיר", זועק ביטון. "אנחנו מייצרים ביצים בגבול הצפון עם כל הקשיים, וגם עם כל האירועים הבטחוניים. רק היום בלילה הייתה חדירה מגבול לבנון ליישוב לידי, ומטח קטיושות בתחילת השבוע. זה הדבר היחיד שלא מטריד אותי. מגן הצפון האמיתי מבחינתי זה העוגן הכלכלי. בגלל המצב הבטחוני אף אחד לא עזב את המושב. בגלל המצב הכלכלי עזבו הרבה״.

שמעון ביטון (צילום: אלבום פרטי)

"המשקים פה זה 2,000 משפחות, אנשים מבוגרים בני 65 ומעלה בגבול הצפון. אם סוגרים את המשקים, מה הסיבה שיש לנו להישאר פה? זו התעסוקה היחידה שיש לנו", אומר ביטון על הניסיון של האוצר להעביר את שוק הביצים לתמיכה ישירה. "מה יש לבן אדם בן 75 שגודעים את מקור הפרנסה שלו? אני מתפלל שלא נגיע לשם ויצטרכו להקים ועדת חקירה". עוד הוא מזכיר את ההשקעות הרבות שעשו הלולנים רק לאחרונה במטרה לעמוד ביעדי הייעול שקבעו במשרד האוצר: "בשנים האחרונות, שדרגנו את הענף, השקענו בלולים, לקחנו הלוואות. כל זה יירד לטמיון עכשיו? מי שמחזיק דירה בתל אביב ישאיר ירושה לילדים, ואנחנו נשאיר להם חובות".

לעומת ביטון, כהן דווקא סומך על חברי הכנסת ושרי הממשלה: "אין סיכוי שהרפורמה הזאת תעבור כמו שהיא עכשיו. זה הכל פופוליסטי. הלובי החקלאי בכחול לבן, יש עתיד מרצ והעבודה יצביעו נגדה". למרות זאת הוא כן קורא לבצע רפורמות בחקלאות: "יש בעיה עם התוצרת החקלאית בארץ. אני אומר את זה כחקלאי. היום תוצרת חקלאית לצרכן עולה מחירים לא הגיוניים. וצריך לטפל בזה. הציבור בישראל צורך אוכל לא בריא, כי פירות וירקות טריים זה יקר, וגם בריאות הציבור נפגעת".

"הסעיף של מיכון ומו"פ הוא נכון מאד. זה היתרון שלנו כישראלים. אנחנו לא נהיה טורקיה או פרו, עם כוח עבודה זול וזמין", הוא אומר ומוסיף כדוגמה נוספת לשינוי נדרש את תחום המים לחקלאות, שבו הרפורמה כלל לא נוגעת. "אנחנו מטהרי המים הטובים בעולם. אני כחקלאי צורך אותם ומשלם עליהם 2 שקלים לקוב. מחיר ההפקה של המים האלה הוא בערך 70 אגורות. תנו לי מים במחיר הזה, ואני מסוגל להתחרות עם כל המגדלים בחו"ל", אומר כהן. בהקשר חשוב לציין כי באוצר וברשות המים מתכננים דווקא להעלות את מחירי המים לחקלאות.

בן כהן בפחת בית האריזה במושב אביגדור (צילום: יהל פרג')

״אם יתנו תמיכה של 1,000 ש״ח לדונם, נוכל לעמוד בייבוא״

"צריך לעבור לתמיכות ישירות", אומר כהן ביחס לניסיון האוצר לעבור מתמיכות עקיפות לישירות בחקלאות, אך מוסיף סייגים: "התמיכות חייבות להיות יותר מ-100 שקל, ולהיות דיפרנציאליות ביחס לגידולים השונים. צריך לדאוג גם שבקיצוץ הרוחבי הראשון לא ייפלו. צריך לקבע את התמיכות בבסיס בתקציב. תנו 1,000 שקל לדונם, ואז תפתחו ייבוא".

התמיכות הישירות יכולות, לדעתו של כהן, לעזור לחקלאים ואפילו גם לפתור בעיות נקודתיות כמו הירידה החדה ביבול פירות הקיץ, שהתרחשה השנה והוגדרה כאירוע של פעם ב-40 שנה. "הייתה באה מדינת ישראל ואומרת שהייתה השנה בעיה בפירות הקיץ הנשירים. ולכן אני לוקחת את כל הדונמים של הגידולים האלה, שזה כמה אלפי דונמים, ונותנים להם פיצוי בשווי 5,000 שקל לדונם דונם. עלות הגידול היא 7000-8000 שקל לדונם. זה נזק של שנה חד פעמית וזאת בתמורה לפתיחת הייבוא. הצרכן היה נהנה מפירות איכותיים, והמגדלים היו יכולים עדיין לשווק את התוצרת שלהם, ובמחיר זול יותר".

גם סריזדה לא מתנגד באופן נחרץ לתמיכות ישירות, אך מדגיש את החשיבות בשיתוף החקלאים בתהליך. "עלות השכירות לדונם זה יותר מ-500 שקל לדונם בשנה. מישהו שאל אותנו כמה זה עולה? אם היה 1,000 דונם ומפצים על השאר אז אולי זה היה עובד. אבל לא מחלקים אדמה, ודורשים מאתנו לשכור את האדמה ביוקר".

"אני מזמין את ליברמן לבוא לשעה בחיי, שייראה מה אני עושה. אם הוא לא מזיע ומתעלף אני לא יודע מה להגיד", קורא סריזדה לשר האוצר שבנה את התכנית ללא התייעצות עם ארגוני החקלאים. "אנשים יושבים במשרדים ומנהלים אותנו, שעובדים ב-40 מעלות. אני הפועל השחור של המדינה, ואני צריך תמיכה. בזכותי יש אוכל בצלחת וסנדוויץ' לילד בבוקר. לא רוצים, שבו בים תאכלו הולוגרמות של עגבניות. אולי אם יהיה רעב במדינה אנשים יתעוררו".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!