ישראל רחוקה מעמידה ביעדי האנרגיות המתחדשות לשנת 2030, העומדים על כ30% אנרגיות מתחדשות, כמעט כולן מפנלים סולאריים. עמידה ביעד מחייבת הספק מותקן של כ16,000 מגה-ואט באנרגיות מתחדשות, כאשר בסוף שנת 2021 במקרה הטוב ביותר, ישראל תגיע ל4,000 מגה-ואט. 12,000 מגה-ואט ב-9 שנים הקרובות, או 1,333 בממוצע לשנה, לא יהיו משימה קלה.

בשנת 2020, החליטה רשות החשמל לעשות "מבצע" בו העניקה תעריפים גבוהים במיוחד למערכות של עד 0.2 מגה-ואט, על גגות תעשייתיים. למרות המבצע, שנת 2020 הסתיימה בכישלון.

בעוד בשנת 2019 הותקנו כ800 מגה-ואט של אנרגיות מתחדשות בישראל, הרי שהמספר ירד בחדות ל-400 בלבד בשנת 2020. גם יזמים שזכו במכרזים להקמת שדות סולאריים על שטחים פתוחים ועל גגות, התקשו לעמוד בתאריכי היעד בשל שיבושים בשרשרת האספקה.

גדילה בהספק הייצור של אנרגיה מתחדשת (גרפיקה: אידאה)

אתמול (רביעי) התייצב מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי לדיון בוועדת הפנים והסביבה, כחלק מדיון בסעיפים הנוגעים לאנרגיה מתחדשת במסגרת פרק האנרגיה בחוק ההסדרים. מדובר בעיקר בהסרת מסים וחסמים בירוקרטיים לטובת קידום פנלים סולאריים במתכונת דו-שימוש בקרקע: על מאגרי מים, בשטחים כלואים במחלפים וכדומה.

"אם רוצים להגיע ל-30% אנרגיה מתחדשת, צריך למעשה לשכפל את משק החשמל, כי השמש עובדת רק חצי יממה" אמר אדירי בדיון. "אלו השקעות גדולות. חברת החשמל לא עוסקת בזה".

לא מדובר בגזירה משמים. במסגרת הרפורמה במשק החשמל, החליטה המדינה כי חברת החשמל – הגוף הביצועי בעל היכולת הכי גבוהה במשק החשמל, לא יוכל לבנות מתקנים סולאריים כלל. הנטרול הזה לא נבע מסיבות מעשיות, אלא מהקושי של המדינה לפקח על החברה ומהרצון האידיאולוגי להקטין את עוצמתה, ולהפוך גורמים פרטיים לקטר המוביל. גורמים קטנים התגלו כפגיעים יותר לשיבושים בשרשרת האספקה העולמית שהחלו מאז פרוץ מגיפת הקורונה וממשיכים גם כיום.

מנגד, חברת החשמל בהחלט "עוסקת בזה" ודי הרבה, אם כי לא בצד הישיר של בניית מתקנים סולאריים. החברה נדרשת למאמצים גדולים בשדרוג רשת החשמל ובתחום האגירה, על מנת לאפשר גידול כה גבוה בקליטת אנרגיות מתחדשות – תחום שנמצא גם הוא בפיגור משמעותי ביחס ליעד. ריבוי התקנות של פנלים סולאריים מצריך גם שיפור משמעותי בתחום השירות שמספקת החברה ליזמים קטנים לטובת חיבור מתקנים סולאריים לרשת, מה שניתן לפתור בתוספת כח אדם פשוטה, אך גם זה לא בהכרח נעשה.

מבקשים עוד שטח, למרות שהקיים לא נוצל

בהמשך דבריו התייחס אדירי  להקצאות הקרקעות במוסדות התכנון בעבור אנרגיות מתחדשות.

אדירי העריך כי חסרים 50,000 דונם בהקצאות חדשות של שטחים בשימוש סולארי בלבדי (שטחים פתוחים או שטח חקלאי מוסב), כאשר נקבעה מכסה של 20,000 נוספים בלבד. הקביעה הזו מבוססת על כך שבסך הכל נדרשים כ-180,000 דונם לאנרגיות מתחדשות על מנת לעמוד ביעד, אך מספר זה כולל בתוכו גם דו-שימוש בקרקע – בעיקר מתקני גגות. מתוך אותם 180,000 אדירי בעצם מבקש לקבוע כי 103,000 יהיו בשדה סולארי קרקעי – האופן הקל, הזול והנח להקים מתקנים סולאריים, ואילו 77,000 יהיו בדו שימוש – שדות חקלאיים, גגות, מחלפים, מאגרי מים ואולי אף בתי קברות ורעיונות יצירתיים נוספים.

אדירי לא ציין כי עד היום אושרו תכנונית כבר כ-53,000 דונם, מתוכם נוצלו כ25,000 דונם בלבד. לגבי דו שימוש בשדות חקלאיים, הוא סיפר כי קיים פיילוט בהיקף של 1,000 דונם בלבד. כלומר, בשטח שיוכל לספק פחות מ100 מגה-ואט של הספק סולארי מותקן.

מה שברור הוא שישראל תגיע אולי בסוף שנת 2021 ליעד של שנת 2020 – אספקה של 10% מצריכת החשמל במשק מאנרגיות מתחדשות, פיגור של כשנה וספק גם אם תצליח לעמוד ביעד הזה.

סיכוי נמוך לעמוד ביעדים

במשרד האנרגיה פועלים תחת ההנחה שמחירי החשמל הסולארי והאגירה יפעלו במגמה אחת בלבד – כלפי מטה. התחזית הזו אולי נכונה בטווח הארוך, אבל שיבושי האספקה בשרשרת האספקה העולמית משנים את המציאות בטווח המידי. עלויות ההובלה הימית קפצו פי 5 וגם חלק מחומרי הגלם הפכו לנדירים ויקרים יותר, כך שההנחה שאפשר להעלות במהירות את ההספק הסולארי במותקן בישראל ולשמור על מחירי תחתית, לפחות בשטחים פתוחים לא בהכרח נכונה.

ההנחה הזו יוצרת מדיניות לפיה תעריף החשמל מסבסד רק גגות קטנים, שמקבלים תעריף גבוה על החשמל שהם מוכרים למדינה (ויקר לשאר הצרכנים), אך משק הגז נהנה מסבסוד של מאות מליוני שקלים מתקציב המדינה. אנרגיות מתחדשות לא זכאיות בכלל להקצאה מתקציב המדינה.

באיטליה, למשל, כחלק מתכנית היציאה ממשבר הקורונה, התקבלה החלטה לאפשר החזר מכספי המדינה של עד 110% על השקעה במערכת סולארית על גג בניין, במידה וההוצאה משולבת בשיפוץ כולל למטרת התייעלות אנרגטית והפחתת צריכת החשמל בסך הכל.

עמידה ביעד שנקבע באחוזים מחייבת עבודה גדולה גם בתחום התייעלות בצריכת החשמל, ולא רק בהקצאת עוד ועוד קרקעות ותעריפים להספק חדש.

שנים רבות של הכנה "בוזבזו" על עימותים עם חברת החשמל ועם ועד העובדים עד שהוסכמה הרפורמה לשינוי מבני בחברה, שהיה ניתן לנצל אותן לטובת היערכות מקדימה ברשת החשמל, מה שהיום מהווה חסם אפקטיבי לקליטת התקנות חדשות של אנרגיות מתחדשות, בהיעדר מקום פנוי ברשת ההולכה.

תחזית חיבור מתקני ייצור באנרגיה מתחדשת, מתוך דו"ח משק החשמל לשנת 2020 של רשות החשמל, פורסם בשנת 2021

למדינת ישראל כבר יש יעדים מוגדרים לפי שנה, אך כדי לממש אותם דרושה מהפכה של ממש. לא רק 'הסרת חסמים' לטובת גורמים פרטיים, אלא מעורבות אקטיבית של גורמי המדינה למיצוי היכולות הקיימות והרחבתן.