הביקורת שמביע בנק ישראל על מהלכי מדיניות נעשית לרוב בצורה עקיפה מאד וסולידית, כזו שכדי להבחין בה בכלל נדרשת מלאכת פענוח. זה לא המקרה במכתב שנשלח אתמול (רביעי) למשרד האוצר בנוגע לרפורמה באג"ח המיועדות בפנסיות בחוק ההסדרים, מה שמצביע על כך שאין להקל בה ראש.
הביקורת המובעת במכתב על אחת הרפורמות הכבדות ביותר בחוק ההסדרים לא רק מאשרת את החששות שכבר עלו מפני ההצעה, אלא מהווה עוד שיקוף של פער הולך וגדל בין שני הגופים המרכזיים בהנהגה הכלכלית בישראל, שמוביל גם לפיצוצים.
החשש שמעלה בנק ישראל הוא, במילים פשוטות, שהצעת החוק מפקירה את בטחון החוסכים לפנסיה. ברגע המשבר, לאוצר דווקא יהיה אינטרס להתנער מהאחריות שלו כלפי החוסכים, כדי להימנע מהוצאות גדולות מדי. מובן שהאוצר תמיד מעוניין להימנע מהוצאות גדולות, אבל מנגנון אג"ח מיועדות לא מאפשר לו לעשות את זה, והמודל המוצע דווקא כן.
בטווח זמן של עשרות שנים קדימה, אפשר לדמיין תרחיש נפילות דרמטי בשוקי ההון, כזו שתימשך זמן רב ותשנה את חוקי המשחק המוכרים לנו. אם הנפילה תהיה עמוקה וארוכה, היא יכולה לגרור תקופת התאוששות ארוכה, ועלולה להביא לכך שהתשואות בשוק לא יגיעו ל-5%. במקרה כזה, המדינה תידרש לשלם את ההפרש.
במצב כזה, המנגנון שמציע האוצר חושף את הפנסיות לשיקולים תקציביים. תשלום הפער יכול לחייב קיצוצים במקומות אחרים, או בקשה מהחוסכים "להיכנס מתחת לאלונקה", ולספוג קיצוץ בפנסיות בגלל תנאי המשבר. מדובר בתרחיש קיצון, אבל כל תכליתו של מנגנון פנסיוני הוא לעמוד בהסכמי קיצון. מי שמחפש תקדים לנושא יכול למצוא אותו גם בקרנות הפנסיה הוותיקות, שבגלל סיבות פוליטיות והיסטוריות, מתמודדות עם חרב הקיצוץ מדי שנה.
במסגרת מנגנון אג"ח מיועדות תרחיש כזה לא יכול להתרחש. אי-עמידה בתשלומי הריבית לקרנות יהווה הפרה בוטה של הסכם האג"ח, ויביא להורדת דירוג אשראי מיידית, בריחה של משקיעים מהשקל, ועוד תופעות שהמדינה לעולם לא תרשה לעצמה.
בנק ישראל מביע חשש קונקרטי מפני האפשרות הזו. במכתב אומר בנק ישראל, במילים עדינות, שאסור לייצר מצב שבו לאוצר יש את האפשרות לוותר על ההתחייבות לחוסכים, פשוט כי הוא עשוי לעשות בו שימוש.
"המנגנון המוצע מחליף את ההתחייבות של המדינה המעוגנת כיום באגרת חוב שלהתנערות ממנה השלכות משמעותיות על מעמדה הבינלאומי של המדינה בשווקים הפיננסיים ולכן ספק שהיא תשונה", נכתב במכתב. כדי למנוע מצב שבו האוצר מוותר על התחייבויותיו לציבור החוסכים, אומרים בבנק ישראל, יש צורך בקיבוע ההתחייבות במבנה כזה שלא מאפשר לוותר עליו.
במקרה הזה מדובר רק בהבעת עמדה של בנק ישראל, שאין לו סמכות לקבל החלטות בנושא, אבל הפיצוץ מגיע על רקע של מתיחות בין האוצר לבנק ישראל בשורה של נושאי מדיניות והתנהלות בחודשים האחרונים. בעקיצת אגב, נכתב גם במכתב שבאוצר לא טרחו לעדכן את בנק ישראל בנוגע להקמת הקרן שתכיל את העודפים מעל ל-5% תשואה, על אף העובדה שכספים כאלו יופקדו בבנק ישראל. הדבר מזכיר את החלטת האוצר להכניס לחוק ההסדרים סעיף שמורה על הקמת ועדה שתבחן את מבנה הרגולציה הפיננסית, בלי לעדכן את בנק ישראל, הגוף האמון על הרגולציה הפיננסית בישראל.
מאז תחילת משבר הקורונה קיים מתח בין שני הגופים ביחס למדיניות הכלכלית המוצעת להתמודדות עם המשבר. בנק ישראל, שמתיישר על הקונצנזוס העולמי, הציג באופן עקבי עמדה שתומכת בסיוע ממשלתי נרחב יותר למשק לעומת זו של האוצר. סביב דיוני התקציב הציג הבנק הצעה לאימוץ מדיניות השקעות ממשלתית בתשתיות, שאותה פקידי האוצר ביקרו במישרין. למרבה האבסורד, הפך אחד הגופים הכלכליים השמרנים ביותר, לאופוזיציה כלכלית למשרד האוצר.
