צוות בין-משרדי הגיש אתמול (רביעי) את מסקנותיו בתחום הקלות רישוי בהקמת אנטנות סלולר, לאחר שכבר הופיעו בטיוטת חוק ההסדרים. לפי ההצעה, יהיה ניתן להגדיר תשתיות סלולר כ'תשתית לאומית' ולאשר אותן בוועדה לתשתיות לאומיות. שינויים נוספים כוללים יצירת שני מסלולים רישוי. הראשון, 'הירוק', יהיה פטור מרישוי למתקנים קטנים, עם תורן של עד 6 מטר.

מהמידע שהתקבל בצוות, עולה שב-2020-2018 הוקמו 117 מוקדי שידור בכל הרשתות גם יחד לאחר קבלת היתר בנייה, 13 מתקני שידור לרשת בשנה. חברות הסלולר דיווחו שהזמן הממוצע לקבלת היתר בנייה להקמת מתקני שידור אלה עמד על 20 חודשים. המסקנה שעלתה בצוות היא שמשך הזמן לקבלת היתר בנייה לאתרים סלולריים הוא ארוך מאוד, ואינו עולה בקנה אחד עם צורכי הרשתות הנוכחיים והעתידיים, עם הביקוש העולה לשירותים, ועם היעד של צמצום הפער התשתיתי מול המדינות המפותחות בעולם.

הירידה במספר האנטנות פגעה בשירות והרחיבה את החשיפה לקרינה

המשרד מסר שצריכת הנתונים בישראל ברשתות הסלולר ב-2020-2013 גדלה פי 25, אבל תשתיות הסלולר לא הורחבו בהתאם לביקוש הגדל.

האחראי לכך הוא קודם כל משרד התקשורת עצמו, שגער בגולן טלקום במילים קשות אבל במעשים רכים במיוחד על פירוק רשת הסלולר שהחלה להקים. גורמים שעבדו בחברה לפני כמה שנים אמרו ל'דבר' שבעל החברה דאז, מיכאל גולן, אכן התכוון להקים רשת סלולר, אבל גילה שהליך הרישוי קשה מאוד וההשקעה אינה משתלמת לחברת לואו-קוסט.

בסופו של דבר, איפשר משרד התקשורת לגולן טלקום להחזיק ברשיון סלולר ללא רשת סלולר, תוך הישענות על רשת סלקום. המשרד גם אפשר לגולן טלקום להחזיר תדרים בלתי מנוצלים, היות שהרשת לא קמה, מה שיצר רווח משמעותי של 118 מיליון שקלים לחברה בפריסה לעתיד.

לבסוף, אישר המשרד גם את מכירת גולן טלקום לסלקום, ובכך נגנזה התכנית לרשת סלולר רביעית בישראל. המשרד בחר להסתמך על אקספון גם כמחוללת תחרות באותו פטנט חסר תקדים: חברה עם רשיון סלולר וללא רשת. החברה נקלעה לקשיים, ומחפשת כעת רוכש שיישא בחובותיה לסלקום על שכירת הרשת הסלולר שלה.

אי-בנייתן של רשתות הסלולר חדשות וצמצום מספר האנטנות ברשתות קיימות, בשילוב עם התרחבות האוכלוסיה, גרמו לפגיעה באיכות הקליטה ברשת. במקביל, מחסור באנטנות גורם למכשירי הסלולר לשדר בעוצמה מוגברת, מה שמגביר את החשיפה לקרינה מהמכשירים עצמם.

הצעת חוק ההסדרים בפרק התקשורת זוכה לתגובות שליליות רבות מצד מתנגדי קרינה סלולרית. לעומתם, מומחי משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה מקבלים את הטענה שריבוי אנטנות קטנות בעוצמת שידור נמוכה יאפשר להקטין את החשיפה לקרינה סלולרית. כלומר, תוספת הקרינה מהאנטנות המרוחקות ממשתמשי הסלולר תהיה זניחה לעומת הירידה המשמעותית בחשיפה לקרינה מהמכשירים עצמם.

עד היום לא הוכח באופן ברור שחשיפה לקרינה זו משפיעה על בני אדם, למעט חימום קל בעת החשיפה. עם זאת, היות שהיא מוגדרת על ידי ארגון הבריאות העולמי כ"מסרטן אפשרי" (בדיוק כמו צריכת מלפפונים חמוצים ובשר מעובד), יש כללים לספי קרינה מקסימלית אפשריים ממכשירי סלולר ולצמצום החשיפה לקרינה כחלק ממדיניות ניהול סיכונים.

הצעות החוק החדשות נועדו להקל על הקמת אתרים גדולים באמצעות אישורם בוועדה לתשתיות לאומיות, תוך עמידה בכללי רישוי לצד הקלה על הקמת אנטנות קטנות ונמוכות עוצמה, בעיקר בדור החמישי, ללא צורך ברישוי.

ראשת הצוות, מנכ"לית משרד התקשורת לירן אבישר בן-חורין, אמרה: "תשתיות הסלולר בישראל נמצאות כבר שנים בפיגור משמעותי אל מול הביקוש הגובר לשימושים שונים המבוססים על תקשורת סלולרית. הצוות הבין-משרדי גיבש המלצות שיצטרפו למהלכים שמוביל המשרד במטרה להרחיב את הכיסוי הסלולרי ברחבי הארץ, ולהקל על הקמת אתרים סלולריים חדשים שיביאו את מדינת ישראל לקידמה טכנולוגית ולצמיחה כלכלית.

"פרישה רחבה של תשתיות סלולר מתקדמות תקטין את המרחק בין המכשירים לאנטנות ותפחית את הקרינה הנפלטת מהמכשיר הסלולרי. יישום ההמלצות יקדם במהירות את פרישת טכנולוגיית הדור החמישי בישראל וזוהי הזדמנות אדירה לתעשייה, לעסקים הקטנים ולצרכן הפרטי".