הממשלה צפויה להצביע מחר (ראשון) על החלטה להפחית 85% מפליטות גזי החממה בישראל עד 2050, בהשוואה ל-2015. זהו הניסיון השני להעביר בממשלה החלטה על מעבר לכלכלה דלת פחמן והוא מתקיים כמעט שמונה חודשים אחרי המועד לקבלת החלטה כזו בהתאם להסכמי פריז עליהם חתומה המדינה.  הנסיון הראשון נעשה ביוזמת המשרד להגנת הסביבה בתקופת השרה הקודמת גילה גמליאל, אך לא הצליח לעבור את שלב הטיוטה.

ראש הממשלה נפתלי בנט, והשרים תמר זנדברג, יאיר לפיד, קארין אלהרר, מרב מיכאלי, אורנה ברביבאי ואיילת שקד הודיעו אתמול (שישי) על גיבוש החלטה בנושא. למרות שבהודעת השרים נכתב כי "מדינת ישראל מכירה בחשיבות ההגעה ליעד של אפס פליטת גזי חממה עד 2050 בהתאם להסכם פריז ומחויבותיה הבין-לאומיות", היעד הישראלי לא יעמוד על הפחתה של 100%, אלא של 85% בלבד.

על פי הצעת ההחלטה, תציב הממשלה ארבעה יעדים בתחום:

1. הפחתת פליטות גזי חממה שמקורם בתחום הפסולת המוצקה עד לשנת 2030 בהיקף של 47% לכל הפחות, ביחס לפליטות שנמדדו בשנת 2015 שעמדו על 5.5 מיליון טון; והפחתה של 71% בכמות הפסולת העירונית המוטמנת עד לשנת 2030 ביחס לכמות הפסולת העירונית שהוטמנה בשנת 2018, שעמדה על כ-4.5 מיליון טון.
2. הגבלת כמות פליטות גזי החממה מרכב חדש שמשקלו הכולל עד 3.5 טון, הנרשם החל משנת 2030, לכמות השווה לעד 5% מכמות פליטות גזי החממה הממוצעת לרכב כזה בשנת 2020. החל משנת 2026, כל האוטובוסים העירוניים החדשים שירכשו יהיו רכבים נקיים.
3. הפחתת פליטות גזי חממה שמקורן בייצור החשמל ב-30% לכל הפחותעד לשנת 2030 בהשוואה לפליטות שנמדדו בשנת 2015, שעמדו על 37.6 מיליון טון. קביעת יעד לפיו עד לשנת 2030 תעמוד העצימות האנרגטית המושקעת בהפקה של תוצר לאומי גולמי בסך 1 מיליון שקל על 122 מגוואט שעה.
4. הפחתת פליטות גזי חממה מסקטור התעשייה ב039% לכל הפחות עד לשנת 2030 בהשוואה לפליטות בשנת 2015, שעמדו על 12 מיליון טון.

ההחלטה גם קובעת יעדים מרכזיים ל-2050: הפחתה של פליטות גזי החממה בסקטור התחבורה ב-96%; בסקטור החשמל ב-85% ובתחום הפסולת העירונית ב-92%.

 הפשרה המשמעותית על האנרגיות המתחדשות

בהתאם לעמדת משרד האנרגיה, ובניגוד לעמדת המשרד להגנת הסביבה, אין בהחלטה  סעיף לגבי יעד מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות במשק החשמל, שעומד כיום על 30% עד שנת 2030. עם זאת, נקבע כי שרת האנרגיה תפעל לקביעת יעדים לאנרגיה מתחדשת לשנת 2050 בתוך 12 חודשים מאישור החלטה זו, וכן קביעת מנגנון שמטרתו להבטיח שמדיניות הממשלה תהיה בהלימה ליעדי האקלים הלאומיים של ישראל ולפיתוח יעיל ודל פחמן של המשק.

תמר זנדברג, השרה הנכנסת להגנת הסביבה. "ישראל עולה היום מדרגה במאבק במשבר האקלים"  (צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90)

העובדה כי מהטיוטה הראשונית ירד סעיף העוסק במעבר אנרגטי לאנרגיות מתחדשות, מהווה מכה משמעותית מול עמדות ארגוני הסביבה בישראל והישג למשרד האנרגיה, אשר שואף לשמור על עמימות וגמישות בתחום זה.

מחיר העמימות הזו הוא הגברת חוסר הודאות בתחום משק האנרגיה, שבו השימוש באנרגיות מתחדשות עדיין עולה במקביל לצריכת הדלקים הפוסיליים ולא במקומם. כמו כן, בשנת 2030 ישראל עדיין תסתפק ב-30% אנרגיות מתחדשות ולא ב-40%, כפי שסבר המשרד להגנת הסביבה שאפשר ורצוי להשיג. 

הישג למשרד להגנת הסביבה

המשרד להגנת הסביבה החל ליזום תהליך אסטרטגי ייחודי ורב מגזרי לגיבוש החזון והאסטרטגיה למעבר לכלכלה דלת פחמן ומשגשגת ב-2018. לתהליך רב-מגזרי זה שותפים משרדי הממשלה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, רשויות מקומיות, נציגי התעשייה, המגזר העסקי-מסחרי, אקדמיה, מומחים ויועצים מהארץ ומהעולם כולל מארגון ה-OECD וארגוני סביבה וחברה אזרחית.

אם תתקבל ההחלטה, יהיה זה הישג משמעותי למשרד, שהוביל את התהליך מול שאר משרדי הממשלה. ההחלטה מלווה בפשרות משמעותיות בתחום האנרגיות המתחדשות, כאמור, ואינה כוללת מגבלות ברורות על שימוש בדלקים פוסיליים, אלא רק מציינת יעדי הפחתת פליטות יומרניים. בכך, נותר פתח להמשיך לשרוף דלקים אלו, ולנסות להפחית פליטות באמצעים אחרים, כמו לכידת פחמן.

הפירוט הקיים בהצעה  לגבי פסולת, תעשיה ותחבורה, משקף גבולות גזרה יותר ברורים למשרדי הממשלה השונים, ויעדים עליהם מופקדים במשרדים השונים להבדיל מייעדים כלליים בלבד. 

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "ישראל עולה היום מדרגה במאבק במשבר האקלים. היעדים והאסטרטגיה שגיבשנו מאפשרים לישראל ליישם את מחויבויותיה הבין-לאומיות כמדינת OECD ולהתחרות ולשגשג בעולם דל פחמן".