חברי קיבוץ גבע דחו את ההסכם להקמת טורבינות רוח, שחלקם תופסים כמעשה כפיה תחת איומים משפטיים. ההצבעה החלה אתמול (ראשון) בשעה 10:00 באופן אינטרנטי והסתיימה היום בצהריים. לפי תוצאות ההצבעה, 150 חברים הצביעו נגד ההסכם לעומת 88 חברים שהצביעו בעדו. כלומר, דחיה ברוב של 63% כאשר אחוז ההצבעה עמד על 78%.
ברמה התכנונית, התכנית אושרה לרבות סקר השפעה על הסביבה וצלחה את ההתנגדויות, אולם ללא אישור ההסכם באסיפה, אין אפשרות לבצע את שינוי יעוד הקרקע, מה שהלכה למעשה מטרפד את מימוש ההסכם. הסכם העקרונות נחתם בשנת 2015 ע"י חברים ממזכירות הקיבוץ, ללא פרסום לציבור וללא אישור אסיפה, אך מבחינה משפטית ייתכן והוא מחייב את הקיבוץ למרות האופן בו נעשה.
לאחר שהתקיים דיון ראשון באסיפת הקיבוץ בשנה שעברה, הצביעו החברים ברוב ניכר של כ-81% לדחות את ההסכם, מה שגרר איום בתביעת ענק של 52 מיליון ש״ח מצד היזמים. מדובר בפרויקט של חברת בלו סקיי – יוזמה מקומית בבעלות של ענקית האנרגיה הצרפתית EDF. בשטחי גבע אמורות לקום 5 טורבינות מתוך 16 בסך הכל, והשאר בשטחי היישובים עין חרוד איחוד וכפר יחזקאל.
בין היזמים לחברים התקיים הליך גישור בהובלת השופטת לשעבר הילה גרסטל. לדברי תושבים, גרסטל נטתה לטובת עמדת היזמים, והציגה את עמדת החברים, שלא מעוניינים ברובם בהשלמת ההסכם, כ'עמדה נכלולית'.
לפי אורי ברזק, חבר גבע המתנגד להסכם, מדובר בהליך פסול, שנעשה ללא כל ידיעה של הציבור. בשיחה עם "דבר" אמר: "אני מפחד מהמצב שבו הקיבוץ אומר ליזמים לא והם נכנסים איתנו למלחמה בבתי משפט". על הליך הגישור אמר: "גרסטל תיארה את כל הסיפור של ההתקשרות כמעשה נכלולי של חברי הקיבוץ נגד היזם התמים והמסכן שבא נקי כפיים לעשות עסק הוגן. אמרנו לה – הסיפור הוא אחר לגמרי.
יש פה סיפור שבמקרה הטוב הוא אי עמידה בנהלי קבלת החלטות ובמקרה הפחות טוב סוג של הולכת שולל. לציבור זה נודע שנתיים אחרי שהסכם העקרונות נחתם. רק אז. כשבאנו כציבור ואמרנו – איך קורה דבר כזה ורוצים להוריד את זה מעל הפרק ישר קיבלנו איום בתביעת ענק – איך נתמודד עם זה?".
ברזק מדגיש כי החברים בקיבוץ שמתנגדים להסכם פועלים ממניעים של שמירת הטבע ויחסי השכנות ולא מבצע כסף. "ויתרנו על הכסף. פעלנו מתוך אחריות – זה רחוק 3-4 קילומטר מהקיבוץ, זה לא יפגע בנו אלא בשכנים שלנו, בכפר סולם. אנחנו לא רוצים לפגוע בשכנים שלנו. אתה מבין שכל המטרות שלנו הן לא של התעשרות, אלא של אחריות על בעלי כנף, על הכפר הערבי השכן שאין לו זכות עמידה כי הוא שייך למועצה אזורית אחרת ועכשיו מציגים אותנו כנכלוליים ואף אחד לא בא ואומר – מספיק".
פרויקט רוח ברמת סירין, גורם לפגיעה ב-88 בעלי כנף בממוצע לכל טורבינה במשך 6 וחצי חודשים, לפי דו"ח הערכה של רשות הטבע והגנים.
לפי ברזק, התושבים נמצאים בסיכון לא רק לתביעה כנגד הקיבוץ, אלא גם לתביעות אישיות. מבחינה כלכלית, לפי מכתב ששלחו היזמים בעבר, סך הרווחים האפשריים של קבוצת גבע הם 4 מיליון שקלים בערכים מהוונים – סכום נמוך מלכתחילה בהשוואה להסכמים שחתמו עליהם יישובים אחרים באזור בנושא אנרגיה מתחדשת. אמנם, החברה מאפשרת לגבע להיכנס לפרויקט גם כמשקיעים ולא רק כמשכירי קרקע, אך לגבע אין את ההון הדרוש.
היקף ההשקעה ב-16 הטורבינות בפרויקט כולו עומד על כחצי מיליארד שקל. בקיבוץ עין חרוד איחוד, המבוסס יותר כלכלית, מתכוונים להשתתף בפרויקט גם כמשקיעים ולזכות בנתח כלכלי משמעותי יותר מהרווחים העתידיים.
"אמרנו יותר מזה", אמר ברזק, "רוצים חשמל ירוק ? קדימה – נפנה שטח של שדה, לטובת פנלים סולאריים. קחו את החשמל שרציתם בטורבינות ותעשו אותו על השדה שלנו, נוותר על שטחים גדולים בהרבה למען זה – הם בכלל לא היו מוכנים לשמוע על זה".
התנגדות גופים מוניציפליים ותושבים לא עצרה את ההצבעה
ראשי השלטון המקומי חיים ביבס (ראש עיריית מודיעין) ושי חג'ג' (ראש המועצה האזורית מרחבים) פנו לפני כחודש לשרת האנרגיה קארין אלהרר, בדרישה לעצירת תכניות אנרגיית רוח בשל פגיעה נופית, השלכות בריאותיות שליליות, ירידה בערכי נכסים בסביבת הטורבינות, פגיעה בהתרחבות עתידית של יישובים ופגיעה ביכולת הכיבוי בחירום של שירותי הכבאות בסביבת הטורבינות.
בסוף אפריל ביקשה המועצה האזורית גלבוע מהיזמים לעצור הליכי תכנון והשקעות באזור הגלבוע, בשל החלטתה להקים צוות הפקת לקחים על בסיס ממצאים מפרויקט רוח ברמת הגולן.
בשבת, כתב חבר קיבוץ גבע יוחאי רז למזכירות הקיבוץ, מכתב המבקש לדחות את ההצבעה בטענה להטעיה והסתרת מידע. בפועל, תומכי ההסכם זכו לתוצאות משופרות לעומת ההצבעה הקודמת, אך עדיין נמצאים במיעוט מקרב חברי הקיבוץ.
לפי טענת קבוצת "מאבק 2020" כל שאר ראשי המועצות האזוריות מתנגדות באופן מפורש לטורבינות רוח, ואילו רק במועצה האזורית גלבוע ישנה תמיכה בפרויקטים אלו, גם אם היא מלווה ברטוריקה ניטרלית. לפי אורי השילוני, מנהיג הקבוצה, מדובר בטורבינות בתגובה של מעל 207 מטר, כלומר, טורבינות גדולות בהרבה מפרויקטים שכבר הוקמו בישראל עד היום.
