קת'רין גודווין, אם יחידנית ממונטנה, הרוויחה לפני המגפה 33,000 דולר בשנה. גם ללא עבודה, בשנת 2020 הכנסותיה עלו בכמעט שליש. במקום לשקוע בעוני, מצבה אפילו השתפר. הסיפור הבלתי רגיל הזה לא היה יכול להתרחש ללא רשת הביטחון שפרס הממשל האמריקאי עבור מחוסרי העבודה וההורים בתקופת הקורונה.
דמי האבטלה של גודווין הוכפלו פי שלושה, ל-25,000 דולר, לעומת הזכאות הרגילה. תכניות "צ'ק לכל אזרח" הזרימו לה עוד 12,000 דולר. תמיכות עקיפות כמו בולי מזון והנחות שונות שהוגדלו גם הן בזמן המגיפה הגדילו את הכנסתה הכוללת ל-67,000 דולר, 30% יותר מאשר בשנת 2019.
המקרה של גודווין מאפיין את השינוי הכלכלי יוצא הדופן שנגרם בעקבות פריסת רשתות ביטחון כלכליות בזמן המגיפה. אמנם לתמיכה הזו יש מחיר בדמות הגידול בחוב הלאומי, אך גם תועלת מייידית לכלכלה: היא משמרת רמת ביקושים במשק ומונעת התמוטטות גדולה בהרבה.
צ'קים לכל אזרח חילצו 12 מיליון מעוני
הנתונים מבוססים על מחקר שבוצע בUrban Institute-, שם נמצא כי בעקבות האמצעים שנקט הממשל ירד שיעור העוני בארה"ב במהלך המגפה ל-7.7%, במקום לטפס ל-23% כפי שהיה קורה ללא התערבות ממשלתית. לא מדובר בנתונים ודאיים, אלא באמדן המבוסס על נתוני השינוי בתעסוקה וסקר אוכלוסין משנת 2018, שתוצאותיו עובדו כך שיישקפו הערכות מעודכנות לפברואר 2021. למרות שהממצאים אינם מתוקפים באופן וודאי, הם בהחלט מרשימים.
האמצעים בהם השתמש הממשל האמריקאי לתמכה באזרחים ולחילוץ מעוני במהלך המגפה כללו מגוון רב של תכניות תמיכה ממשלתית: דמי אבטלה ממושכים, תכניות צ'ק לכל אזרח, זיכויי מס בגובה 300 דולר לשבוע לכל ילד, הגדלת תכנית בולי מזון והמשך פעולת תכניות רווחה ותיקות שהמשיכו להתקיים כסדרן. לפי המחקר, תכניות צ'קים לכל אזרח לבדן חילצו מעל 12 מליון אמריקאים מעוני. שיעורי העוני ירדו בכ-45% בשנת 2021 ועוני בקרב ילדים צנח ב-61%.
לצורך השוואה, התכנית הישראלית למאבק במשבר הכלכלי שיצרה הקורונה, שהתבססה בעיקר על תשלום דמי אבטלה לעובדים בחל"ת, הצליחה לצמצם את הפגיעה ברמת החיים הישראלית משיעור אפשרי של 23% ל-4.4%. עם זאת, היא נבנתה באופן שמשמר פגיעה כלשהי ברמת ההשתכרות, מאפיין שלא קיים בהכרח בתכנית האמריקאית הנדיבה יותר.
ההשפעה הגדולה ביותר: על האוכלוסייה השחורה
ההשפעה הגדולה ביותר של תכניות הממשלה היתה על האוכלוסייה השחורה, שם שיעור העוני צנח ל-9.2%, לעומת הערכה של 36% בלעדיהן. כ-20 מליון איש חולצו מעוני, ועוד 10 מליון איש שהתרחקו מקו העוני כלפי מעלה. יש לציין כי יתכן שחלק מהאוכלוסייה נחלץ מעוני בשל הנמכת קו העוני (המחושב על פי נתוני הכנסה במדינה), ולא בשל עלייה בהכנסות.
בחברה שיש בה אתוס של התנגדות להישענות על המדינה כמו החברה האמריקאית, מדובר בשינוי משמעותי, והתגובות הציבוריות כלפיו מעורבות. "במקרה שלי, כן זה מאוד עזר", אמרה גודווין, לניו יורק טיימס, אך העבירה ביקורת על אחרים שקנו בתמיכת המדינה מסכי טלוויזיה גדולים וחבר לשעבר שרכש בהן סמים. "כל הכסף בחינם אפשר לו להיות עוד יותר מכור ממה שהוא היה עוד קודם. מדוע משלם המסים צריך לממן את זה?" היא שאלה.
מבקרי רשת הביטחון, טוענים כי אין זה סביר שאנשים שלא עובדים יזכו להכנסה גדולה ממה שקיבלו כאשר יצאו לעבוד. רוברט דואר, נשיא הארגון השמרני, Conservative American Enterprise Institute, הזהיר כי תכניות אלו סותרות את המדיניות הקודמת – צמצום דמי אבטלה ותוספת הכנסה לעובדים בשכר נמוך, שלטענתו הצליחו לצמצם מאוד את העוני טרם המגיפה.
מהמשבר הכלכלי שיצרה המגפה, זוכרת גודווין במיוחד את ההלם כשפוטרה מעבודתה כמנהלת אתר קרוואנים. "זו הייתה כמו סטירה לפנים" אמרה לניו יורק טיימס. היא לא זכתה לתשובה במשך חודש על בקשתה לקבל דמי אבטלה. צו פינוי שקיבלה מהקראוון בו התגוררה, והמחשבה שתיאלץ לאבד את ילדיה לאומנה, גרמו לה לשקול מעשה אבדני של קפיצה עם ילדיה ממפלי הניאגרה. תכניות התמיכה הממשלתיות אפשרו לה להחזיק מעמד.
תשלומי דמי האבטלה המוגדלים אמורים להסתיים בארצות הברית לכל המאוחר בתחילת ספטמבר, לצד כניסה לתוקף של זיכויי מס מוגברים להורים המגדלים ילדים קטינים.
גודווין עדיין נמצאת במצוקה. תשלום הצ'ק לכל אזרח הגיע אליה באיחור של חודשיים, מאחר שנשלח בהתחלה לחשבון בנק שכבר נסגר. בינתיים, דמי האבטלה שלה צנחו מ-920 ל-320 דולר לשבוע, בעקבות שינויי מדיניות. מעון היום לילדים עדיין לא חזר לפעול ומקשה עליה לעבוד שלא מהבית. חיפוש העבודה שלה לא צלח, כאשר אפילו רשתות מזון מהיר דחו אותה בטענה שהיא בעלת "כישורי יתר". למרות העיכובים והקיצוצים אמרה גודווין על רשת הביטחון שהיא "אפשרה לנו לא לשקוע בעוני – זה לחלוטין נותן ביטחון".
