ממשלת בנט, לפיד וליברמן דחפה לחוק ההסדרים את כל החלומות הרטובים של האוצר. דבר אחד ״קטן״ נשכח בין מאות העמודים ואלפי הסעיפים: ציבור העצמאים.

הם הביטחו לדאוג לאלו שאין להם ״לובי פוליטי״. יש עתיד הוקמה בין היתר על הסנטימנט הזה. בנט לא הפסיק לדבר לאוזניהם לפני הבחירות. חודשים של דיונים כלכליים, ואיפה רשת הביטחון לעצמאים?

הם לא שכחו להעלות את המס על נטפליקס, העלו את מחירי המשקאות הקלים והכלים החד פעמיים (לדאוג לסביבה זה חובה), להטיל מס גודש בכניסה לתל אביב – וי. הם אפילו מעבירים רפורמת ענק שמסירה את הכיסוי הביטוחי שהמדינה מעניקה לפנסיות של מיליוני ישראלים. לא שכחו דבר. אבל מה עם העצמאים?

במהלך השנה החולפת היו בארץ כ-60 הפגנות שונות של עובדים: אנשי התרבות, מוכרי הטקסטיל, בעלי הדוכנים בשוק, מדריכי הטיולים. כולם מחו על היעדר פיצוי כלכלי נאות בזמן המשבר. לממשלת נתניהו לקח זמן, אבל בסופו של דבר היא פיצתה. ממשלת בנט לפיד הסירה את רוב רשתות הביטחון מהשכירים ומהעצמאים ומסרבת לקבוע הגבלות שיצילו חיים, כיוון שלא רוצים לפצות עסקים.

***

בשיא המחאה החברתית של קיץ 2011, כתב ראש הממשלה החליפי של ישראל, לפיד: ״אחיי העבדים, תרשו לי לפתוח ולומר לכם, שלמרות מה ששמעתם, ולמרות מה שאתם עתידים לשמוע – אתם צודקים. אתם צודקים משום שהפכתם לעבדים. הכבלים על ידכם שקופים, השלשלאות על רגליכם בלתי נראות, אבל הן עדיין פוצעות אתכם.

״אתם עבדים לבירוקרטיה שמשעבדת אתכם ולפקידות שאדישה לגורלכם. עבדים לטייקונים שמעבירים זה לזה מיליארדי שקלים שחלקם נלקחו מכספי הפנסיה שלכם, בלי שיטרחו לשאול אתכם או לתת לכם כל דין וחשבון. זו תכונתם המובהקת של עבדים, הם בלתי נראים… השלטון לא זוכר רוב הזמן שהם קיימים. עבדים אינם מתים, הם רק מתחלפים״.

ממרחק הזמן נראה שהדברים בסך הכול נכתבו כסולם לטפס עליו אל מנעמי השלטון. הגב של העבדים הוא הסולם. לפיד הצעיר צדק; לפיד הפוליטקאי שכח מהר.

שיכחת העצמאים לא נובעת מזדון. היא נובעת מהמעמד. על פי פרסום של פורבס הונו של לפיד נאמד ב-25 מיליון שקלים. הונו של בנט ב-32 מיליון שקלים. והונו של נתניהו ב-50 מיליון שקלים. האוויר דליל באזורים האלו, וגורם לשכחה.

***

באופן מפתיע וכלל לא מובן מאליו, היחידים שלא שכחו את העצמאים, ושעמלים לייצר להם רשת ביטחון הם דווקא אחיהם האמיתיים (לא המדומיינים של לפיד) – העובדים השכירים המאוגדים בהסתדרות.

בדצמבר 2020 הגישו יו״ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, ויו״ר הקואליציה מיקי זוהר, הצעת חוק שתעניק לעצמאים רשת ביטחון בחירום. על פי ההצעה יוגדר בחוק מהו אירוע חירום שבגינו מופעלת רשת ביטחון לעצמאים: מלחמה, אסון טבע, שיטפון, מגפה, או רעידת אדמה, שמשבשים את שגרת החיים או את הפעילות הכלכלית. רשת הביטחון תכלול: עוסק מורשה, עוסק פטור, שכיר בעל שליטה, בעל עניין, ופרילנסרים.

עצמאי שניזוק יוכל לבחור פיצוי מבין 3 מסלולים: מסלול שכר עבודה, מסלול מחזורים ומסלול הוצאות; בדומה למסלולים שנקבעו בפיצוי שניתן לעסקים עקב הפסד או מניעת רווח במבצע ״צוק איתן״. תקופת הפיצוי תוגדר כתקופת אירוע החירום או התקופה שבה הופעלו סמכויות חירום.

על פי הצעת החוק, ההכרזה על אירוע חירום תתבצע על ידי הממשלה עד ה-5 בחודש העוקב. אם הממשלה לא תעשה כן, ועדת הכלכלה בכנסת תהיה רשאית להכריע בעניין. הפיצוי על החודש הראשון ישולם בתוך 15 יום ממועד הכרזת אירוע החירום.

עד למועד תשלום הפיצוי, העצמאי יהיה זכאי לדמי קיום מינימליים בגובה הכנסתו הממוצעת, כפי שדווחה למוסד לביטוח לאומי בשלושת החודשים שקדמו לאירוע החירום, אך לא פחות משכר המינימום.

בראיון ל״דבר״ אמר בר-דוד שהוא שוקל להכניס את מנגנון רשת הביטחון לעצמאים לעסקת החבילה המתגבשת במשק. ״אסור שיהיה הבדל בין שכיר לעצמאי בזמנים כאלה״, אמר יו״ר ההסתדרות.

למה דווקא שכירים ממעמד הביניים והשכבות החלשות, עובדי חברת חשמל, אחיות, סייעות בגנים ומאבטחים רותמים את כוחם (יחד עם פורום העצמאים שהוקם בהסתדרות) למען ציבור העצמאים? זה הכול המעמד. הם חלק מאותה רקמה חברתית, הולכים לאותו בית כנסת בראש השנה, הילדים משחקים יחד אחר הצהריים. כן, בסוף, זה המעמד.